Structure du débat :Michna 2Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rabba a dit : Cela signifie que s’il l’a épousée en la présumant vierge et qu’elle s’est révélée non vierge, elle a un contrat de mariage d’une mané. Rav Achi a dit : En général, en réalité, je te dirai qu’elle n’a rien du tout ; mais ici c’est différent, puisque le premier l’a prise [en mariage].
אמר רבה זאת אומרת כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה כתובה מנה רב אשי אמר בעלמא לעולם אימא לך לית לה כלל ושאני הכא שהרי כנסה ראשון
Et il y en a qui l’enseignent à propos de notre michna : « Une vierge veuve, divorcée ou ayant reçu la ’halitsa après le mariage, leur contrat de mariage est d’une mané, et il n’y a pas à leur égard de plainte concernant la virginité. » Une vierge après le mariage, comment trouve-t-on ce cas ? Par exemple si elle est entrée sous le dais nuptial et n’a pas eu de relation.
ואיכא דמתני לה אמתניתין בתולה אלמנה גרושה חלוצה מן הנישואין כתובתן מנה ואין להן טענת בתולין בתולה מן הנישואין היכי משכחת לה כגון שנכנסה לחופה ולא נבעלה
Rabba a dit : Cela signifie que s’il l’a épousée en la présumant vierge et qu’elle s’est révélée non vierge, son contrat de mariage est d’une mané. Rav Achi a dit : En réalité, je te dirai qu’en général elle n’a rien du tout ; mais ici c’est différent, puisqu’elle est entrée sous le dais nuptial.
אמר רבה זאת אומרת כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה כתובתה מנה רב אשי אמר לעולם אימא לך בעלמא לית לה כלל ושאני הכא שהרי נכנסה לחופה
Celui qui l’enseigne à propos de la baraïta, à plus forte raison à propos de notre michna ; mais celui qui l’enseigne à propos de notre michna, pas à propos de la baraïta, parce qu’il peut lui dire : Moi, je me suis fié aux témoins.
מאן דמתני לה אברייתא כל שכן אמתניתין ומאן דמתני לה אמתני' אבל אברייתא לא משום דמצי אמר לה אנא אעדים סמכי:
MICHNA: Celui qui mange chez son beau-père en Judée sans témoins ne peut pas formuler de plainte concernant la virginité, parce qu’il s’isole avec elle.
מתני׳ האוכל אצל חמיו ביהודה שלא בעדים אינו יכול לטעון טענת בתולים מפני שמתייחד עמה:
GUEMARA: Puisqu’il est enseigné « celui qui mange », on en déduit qu’il y a aussi en Judée des endroits où l’on ne mange pas. Abayé a dit : On en déduit qu’en Judée aussi les endroits diffèrent, comme il est enseigné : Rabbi Yehouda a dit : En Judée, autrefois, on laissait le fiancé et la fiancée seuls un moment avant leur entrée sous le dais nuptial, afin qu’il se sente familier avec elle ; et en Galilée, on ne faisait pas ainsi.
גמ׳ מדקתני האוכל מכלל דאיכא דוכתא ביהודה נמי דלא אכיל אמר אביי ש"מ ביהודה נמי מקומות מקומות יש כדתניא א"ר יהודה ביהודה בראשונה היו מייחדין את החתן ואת הכלה שעה אחת קודם כניסתן לחופה כדי שיהא לבו גס בה ובגליל לא היו עושין כן
En Judée, autrefois, on leur désignait deux garçons d’honneur, un pour lui et un pour elle, afin d’examiner le fiancé et la fiancée au moment de leur entrée sous le dais nuptial ; et en Galilée, on ne faisait pas ainsi.
ביהודה בראשונה היו מעמידין להם שני שושבינין אחד לו ואחד לה כדי למשמש את החתן ואת הכלה בשעת כניסתן לחופה ובגליל לא היו עושין כן
« Et quiconque ne s’est pas conduit selon cet usage ne peut pas formuler de plainte concernant la virginité. » À quoi cela se rapporte-t-il ? Si l’on dit à la première partie, il aurait fallu dire : « quiconque s’est conduit ».
וכל שלא נהג כמנהג הזה אינו יכול לטעון טענת בתולים אהייא אילימא ארישא כל שנהג מיבעי ליה
Abayé a dit : En réalité, c’est à la première partie, et enseigne : « quiconque s’est conduit ». Rava lui a dit : Mais il est enseigné « quiconque ne s’est pas conduit » ! Rava a donc dit plutôt : Voici ce qu’il veut dire : Quiconque ne s’est pas conduit selon l’usage de la Galilée en Galilée, mais selon l’usage de la Judée en Galilée, ne peut pas formuler de plainte concernant la virginité. Rav Achi a dit : En réalité, c’est à la dernière partie, et enseigne : « quiconque n’a pas été examiné ».
אמר אביי לעולם ארישא ותני כל שנהג אמר ליה רבא והא כל שלא נהג קתני אלא אמר רבא הכי קאמר כל שלא נהג מנהג גליל בגליל אלא מנהג יהודה בגליל אינו יכול לטעון טענת בתולים רב אשי אמר לעולם אסיפא ותני כל שלא מושמש:
MICHNA: Que ce soit la veuve d’un Israélite ou la veuve d’un cohen, son contrat de mariage est d’une mané. Le tribunal des cohanim percevait pour une vierge quatre cents zouz, et les Sages ne les en ont pas empêchés.
מתני׳ אחת אלמנת ישראל ואחת אלמנת כהנים כתובתה מנה בית דין של כהנים היו גובין לבתולה ארבע מאות זוז ולא מיחו בידם חכמים:
GUEMARA: Il a été enseigné : Et la veuve d’un cohen, son contrat de mariage est de deux cents. Mais nous avons appris : Que ce soit la veuve d’un Israélite ou la veuve d’un cohen, leur contrat de mariage est d’une mané !
גמ׳ תנא ואלמנת כהנים כתובתה מאתים והאנן תנן אחת אלמנת ישראל ואחת אלמנת כהנים כתובתן מנה
Rav Achi a dit : Il y a eu deux ordonnances. Au début, ils ont institué pour la vierge quatre cents zouz et pour la veuve une mané.
אמר רב אשי שתי תקנות הוו מעיקרא תקינו לבתולה ארבע מאות זוז ולאלמנה מנה
Original : Ketubot 12a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.