s’il n’y avait pas [la mesure] ;
אין בו
Keritot 17b כריתות
Structure du débat :Question 2Objection 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
[s’il y avait] devant lui de la graisse permise et du suif, qu’il a mangé de l’un d’eux et ne sait pas lequel il a mangé ; [si] sa femme et sa sœur étaient avec lui dans la maison, qu’il a fauté par inadvertance avec l’une d’elles et ne sait pas avec laquelle il a fauté ; [s’il y avait] un Chabbat et un jour profane, qu’il a fait un travail en l’un d’eux et ne sait pas en lequel il l’a fait : il apporte un acham talouï.
שומן וחלב לפניו ואכל אחד מהן ואינו יודע איזה מהן אכל אשתו ואחותו עמו בבית שגג באחת מהן ואינו יודע באיזו מהן שגג שבת ויום חול ועשה מלאכה באחד מהן ואינו יודע באיזו מהן עשה מביא אשם תלוי
De même que s’il a mangé du suif et encore du suif en un seul oubli il n’est redevable que d’un seul ’hatat, de même, lorsqu’il n’a pas su à leur sujet, il n’apporte qu’un seul acham talouï.
כשם שאם אכל חלב וחלב בהעלם אחת אינו חייב אלא חטאת אחת כן על לא הודע שלהן אינו מביא אלא אשם תלוי אחד
S’il y a eu prise de conscience entre-temps, de même qu’il apporte un ’hatat pour chacun, de même il apporte un acham talouï pour chacun.
אם היתה ידיעה בינתים כשם שהוא מביא חטאת על כל אחת ואחת כך מביא אשם תלוי על כל אחת ואחת
De même que s’il a mangé du suif, du sang, du pigoul et du notar en un seul oubli il est redevable pour chacun, de même, lorsqu’il n’a pas su à leur sujet, il apporte un acham talouï pour chacun.
כשם שאכל חלב ודם ופיגול ונותר בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת כך על לא הודע שלהן מביא אשם תלוי על כל אחת ואחת:
GUEMARA: Il a été dit : Rav Assi dit : Nous avons appris [le cas] d’un seul morceau, [dont on se demande s’il est] de suif ou de graisse permise. ’Hiya bar Rav dit : Nous avons appris [le cas] d’un morceau parmi deux morceaux.
גמ׳ איתמר רב אסי אמר חתיכה אחת שנינו ספק של חלב ספק של שומן חייא בר רב אמר חתיכה משתי חתיכות שנינו
Sur quoi divergent-ils ? Rav Assi pense que la graphie fait autorité : il est écrit mitsvat [au singulier] (Lv 5, 17).
במאי קא מיפלגי רב אסי סבר יש אם למסורת (ויקרא ה, יז) מצות כתיב
Et ’Hiya bar Rav dit que la lecture fait autorité : nous lisons mitsvot [au pluriel].
וחייא בר רב אמר יש אם למקרא מצוות קרינן
Rav Houna objecta à Rav Assi — d’autres disent : ’Hiya bar Rav à Rav Assi : « [S’il y avait] devant lui du suif et de la graisse permise, et qu’il a mangé de l’un d’eux » : n’est-ce pas que, puisque la dernière clause [parle de] deux morceaux, la première clause aussi [parle de] deux morceaux ?
איתיביה רב הונא לרב אסי ואמרי לה חייא בר רב לרב אסי חלב ושומן לפניו ואכל אחת מהן מאי לאו מדסיפא שתי חתיכות רישא נמי שתי חתיכות
Rav leur dit : Ne suivez pas l’inverse, car il peut vous répondre : la dernière clause [parle] de deux morceaux, la première d’un seul morceau. S’il en est ainsi, il faudrait dire : si pour un seul morceau il déclare redevable, faut-il dire [qu’il en est ainsi] pour deux morceaux ? [C’est le genre] « ceci, et il n’est pas besoin de dire cela ».
אמר להו רב לא תיזלא בתר איפכא דיכול לשנויי לכו סיפא בשתי חתיכות רישא בחתיכה אחת אי הכי יש לומר חתיכה אחת מחייב שתי חתיכות צריכא למימר זו ואין צריך למימר זו
Et selon ’Hiya bar Rav, qui dit que, puisque la dernière clause [parle] de deux morceaux, la première aussi [parle] de deux morceaux, pourquoi les enseigner deux [fois] ? Il explique : « Doute s’il a mangé ou non du suif, il apporte un acham talouï. » Comment ? Par exemple, s’il y avait devant lui du suif et de la graisse permise.
ולחייא בר רב דאמר מדסיפא בשתי חתיכות רישא נמי בשתי חתיכות מיתנא תרתי למה לי פרושי קא מפרש ספק אכל ספק לא אכל חלב מביא אשם תלוי כיצד כגון שהיה חלב ושומן לפניו
Rav Yehouda dit au nom de Rav : S’il y avait devant lui deux morceaux, l’un de graisse permise et l’autre de suif, et qu’il a mangé de l’un d’eux sans savoir lequel il a mangé, il est redevable ; [s’il y avait] un seul morceau, [dont on se demande s’il est] de suif ou de graisse permise, et qu’il l’a mangé, il est exempt.
אמר רב יהודה אמר רב היו לפניו שתי חתיכות אחת של שומן ואחת של חלב אכל אחת מהן ואינו יודע איזו מהן אכל חייב חתיכה אחת ספק של חלב ספק של שומן ואכלה פטור
Rava dit : Quelle est la raison de Rav ? Car le verset dit : « Et il a fait l’un de tous les commandements de l’Éternel par inadvertance » (Lv 4, 22) : [il n’est redevable] que s’il commet une erreur entre deux ; il est écrit mitsvat, et nous lisons mitsvot.
אמר רבא מאי טעמא דרב דאמר קרא (ויקרא ד, כב) ועשה אחת מכל מצות ה' בשגגה עד שישגוג בשתים מצות כתיב מצוות קרינן
Abayé lui objecta : Rabbi Eliézer dit : Pour le koy, on est redevable d’un acham talouï !
איתיביה אביי רבי אליעזר אומר כוי חייבין עליו אשם תלוי
Il lui dit : Rabbi Eliézer pense que la graphie fait autorité : il est écrit mitsvat [au singulier].
אמר לו ר' אליעזר סבר יש אם למסורת מצות כתיב
Il lui objecta : [S’il y a] doute [si l’enfant est] un enfant de neuf mois du premier [mari] ou un enfant de sept mois du dernier, il doit la renvoyer, et l’enfant est légitime ;
איתיביה ספק בן תשעה לראשון או בן שבעה לאחרון יוציא והולד כשר
et ils sont redevables d’un acham talouï. De qui est-ce ? De Rabbi Eliézer.
וחייב באשם תלוי הא מני רבי אליעזר היא
Il lui objecta : [Si du sang] est trouvé sur [le linge] de l’homme, ils sont impurs et redevables d’un sacrifice ;
איתיביה נמצא על שלו טמאין וחייבין בקרבן
sur [le linge] de la femme, sur-le-champ, ils sont impurs et redevables d’un sacrifice ; trouvé sur [le linge] de la femme après un temps, ils sont impurs par doute et exempts du sacrifice. Et on enseigne à ce sujet : il est redevable d’un acham talouï. De qui est-ce ? De Rabbi Eliézer.
על שלה אתיום טמאין וחייבין בקרבן נמצא על שלה לאחר זמן טמאין מספק ופטורין מן הקרבן ותני עלה חייב משום אשם תלוי הא מני רבי אליעזר היא
Rabbi ’Hiya dit au nom de Rav : S’il y avait devant lui deux morceaux, l’un de suif et l’autre de graisse permise, et qu’il a mangé de l’un d’eux sans savoir lequel il a mangé, il est redevable ; [s’il y avait] un seul morceau, [dont on se demande s’il est] de graisse permise ou de suif, et qu’il l’a mangé, il est exempt.
א"ר חייא אמר רב היו לפניו שתי חתיכות אחת של חלב ואחת של שומן ואכל אחת מהן ואינו יודע איזה מהן אכל חייב חתיכה ספק של שומן ספק של חלב ואכלה פטור
Rabbi Zeïra dit : Quelle est la raison de Rav ? Il pense que, pour deux morceaux, il est possible de déterminer l’interdit ; pour un seul morceau, il est impossible de déterminer l’interdit.
א"ר זירא מ"ט דרב קסבר שתי חתיכות אפשר לברר איסורו חתיכה אחת אי אפשר לברר איסורו
Quelle différence y a-t-il entre la raison de Rava et celle de Rabbi Zeïra ? La différence entre eux est [le cas] d’une olive et demie.
מאי איכא בין טעמא דרבא לטעמא דרבי זירא איכא בינייהו כזית ומחצה
Selon Rava, il n’y a pas [ici] mitsvot [au pluriel], et il est exempt ; selon Rabbi Zeïra, il est possible de déterminer l’interdit.
לרבא ליכא מצוות ופטור לרבי זירא אפשר לברר איסורו
Rabbi Yirmeya objecta à Rabbi Zeïra : Rabbi Eliézer dit : Pour le suif du koy, on est redevable d’un acham talouï ! Il lui dit : Rabbi Eliézer pense que nous n’exigeons pas de pouvoir déterminer l’interdit.
איתיביה רבי ירמיה לרבי זירא רבי אליעזר אומר כוי חייבין על חלבו אשם תלוי אמר ליה רבי אליעזר סבר לא בעינן לברר איסורו
Original : Keritot 17b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.