Rav Ochaya objecta : Rabbi Chimon Chezouri et Rabbi Chimon disent : ils ne sont pas en désaccord sur une chose qui relève d’une seule catégorie, [pour laquelle] il est coupable, mais sur une chose qui relève de deux catégories, pour laquelle Rabbi Eliézer le déclare redevable d’un sacrifice expiatoire et Rabbi Yehochoua l’exempte.
מתיב רב אושעיא רבי שמעון שזורי ורבי שמעון אומרים לא נחלקו על דבר שהוא משם אחד שהוא חייב אלא על דבר שהוא משום שני שמות שרבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר
Et Rabbi Yehouda, que dit-il ? Qu’ils sont en désaccord lorsqu’il avait l’intention de cueillir des raisins et qu’il a cueilli des figues, des noires et qu’il a cueilli des blanches. Raisins et figues, noires et blanches, de quoi s’agit-il ? De deux catégories ! C’est donc [la position de]Rabbi Chimon et de Rabbi Chimon Chezouri ; que Rabbi Yehouda vient-il nous apprendre ?
ורבי יהודה מאי קאמר דפליגי בנתכוין ללקט ענבים ולקט תאנים שחורות ולקט לבנות ענבים ותאנים שחורות ולבנות מאי ניהו שני שמות היינו רבי שמעון ור"ש שזורי רבי יהודה מאי אתא לאשמועינן
N’est-ce pas plutôt [le cas de] celui qui agit sans intention qui les distingue : Rabbi Yehouda estime que celui qui agit sans intention est coupable, et Rabbi Chimon Chezouri [et Rabbi Chimon] estiment que celui qui agit sans intention est exempt ?
אלא לאו מתעסק איכא בינייהו דרבי יהודה סבר מתעסק חייב ור"ש שזורי סברי מתעסק פטור
Non : celui qui agit sans intention est exempt de l’avis de tous, et ici ils sont en désaccord sur ceci : Rabbi Chimon Chezouri estime que [si] le cueilleur a perdu le fil de sa pensée au sein d’une même catégorie, il est coupable de l’avis de tous ;
לא מתעסק דברי הכל פטור והכא בהא קא מיפלגי דרבי שמעון שזורי סבר שכח מלקט מלבו בשם אחד דברי הכל חייב
ils ne sont en désaccord que pour deux catégories. Rabbi Yehouda estime qu’il n’y a pas de différence entre une même catégorie et deux catégories : ils sont en désaccord [dans les deux cas].
כי פליגי בשני שמות ר' יהודה סבר לא שנא בשם אחד ולא שנא בשני שמות פליגי
Or il a été enseigné dans une baraïta : s’il y avait devant lui deux lampes allumées, longues, et qu’il avait l’intention d’éteindre celle-ci et qu’il a éteint celle-là, d’allumer celle-ci et qu’il a allumé celle-là, il est exempt. [S’il avait l’intention] d’allumer puis d’éteindre et qu’il a éteint et allumé d’un seul souffle, il est coupable.
והתניא היו לפניו שתי נרות דולקות ארוכות ונתכוין לכבות את זו וכיבה את זו להדליק את זו והדליק את זו פטור להדליק ולכבות וכיבה והדליק בנשימה אחת חייב
C’est évident ! Tu aurais pu dire que sa pensée n’a pas été accomplie, puisqu’il voulait d’abord allumer et ensuite éteindre, et qu’en agissant il a éteint puis allumé à la fin, et dire alors qu’il est exempt ; [la baraïta] nous apprend [que non] : s’il n’a pas avancé [l’action], il ne l’a pas non plus retardée.
פשיטא מהו דתימא לא איתעבד מחשבתיה דהא להדליק מעיקרא בעי ולבסוף לכבות וכי עבד מעשה כיבה ובסוף הדליק הוא ואימא פטור קא משמע לן נהי דאקדומי נמי לא מקדים אחורי נמי לא מאחר
Nos maîtres ont enseigné : celui qui attise des braises le Chabbat est redevable d’un sacrifice expiatoire. Rabbi Chimon ben Éléazar dit au nom de Rabbi Eliézer fils de Rabbi Tsadok : il est redevable de deux, car il éteint celles du dessus et allume celles du dessous. De quoi s’agit-il ? S’il a l’intention d’éteindre et d’allumer, quelle est la raison de celui qui exempte [du second] ? Et s’il n’a pas l’intention d’allumer, quelle est la raison de celui qui le déclare redevable de deux ?
תנו רבנן החותה גחלים בשבת חייב חטאת רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי אליעזר ברבי צדוק חייב שתים מפני שהוא מכבה את העליונות ומבעיר את התחתונות במאי עסקינן אי דקא מיכוין לכבות ולהבעיר מאי טעמא דמאן דפטר אלא דלא קא מכוין להבעיר מאי טעמא דמאן דמחייב תרתי
Rabbi Éléazar et Rabbi ’Hanina disent tous deux : [il s’agit du cas] où il avait l’intention d’éteindre celles du dessus afin d’allumer celles du dessous. Le premier Tanna estime que celui qui détériore en allumant est exempt, et Rabbi Eliézer fils de Rabbi Tsadok dit qu’il est coupable. Et de même Rabbi Yo’hanan dit : c’est d’un forgeron qu’ils ont parlé. Rabbi Yo’hanan dit : jusqu’ici, la raison de cette halakha n’a pas été révélée.
רבי אלעזר ורבי חנינא דאמרי תרווייהו כגון שנתכוין לכבות העליונות כדי להבעיר את התחתונות דתנא קמא קסבר מקלקל בהבערה פטור ורבי אליעזר ברבי צדוק אמר חייב וכן אמר רבי יוחנן בנפח שנו אמר רבי יוחנן עד כאן לא נתגלתה טעמא של הלכה זו
Ami bar Avin et Rav ’Hanania bar Avin disent tous deux :
אמי בר אבין ורב חנניא בר אבין דאמרי תרווייהו
Original : Keritot 20a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.