Oui, de moi. Rav Yossef dit : Pourquoi devrions-nous avoir des craintes à son sujet ? D’une part, il l’admet ; et de plus, Rav Yehouda n’a-t-il pas dit au nom de Chmouel : La halakha est selon Rabban Gamliel ?
אין מינאי אמר רב יוסף למאי ניחוש לה חדא דהא קא מודה ועוד הא אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבן גמליאל
Abayé lui dit : Et ici, quand il ne l’admet pas, Rabban Gamliel déclare-t-il apte ? Chmouel n’a-t-il pas dit à Rav Yehouda : Toi, à l’esprit aiguisé, la halakha est selon Rabban Gamliel, mais toi, n’agis pas en pratique, à moins que la plupart autour d’elle ne soient aptes ? Et ici, la plupart autour d’elle sont inaptes.
אמר ליה אביי ובהא כי לא מודה מכשר רבן גמליאל והאמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא הלכה כר"ג ואת לא תעביד עובדא עד דאיכא רוב כשרין אצלה והכא רוב פסולין אצלה
Et selon ton raisonnement, cela même te serait difficile : c’est la halakha, et toi, n’agis pas en pratique ? Que peux-tu donc dire ? Ici, a priori ; là, a posteriori. Et ce cas aussi est comparable à un cas a posteriori.
וליטעמיך תקשי לך היא גופא הלכה ואת לא תעביד עובדא אלא מאי אית לך למימר הא לכתחלה הא דיעבד והא נמי כדיעבד דמי
Il lui dit : Comment ces cas seraient-ils comparables ? Là, une femme qui se marie fait une enquête et se marie ; ici, une femme qui se débauche fait-elle une enquête et se débauche-t-elle ?
אמר רבא דרבי יהושע אדרבי יהושע קשיא דרבן גמליאל אדרבן גמליאל לא קשיא והא קתני סיפא אמר להן רבן גמליאל קבלנו עדותכם אבל מה נעשה שהרי גזר רבן יוחנן בן זכאי שלא להושיב בית דין על כך שהכהנים שומעין לכם לרחק אבל לא לקרב
Par conséquent, pour Rabban Gamliel, « certain » est fort, si bien que même avec un seul doute il déclare apte ; et « peut-être » est faible, si bien que même avec un double doute il déclare inapte. Pour Rabbi Yehochoua, un seul doute est fort, si bien que même avec « certain » il déclare inapte ; et un double doute est faible, si bien que même avec « peut-être » il déclare apte.
הלכך לרבן גמליאל אלים ליה ברי דאפילו בחד ספיקא נמי מכשיר וקיל ליה שמא דאפילו בספק ספיקא נמי פסיל לרבי יהושע אלים ליה חד ספיקא דאפילו בברי נמי פסיל וקיל ליה ספק ספיקא דאפילו בשמא נמי מכשיר
Nos Rabbins ont enseigné : Qu’est-ce que la veuve [d’une famille] mêlée ? Toute [famille] où il n’y a [de doute] ni quant à la qualité de mamzer, ni quant à la qualité de natin, ni quant aux esclaves royaux. Rabbi Meïr a dit :
תנו רבנן איזוהי אלמנת עיסה כל שאין בה לא משום ממזרות ולא משום נתינות ולא משום עבדי מלכים אמר רבי מאיר
Original : Ketubot 14a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.