elle se retrouve comme au début ; et si l’acte de ketouba se trouve entre ses mains, elle perçoit sa ketouba à tout jamais.
הרי היא כבתחלה ואם היה שטר כתובה יוצא מתחת ידיה גובה כתובתה לעולם
Ketoubot 104b כתובות
Structure du débat :Michna 1Récit 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav Na’hman bar Rav ’Hisda envoya [demander] à Rav Na’hman bar Yaakov : Que notre maître nous enseigne : est-ce lorsque l’acte de ketouba se trouve entre ses mains qu’il y a désaccord, ou lorsque l’acte de ketouba ne se trouve pas entre ses mains ? Et selon qui est la halakha ?
שלח ליה רב נחמן בר רב חסדא לרב נחמן בר יעקב ילמדנו רבינו כששטר כתובה יוצא מתחת ידה מחלוקת או כשאין שטר כתובה יוצא מתחת ידה והלכה כדברי מי
Il lui envoya [la réponse] : C’est lorsque l’acte de ketouba ne se trouve pas entre ses mains qu’il y a désaccord ; mais si l’acte de ketouba se trouve entre ses mains, elle perçoit sa ketouba à tout jamais. Et la halakha est selon les paroles des Sages.
שלח ליה בשאין שטר כתובה יוצא מתחת ידה מחלוקת אבל שטר כתובה יוצא מתחת ידה גובה כתובתה לעולם והלכה כדברי חכמים
Quand Rav Dimi arriva, il dit : Rabbi Chimon ben Pazi a dit au nom de Rabbi Yehochoua ben Lévi au nom de Bar Kappara : On ne l’a enseigné que pour la mané [ou] les deux cents [zouz] ; mais le supplément, elle l’a [toujours].
כי אתא רב דימי א"ר שמעון בן פזי א"ר יהושע בן לוי משום בר קפרא לא שנו אלא מנה מאתים אבל תוספת יש לה
Et Rabbi Abbahou a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : Même le supplément, elle ne l’a pas ; car Rabbi Aïvo a dit au nom de Rabbi Yannaï : Les clauses de la ketouba sont comme la ketouba [elle-même].
ורבי אבהו א"ר יוחנן אפילו תוספת אין לה דאמר רבי אייבו אמר רבי ינאי תנאי כתובה ככתובה דמי
Il a été dit aussi : Rabbi Abba a dit au nom de Rav Houna au nom de Rav : On ne l’a enseigné que pour la mané [ou] les deux cents ; mais le supplément, elle l’a.
אתמר נמי א"ר אבא אמר רב הונא אמר רב לא שנו אלא מנה מאתים אבל תוספת יש לה
Rabbi Abba dit à Rav Houna : « Rav a-t-il dit cela ? » Il lui dit : « Dis-tu ichtekan [cela nous a été tu, déduit du silence] ou achkian [cela nous a été versé, dit explicitement] ? » Il lui dit : « Je dis : ichtekan. »
אמר ליה רבי אבא לרב הונא אמר רב הכי אמר ליה אישתיקן קאמרת או אשקיין קאמרת אמר ליה אישתיקן קאמינא:
La belle-mère de Rabbi ’Hiya le Long était la femme de son frère ; elle était veuve [et vivait] dans la maison de son père, et il la nourrit vingt-cinq ans dans la maison de son père.
חמתיה דרב חייא אריכא אינתת אחוה הואי ואלמנה בבית אביה הואי וזנה עשרים וחמש שנין בבי נשא
Finalement, elle lui dit : « Donne-moi la nourriture. » Il lui dit : « Tu n’as pas de nourriture. » « Donne-moi la ketouba. » Il lui dit : « Tu n’as ni nourriture ni ketouba. »
לסוף אמרה ליה הב לי מזוני אמר לה לית לך מזוני הב לי כתובה אמר לה לא מזוני אית לך ולא כתובה אית לך
Elle l’assigna en justice devant Rabba bar Chila. Il lui dit : « Dis-moi donc comment l’affaire elle-même s’est passée. » Il lui dit : « Je l’ai nourrie vingt-cinq ans dans la maison de son père. Par la vie de mon maître, je [lui] ai porté [sa nourriture] sur mes épaules. »
תבעתיה לדינא קמיה דרבה בר שילא אמר ליה אימא לי איזי גופא דעובדא היכי הוה אמר ליה זניתה עשרים וחמש שנים בבי נשא בחיי דמר דבכתפאי אמטאי לה
Il lui dit : « Quelle est la raison pour laquelle nos maîtres ont dit : Tant qu’elle est dans la maison de son mari, elle perçoit sa ketouba à tout jamais ? C’est que nous disons : c’est par honte qu’elle ne l’a pas réclamée. Ici aussi, c’est par honte qu’elle ne l’a pas réclamée. Va, donne-[la]-lui. »
אמר ליה טעמא מאי אמור רבנן כל זמן שהיא בבית בעלה גובה כתובתה לעולם דאמרינן משום כיסופא הוא דלא תבעה הכא נמי משום כיסופא הוא דלא תבעה זיל הב לה
Il n’y prêta pas attention. Il lui écrivit un adrakhta [titre de saisie] sur ses biens. Il vint devant Rava et lui dit : « Que le maître voie comment il m’a jugé. » Il lui dit : « Il t’a bien jugé. »
לא אשגח כתב לה אדרכתא אניכסיה אתא לקמיה דרבא א"ל חזי מר היכי דנן א"ל שפיר דנך
Elle lui dit [à Rava] : « S’il en est ainsi, qu’il aille me restituer les fruits depuis ce jour-là jusqu’à maintenant. » Il lui dit : « Montre-moi ton adrakhta. » Il vit qu’il n’y était pas écrit : « Et nous avons constaté que ces biens sont ceux du défunt. » Il lui dit : « L’adrakhta n’est pas bien écrit. »
אמרה ליה אי הכי ליזיל להדר לי פירי דמן ההוא יומא עד האידנא אמר לה אחוי לי אדרכתיך חזייה דלא הוה כתוב בה ואישתמודענא דנכסים אלו דמיתנא אינון אמר לה אדרכתא לאו שפיר כתיבא
Elle lui dit : « Que l’adrakhta soit annulé, et que je perçoive [les fruits] depuis le jour où se sont achevés les jours de proclamation jusqu’à maintenant. » Il lui dit : « Cela s’applique lorsqu’une erreur n’est pas écrite dans l’adrakhta ; mais lorsqu’une erreur est écrite dans l’adrakhta, nous ne nous en occupons pas. »
אמרה ליה תיזיל אדרכתא אישקול מיומא דשלימי יומא אכרזתא עד השתא אמר לה הני מילי היכא דלא כתיב טעותא באדרכתא אבל היכא דכתיב טעותא באדרכתא לית לן בה
Elle lui dit : « Mais n’est-ce pas le maître qui a dit : [l’omission de] la garantie est une erreur de scribe ? »
אמרה ליה והא מר הוא דאמר אחריות טעות סופר הוא
Rava lui dit : « Ici, on ne peut pas dire que c’est une erreur de scribe, car ici même Rabba bar Chila s’est trompé au départ. Il pensait : ces [biens]-ci et ceux-là sont à lui [au défunt] ; qu’importe pour moi de ceux-ci, qu’importe de ceux-là ? »
אמר לה רבא בהא ליכא למימר טעות סופר הוא דבהא אפי' רבה בר שילא טעי מעיקרא הוא סבור הני והני דידיה מה לי מהני מה לי מהני
Mais il n’en est pas ainsi : il arrive qu’elle aille les améliorer, et qu’ils soient ceux [qu’il destinait] à son mari pour de l’argent, et qu’il lui dise : « Prends ce qui est à toi et donne-moi ce qui est à moi », et cela viendrait jeter le discrédit sur le tribunal.
ולא היא זימנין דאזלה ומשבחה להו ודבעלה מכספי ואמר לה שקיל דידך והב לי דידי ואתי לאפוקי לעז על בי דינא:
Nous reviendrons à toi, « Celui qui épouse ».
הדרן עלך הנושא
MICHNA: Il y avait à Jérusalem deux juges des décrets : Admon et ’Hanan ben Avichalom. ’Hanan dit deux choses, Admon en dit sept. Celui qui est parti outre-mer, et dont la femme réclame la nourriture, ’Hanan dit :
מתני׳ שני דייני גזירות היו בירושלים אדמון וחנן בן אבישלום חנן אומר שני דברים אדמון אומר שבעה מי שהלך למדינת הים ואשתו תובעת מזונות חנן אומר
Original : Ketubot 104b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.