d’une impureté ancienne ? En quoi diffèrent les suifs et l’entrée dans le Sanctuaire, pour lesquels ils l’admettent ? Parce que, s’il le voulait, il dirait « J’ai agi intentionnellement ». Mais pour une impureté ancienne aussi, il peut rectifier son propos : s’il le voulait, il dirait « Je ne suis pas resté dans mon impureté, mais je me suis immergé » !
בטומאה ישנה מאי שנא חלבין וביאת מקדש דמודו ליה דאם רצה יאמר מזיד הייתי טומאה ישנה נמי מתרץ דיבוריה דאם רצה יאמר לא עמדתי בטומאתי אלא טבלתי
Ravina dit : En vérité, [il s’agit] d’une impureté ancienne, par exemple lorsque les témoins lui disent : « Tu as mangé des choses saintes en état d’impureté corporelle », et qu’il leur dit : « Je ne suis pas devenu impur » ; car ici il ne peut rectifier son propos, puisqu’il ne peut dire : « Je ne suis pas resté dans l’impureté, mais je me suis immergé. »
אמר רבינא לעולם בטומאה ישנה וכגון דאמרי ליה עדים אכלת קדשים בטומאת הגוף והוא אמר להון לא נטמאתי דהכא לא מתריץ דיבוריה דליכא למימר לא עמדתי בטומאה אבל טבלתי
Que leur dirait-il ? « Je me suis immergé et j’ai mangé » ? S’il leur disait cela, son premier propos serait démenti ; [et il resterait redevable] en tout cas pour l’impureté [transmise] par son contact. [N.d.T. : passage difficile ; traduction incertaine.]
מאי אמר להון טבלתי ואכלתי כי אמר להון הכי איתכחש ליה דבוריה קמא מיהא בטומאת מגעו
Rav Na’hman dit : La halakha est selon Rabbi Yehouda. Rav Yossef dit : Il ne l’a dit que [pour ce qui se passe] entre lui et lui-même, et à son propre égard.
אמר רב נחמן הלכה כר' יהודה אמר רב יוסף לא אמרה אלא בינו לבין עצמו ולעצמו
Rech Lakich dit : Rabbi Meïr admet [l’avis] des Sages que, si deux lui ont dit : « Tu as eu des rapports avec une servante destinée » et qu’il dit : « Je n’ai pas eu de rapports », il est cru ; car, s’il le voulait, il pourrait leur dire : « Je n’ai pas achevé mon rapport. »
אמר ר"ל מודה ר"מ לחכמים שאם אמרו לו שנים בעלת שפחה חרופה והוא אומר לא בעלתי מהימן דאי בעי אמר להון לא גמרתי ביאתי
Rav Chéchet dit : Rabbi Meïr admet [l’avis] des Sages pour un naziréen impur : si deux lui ont dit : « Tu es devenu impur » et qu’il dit : « Je ne suis pas devenu impur », il est exempt ; car, s’il le voulait, il pourrait dire : « J’ai fait annuler mon naziréat auprès d’un Sage. »
אמר רב ששת מודה ר"מ לחכמים בנזיר טמא שאמרו לו שנים נטמאת והוא אומר לא נטמאתי פטור דאי בעי אמר נשאלתי על נזירי
Abayé dit : Rabbi Meïr admet [l’avis] des Sages que, si deux lui ont dit : « Tu connais un témoignage concernant untel » et qu’il dit : « Je ne le connais pas », il est exempt ; car, s’il le voulait, il pourrait dire : « Je n’avais pas l’intention de témoigner. »
אמר אביי מודה רבי מאיר לחכמים שאם אמרו לו שנים יודע אתה בעדות פלוני והוא אומר לא ידעתי פטור דאי בעי אמר לא נתכוונתי לעדות:
« S’il a mangé du suif et encore du suif en un seul oubli, [etc.] » Rabbi Zeïra objecta : Pourquoi n’est-il redevable que d’un seul ’hatat ? Il a bien mangé deux olives de suif !
אכל חלב וחלב בהעלם אחת [כו']: מתקיף לה ר' זירא אמאי אינו חייב אלא חטאת אחת והא ב' זיתי חלב אכל
Certains lui présentent l’objection ainsi : La raison est qu’il y a un seul oubli ; mais en deux oublis, il est redevable de deux. Pourquoi ? C’est un seul nom, celui de suif ! Abayé lui dit : Les oublis divisent.
איכא דמקשי ליה הכי טעמא דהעלם אחת הא בשתי העלמות חייב שתים אמאי שם חלב אחד הוא אמר ליה אביי העלמות מחולקין:
« D’une même espèce, il est redevable » : c’est évident ! Rech Lakich dit au nom de Bar Toutini : Par exemple, s’il les a mangés dans deux plats, et selon Rabbi Yehochoua, qui dit que les plats divisent.
ממין אחד חייב פשיטא אמר ריש לקיש משום בר תוטיני כגון שאכלו בשני תמחויין ואליבא דרבי יהושע דאמר תמחויין מחולקין
On aurait pu dire que lorsque Rabbi Yehochoua l’a dit, il n’y a pas de différence entre l’indulgence et la rigueur ; il nous enseigne qu’il est redevable. Ainsi, il l’a dit pour la rigueur, il ne l’a pas dit pour l’indulgence.
מהו דתימא כי אמר ר' יהושע לא שנא לקולא ולא שנא לחומרא קמ"ל דחייב אלמא לחומרא אמר לקולא לא אמר
Certains le disent sur la dernière clause : « De deux espèces, il est exempt » : c’est évident ! Rech Lakich dit au nom de Bar Toutini : Par exemple, s’il les a mangés dans deux plats, et selon Rabbi Yehochoua, qui dit que les plats divisent.
איכא דאמר על סיפא משני מינין פטור פשיטא אמר ריש לקיש משום בר תוטיני כגון שאכלו בשני תמחויין ואליבא דר' יהושע דאמר תמחויין מחולקין
Car on aurait pu dire que lorsque Rabbi Yehochoua l’a dit, il l’a dit pour la rigueur et ne l’a pas dit pour l’indulgence ; il nous enseigne : « De deux espèces, il est exempt ».
דמהו דתימא כי אמר ר' יהושע לחומרא אמר לקולא לא אמר קמ"ל מב' מינין פטור
Qu’est-ce que « de deux espèces » ? C’est d’une même espèce ! Et pourquoi l’appelle-t-il « deux espèces » ? Parce qu’il les a mangés dans deux plats. Et il enseigne qu’il est exempt : ainsi, Rabbi Yehochoua l’a dit sans distinguer l’indulgence et la rigueur.
מאי מב' מינין ממין אחד הוא ואמאי קרי ליה ב' מינים משום דאכלו בב' תמחויין וקתני פטור אלמא ל"ש לקולא ול"ש לחומרא קאמר רבי יהושע
Puisque la dernière clause [traite d’]une même espèce et de deux plats, la première clause [traite d’]une même espèce et d’un seul plat : c’est évident !
מדסיפא מין אחד ושני תמחויין רישא מין אחד ותמחוי אחד פשיטא
Ravina dit : Par exemple, s’il a eu connaissance [de sa faute] entre-temps, et selon Rabban Gamliel, qui dit que la connaissance ne compte pas pour une demi-mesure.
אמר רבינא כגון שהיתה לו ידיעה בינתיים ואליבא דרבן גמליאל דאמר אין ידיעה לחצי שיעור
Car nous avons appris : Celui qui écrit deux lettres [le Chabbat] en deux oublis, l’une le matin et l’autre le soir, Rabban Gamliel le déclare redevable et les Sages l’exemptent.
דתנן הכותב שתי אותיות בשתי העלמות אחת שחרית ואחת ערבית ר"ג מחייב וחכמים פוטרין
MICHNA: Combien de temps peut-il prendre pour [manger] les aliments ? Comme s’il mangeait des grains grillés, telles sont les paroles de Rabbi Meïr. Et les Sages disent : [Il faut] qu’il prenne, du début à la fin, le temps de manger un demi-pain (peras) ; [alors] il est redevable.
מתני׳ כמה ישהא באוכלין כאילו אוכל קליות דברי ר"מ וחכמים אומרים עד שישהא מתחלה ועד סוף כדי אכילת פרס חייב
S’il a mangé des aliments impurs ou bu des liquides impurs, s’il a bu un quart [de log] de vin et est entré dans le Sanctuaire et y est resté le temps de manger un demi-pain, il est redevable. Rabbi Eliézer dit : S’il s’est interrompu en le buvant, ou s’il y a mis la moindre quantité d’eau, il est exempt.
אכל אוכלין טמאין ושתה משקין טמאין שתה רביעית יין ונכנס למקדש ושהה כדי אכילת פרס חייב רבי אליעזר אומר אם פסק בה או אם נתן בו מים כל שהוא פטור:
GUEMARA: Ils ont demandé : Rabbi Meïr parle-t-il dans le sens de la rigueur ou dans celui de l’indulgence ? Dans le sens de la rigueur, et voici ce qu’il enseigne : « comme s’il mangeait des grains grillés », même toute la journée ; et bien que du début à la fin il y ait plus que le temps de manger un demi-pain, puisqu’il a prolongé son repas, il est redevable. Et les Sages lui dirent : c’est seulement s’il prend le temps de manger un demi-pain qu’il est redevable ; [s’il prend] plus que le temps de manger un demi-pain, il est exempt.
גמ׳ איבעיא להו ר"מ לחומרא קאמר או לקולא קאמר לחומרא קאמר והכי קתני כאילו אוכל קליות דאפילו כוליה יומא ואף על גב דמתחלה ועד סוף יותר מכדי אכילת פרס כיון דמשכיה אכילתיה מחייב ואמרו ליה רבנן דעד שישהא בכדי אכילת פרס הוא דחייב יותר מכדי אכילת פרס פטור
Ou bien parle-t-il dans le sens de l’indulgence, et voici ce qu’il enseigne : « comme s’il mangeait des grains grillés », à condition qu’il ne se soit pas interrompu entre-temps ; mais s’il s’est interrompu entre-temps, bien que du début à la fin [cela tienne] dans le temps de manger un demi-pain, il est exempt. Et les Sages lui dirent : puisque du début à la fin [cela tient] dans le temps de manger un demi-pain, il est redevable.
או דלמא לקולא קאמר דהכי קתני כאילו אוכל קליות והוא דלא איפסיק ביני וביני אבל דאיפסיק ביני וביני אע"ג דמתחלה ועד סוף בכדי אכילת פרס פטור ואמרו ליה רבנן כיון דמתחלה ועד סוף בכדי אכילת פרס הוא חייב
Viens écouter : « Et les Sages disent : [il faut] qu’il prenne, du début à la fin, le temps de manger un demi-pain. »
ת"ש וחכמים אומרים עד שישהא בכדי אכילת פרס מתחלה ועד סוף
Original : Keritot 12b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.