et ce qui est enseigné « redevable » [concerne] l’oubli du Chabbat et la conscience des travaux (car les Chabbats sont comme des corps [distincts]), car il pense que la prise de conscience ne compte pas pour une demi-mesure.
והא דתניא חייב בשגגת שבת וזדון מלאכות (דשבתות כגופין דמיין) דקסבר אין ידיעה לחצי שיעור
on comprend ce qui est enseigné « redevable » : on le trouve aussi bien pour la conscience du Chabbat et l’oubli des travaux, car les Chabbats sont comme un seul corps, que pour l’oubli du Chabbat et la conscience des travaux, car il pense que la prise de conscience ne compte pas pour une demi-mesure.
בשלמא הא דתניא חייב משכחת לה בין בזדון שבת ושגגת מלאכות דשבתות כגוף אחד הן ובין בשגגת שבת וזדון מלאכות דקסבר אין ידיעה לחצי שיעור
Mais puisqu’il enseigne « Et Rabban Gamliel admet », on en déduit qu’ils divergent sur l’autre [cas]. Si tu dis qu’il pense comme Rabbi Akiva, on comprend qu’ils divergent sur l’oubli du Chabbat et la conscience des travaux, car Rabban Gamliel pense que la prise de conscience ne compte pas pour une demi-mesure,
והא מדקתני ומודה רבן גמליאל מכלל דפליגי אאחרנייתא אי אמרת בשלמא כר' עקיבא ס"ל היינו דפליגי בשגגת שבת וזדון מלאכות דרבן גמליאל סבר אין ידיעה לחצי שיעור
et Rabban Gamliel admet que, pour la conscience du Chabbat et l’oubli des travaux, il est exempt : ainsi, les Chabbats sont comme des corps [distincts]. Mais si tu dis que Rabban Gamliel pense comme Rabbi Eliézer, on en déduit qu’ils divergent ; sur quoi ?
ומודה רבן גמליאל בזדון שבת ושגגת מלאכות שהוא פטור אלמא שבתות כגופין דמיין אלא אי אמרת רבן גמליאל כר' אליעזר ס"ל מכלל דפליגי במאי
Si c’est sur l’oubli du Chabbat et la conscience des travaux, même Rabbi Eliézer pense comme Rabban Gamliel que la prise de conscience ne compte pas pour une demi-mesure, car il est enseigné : Celui qui écrit deux lettres en deux Chabbats, une lettre ce Chabbat-ci et une lettre ce Chabbat-là, Rabbi Eliézer le déclare redevable.
אי בשגגת שבת וזדון מלאכות אפילו רבי אליעזר כרבן גמליאל ס"ל דאין ידיעה לחצי שיעור דתניא הכותב שתי אותיות בשתי שבתות אות אחת בשבת זו ואות אחת בשבת זו ר' אליעזר מחייב
Et pour un [fil ajouté] au tissu, il déclare bien redevable, car nous avons appris : Rabbi Eliézer dit : Celui qui tisse trois fils au commencement, ou un seul sur un tissu [déjà commencé], est redevable. [N.d.T. : le texte source est ici corrompu ou peu clair ; traduction conjecturale.]
ואלא באחת על האריג חיובי מחייב דתנן ר"א אומר האורג שלשה חוטין בתחלה ואחד על האריג חייב
Rava dit : On en déduit qu’il diverge sur un point, car il est enseigné : S’il a transporté [dehors] la moitié d’une figue sèche, puis de nouveau la moitié d’une figue sèche, en un seul oubli, il est redevable ; en deux oublis, il est exempt. Rabbi Yossé dit : En un seul oubli et dans un seul domaine, il est redevable ; dans deux domaines, il est exempt.
אמר רבא מכלל דפליג בחדא דתניא הוציא חצי גרוגרת וחזר והוציא חצי גרוגרת בהעלם אחת חייב בשתי העלמות פטור רבי יוסי אומר בהעלם אחד ברשות אחד חייב בשתי רשויות פטור
Selon Rav ’Hisda, qui dit qu’il lui a demandé, pour l’oubli du Chabbat et la conscience des travaux, si les jours intermédiaires constituent une prise de conscience qui divise ou non, on comprend qu’il lui dise : « si pour la nidda ».
בשלמא לרב חסדא דאמר שגגת שבת וזדון מלאכות בעי מיניה דימים שבינתים מי הויין ידיעה לחלק או לא היינו דקאמר ליה ומה נדה
Mais selon Rava, qui dit que c’est pour la conscience du Chabbat et l’oubli des travaux qu’il lui a demandé si les Chabbats sont comme des corps [distincts] ou non, il aurait dû enseigner « des niddot » !
אלא לרבא דאמר זדון שבת ושגגת מלאכות הוא דבעי מיניה דשבתות אי כגופין דמיין ואי לא ליתני נדות
Rava te dira : Enseigne « des niddot ». Chmouel enseignait « nidda » ; Rav Ada bar Ahava enseignait « nidda » ; Rav Nathan bar Ochaya dit : Enseigne « des niddot ».
אמר לך רבא תני נדות שמואל תני נדה רב אדא בר אהבה תני נדה רב נתן בר אושעיא אמר תני נדות
Et selon Rav ’Hisda, qui dit que c’est pour l’oubli du Chabbat et la conscience des travaux qu’il lui a demandé si les jours intermédiaires constituent une prise de conscience qui divise ou non, quels jours intermédiaires constituant une prise de conscience qui divise y a-t-il dans [le cas de] la nidda ?
ולרב חסדא דאמר שגגת שבת וזדון מלאכות הוא דבעי מיניה דימים שבינתים מי הויין ידיעה לחלק ואי לא נדה מאי ימים שבינתים הויין ידיעה לחלק אית בה
Rava dit : Par exemple, s’il a eu des rapports avec elle, qu’elle s’est immergée, puis a vu [du sang], et qu’il a de nouveau eu des rapports avec elle, qu’elle s’est immergée, et qu’il a de nouveau eu des rapports avec elle : les immersions sont comme les jours intermédiaires.
אמר רבא כגון שבא עליה וטבלה וראתה וחזר ובא עליה וטבלה וחזר ובא עליה דטבילות הויין כימים שבינתים
Notre Michna n’est pas selon ce tanna-ci, car il est enseigné : Rabbi Chimon ben Éléazar dit : Ce n’est pas ainsi que Rabbi Akiva interrogea Rabbi Éléazar ; il l’interrogea plutôt ainsi : Celui qui a des rapports avec sa femme nidda, puis de nouveau avec sa femme nidda, en un seul oubli, qu’en est-il ? Est-il redevable d’un seul pour tous ou redevable pour chacun ?
מתניתין דלא כהדין תנא דתניא א"ר שמעון בן אלעזר לא כך שאלו ר' עקיבא לרבי אלעזר אלא כך שאלו הבא על אשתו נדה וחזר ובא על אשתו נדה בהעלם אחת מהו חייב אחת על כולן או חייב על כל אחת ואחת
Il lui dit : Il est redevable pour chacun, a fortiori : si pour le Chabbat, où il n’y a qu’un seul avertissement — il est averti au sujet du Chabbat, et le Chabbat n’est pas averti à son sujet —, il est redevable pour chacun, pour la nidda, où il y a deux avertissements — il est averti au sujet de la nidda et la nidda est avertie à son sujet —, n’est-il pas logique qu’il soit redevable pour chacun ?
אמר ליה חייב על כל אחת ואחת מקל וחומר ומה שבת שאין בה אלא אזהרה אחת שהוא מוזהר על השבת והשבת אינה מוזהרת עליו חייב על כל אחת ואחת נדה שיש בה שתי אזהרות שהוא מוזהר על הנדה ונדה מוזהרת עליו אינו דין שהוא חייב על כל אחת ואחת
Ils lui dirent : Non : si tu le dis du Chabbat, qui entraîne de nombreuses ramifications pour de nombreux ’hatat, le diras-tu de la nidda, qui n’entraîne pas de nombreuses ramifications pour de nombreux ’hatat ?
אמרו לו לא אם אמרת בשבת שיש בה תוצאות הרבה לחטאות הרבה תאמר בנדה שאין בה תוצאות הרבה לחטאות הרבה
Ils lui dirent : Celui qui a des rapports avec des mineures le prouve : cela n’entraîne pas de nombreuses ramifications pour de nombreux ’hatat, et il est redevable pour chacune.
אמרו לו הבא על הקטנות יוכיח שאין בה תוצאות הרבה לחטאות הרבה וחייב על כל אחת ואחת
Ils lui dirent : Non : si tu le dis des mineures, c’est que les corps sont distincts. Ils lui dirent : Celui qui a des rapports avec une bête le prouve : les corps ne sont pas distincts, et il est redevable pour chacun. Ils lui dirent : La bête est comme la nidda.
אמרו לו לא אם אמרת בקטנות שכן גופין מוחלקין אמרו לו הבא על הבהמה יוכיח שאין גופין מוחלקין וחייב על כל אחת ואחת אמרו לו הבהמה כנדה:
MICHNA:[S’il y a] doute s’il a mangé du suif ou s’il n’en a pas mangé ; ou même s’il en a mangé, doute s’il y avait la mesure ou
מתני׳ ספק אכל חלב ספק לא אכל ואפילו אכל ספק יש בו כשיעור וספק
Original : Keritot 17a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.