Et de même qu’on ne réfute les témoins qu’en leur présence, ainsi on ne contredit les témoins qu’en leur présence.
וכשם שאין מזימין את העדים אלא בפניהם כך אין מכחישין את העדים אלא בפניהם
Ketoubot 20a כתובות
Structure du débat :Baraïta 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav Na’hman lui dit : s’ils étaient devant nous et qu’on les contredisait, ce serait une contradiction, et nous ne leur prêterions pas attention, car ce serait un témoignage contredit. Maintenant qu’ils ne sont pas là, [dirions-nous que,] s’ils étaient devant nous, peut-être auraient-ils donné raison [aux seconds], et que ceux-ci sont crus ?
אמר ליה רב נחמן אילו הוו קמן ומכחישין להו הוה הכחשה ולא הוה משגיחין בהו דהוי לה עדות מוכחשת השתא דליתנהו דאילו הוו לקמן דלמא הוו מודו להו מהימני
Mais Rav Na’hman dit : place deux face à deux, et laisse l’argent dans la présomption de son propriétaire. Il en est comme pour les biens de Bar Chatya : Bar Chatya vendit des biens ; deux vinrent et dirent : il a vendu quand il était aliéné ; et deux vinrent et dirent : il a vendu quand il était sain d’esprit.
אלא אמר רב נחמן אוקי תרי להדי תרי ואוקי ממונא בחזקת מריה מידי דהוה אנכסי דבר שטיא דבר שטיא זבין נכסי אתו בי תרי אמרי כשהוא שוטה זבין ואתו בי תרי ואמרי כשהוא חלים זבין
Rav Achi dit : place deux face à deux, et laisse l’argent dans la présomption de Bar Chatya. Et nous ne l’avons dit que lorsqu’il a une présomption [de propriété] venant de ses pères ; mais s’il n’a pas de présomption venant de ses pères, nous disons : de même qu’il était aliéné quand il a acheté, il était aliéné quand il a vendu.
אמר רב אשי אוקי תרי להדי תרי ואוקי ממונא בחזקת בר שטיא ולא אמרן אלא דאית ליה חזקה דאבהתיה אבל לית ליה חזקה דאבהתיה אמרינן כשהוא שוטה זבן וכשהוא שוטה זבין
Rabbi Abbahou dit : on ne réfute les témoins qu’en leur présence, mais on contredit les témoins hors de leur présence ; et une réfutation hors de leur présence, admettons que ce ne soit pas une réfutation, c’est du moins une contradiction.
א"ר אבהו אין מזימין את העדים אלא בפניהן ומכחישין את העדים שלא בפניהן והזמה שלא בפניהן נהי דהזמה לא הוי הכחשה מיהא הויא
Le maître a dit : « Mais s’il y a des témoins que c’est leur écriture, ou que leur écriture se trouve [attestée] ailleurs, sur un acte contre lequel une contestation a été soulevée et qui a été confirmé au tribunal, ils ne sont pas crus. » Si une contestation a été soulevée contre lui, oui ; si aucune contestation n’a été soulevée contre lui, non. Cela soutient Rabbi Assi, car Rabbi Assi a dit : on n’authentifie un acte qu’à partir d’un acte contre lequel une contestation a été soulevée et qui a été confirmé au tribunal.
אמר מר אם יש עדים שכתב ידם הוא זה או שהיה כתב ידם יוצא ממקום אחר משטר שקרא עליו ערער והוחזק בב"ד אין נאמנין קרא עליו ערער אין לא קרא עליו ערער לא מסייע ליה לרבי אסי דאמר רבי אסי אין מקיימין את השטר אלא משטר שקרא עליו ערער והוחזק בב"ד
Les gens de Neharde’a disent : on n’authentifie un acte qu’à partir de deux actes de ketouba ou de deux [actes de] champs, à condition que leurs propriétaires en aient joui trois ans, et paisiblement.
אמרי נהרדעי אין מקיימין את השטר אלא משתי כתובות [או] משתי שדות והוא שאכלום בעליהן ג' שנים ובשופי
Rabbi Chimi bar Achi dit : et [à condition qu’ils] proviennent de la main d’un autre ; mais de sa propre main, non. Pourquoi de sa propre main non ? Peut-être les a-t-il falsifiés. De la main d’un autre aussi : peut-être est-il allé voir, est revenu et a falsifié ! – Il ne peut pas imiter avec une telle exactitude.
א"ר שימי בר אשי וביוצא מתחת יד אחר אבל מיד עצמו לא מאי שנא תחת יד עצמו דלא דלמא זיופי מזייף מתחת ידי אחר נמי דלמא אזל וחזא אתא וזייף כולי האי לא מצי מכוין
Nos maîtres ont enseigné : un homme écrit son témoignage sur un acte et en témoigne même après de nombreuses années. Rav Houna dit : à condition qu’il s’en souvienne de lui-même. Rabbi Yo’hanan dit : même s’il ne s’en souvient pas de lui-même. Rabba dit : déduis-en, de Rabbi Yo’hanan, que deux qui connaissent un témoignage et dont l’un l’oublie, l’un peut le rappeler à son compagnon.
ת"ר כותב אדם עדותו על השטר ומעיד עליה אפילו לאחר כמה שנים אמר רב הונא והוא שזוכרה מעצמו רבי יוחנן אמר אע"פ שאין זוכרה מעצמו אמר רבה ש"מ מדרבי יוחנן הני בי תרי דידעי סהדותא ומנשי חד מנייהו מדכר חד לחבריה
Ils se sont demandé : [que la partie intéressée] elle-même [le lui rappelle], qu’en est-il ? Rav ’Haviva dit : même elle-même. Mar, fils de Rav Achi, dit : elle-même, non. Et la halakha est : elle-même, non.
איבעיא להו עצמו מאי רב חביבא אמר אפילו עצמו מר בריה דרב אשי אמר עצמו לא והלכתא עצמו לא
Original : Ketubot 20a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.