Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Mais si c’est un disciple des Sages, même lui-même [peut le rappeler], comme [l’histoire de]Rav Achi qui connaissait un témoignage en faveur de Rav Kahana. [Rav Kahana] lui dit : le maître se souvient-il de ce témoignage ? Il lui dit : non. – N’était-ce pas ainsi et ainsi ? Il lui dit : je ne sais pas. Finalement, Rav Achi se souvint et témoigna pour lui. Il vit que Rav Kahana était surpris ; il lui dit : penses-tu que je me suis fondé sur toi ? C’est moi qui m’y suis appliqué et je me suis souvenu.
ואי צורבא מרבנן הוא אפילו עצמו כי הא דרב אשי הוה ידיע ליה בסהדותא לרב כהנא אמר ליה מי דכיר מר האי סהדותא אמר ליה לא ולאו הכי והכי הוה א"ל לא ידענא לסוף אידכר רב אשי אסהיד ליה חזייה לרב כהנא דהוה מחסם א"ל מי סברת עלך קא סמיכנא אנא הוא דרמאי אנפשאי ואדכרי
Nous avons appris là-bas : les monticules proches, que ce soit d’une ville ou d’un chemin, qu’ils soient nouveaux ou anciens, sont impurs. Éloignés : les nouveaux sont purs, les anciens impurs. Quel est le proche ? [À] cinquante coudées. Et quel est l’ancien ? [Âgé de] soixante ans – paroles de Rabbi Meïr. Rabbi Yehouda dit : le proche, celui qu’aucun n’est plus proche que lui ; l’ancien, celui dont personne ne se souvient [de l’origine].
תנן התם התלוליות הקרובות בין לעיר ובין לדרך אחד חדשות ואחד ישנות טמאות הרחוקות חדשות טהורות ישנות טמאות איזוהי קרובה חמשים אמה ואיזו היא ישנה ששים שנה דברי ר"מ רבי יהודה אומר קרובה שאין קרובה הימנה ישנה שאין אדם זוכרה
Qu’est-ce que « ville » et qu’est-ce que « chemin » ? Si l’on dit : ville, une ville proprement dite, chemin, un chemin proprement dit, sur un doute établissons-nous une présomption d’impureté ? Rech Lakich n’a-t-il pas dit : ils ont trouvé un prétexte et ont déclaré pure la terre d’Israël ? Rabbi Zeïra dit : « ville », une ville proche d’un cimetière ; et « chemin », le chemin du cimetière.
מאי עיר ומאי דרך אילימא עיר עיר ממש דרך דרך ממש מספיקא מי מחזקינן טומאה והאמר ריש לקיש עילה מצאו וטהרו ארץ ישראל א"ר זירא עיר עיר הסמוכה לבית הקברות ודרך דרך בית הקברות
Certes, le chemin du cimetière : parfois il arrive [qu’on y passe avec un mort] au crépuscule, et on l’enterre dans le monticule ; mais une ville proche d’un cimetière, tous vont [enterrer] au cimetière !
בשלמא דרך בית הקברות דזמנין דמתרמי בין השמשות ומקרו קברו בתל אלא עיר הסמוכה לבית הקברות כולהי לבית הקברות אזלי
Rabbi ’Hanina dit : parce que les femmes y enterrent leurs avortons, et les malades d’ulcères leurs membres. Jusqu’à cinquante coudées, elle y va seule ; au-delà, un homme l’accompagne et elle va au cimetière. C’est pourquoi, [sans cela,] nous n’établissons pas de présomption d’impureté en terre d’Israël.
אמר רבי חנינא מתוך שהנשים קוברות שם נפליהן ומוכי שחין זרועותיהם עד חמשים אמה אזלא איהי לחודה טפי דברא איניש בהדה ולבית הקברות אזלא הלכך טומאה בארץ ישראל לא מחזקינן
Rav ’Hisda dit : déduis-en, de Rabbi Meïr, qu’un témoignage, on s’en souvient jusqu’à soixante ans, et au-delà on ne s’en souvient pas. Mais ce n’est pas le cas : là, c’est qu’il n’en a pas la charge ; mais ici, puisqu’il en a la charge, même beaucoup [plus longtemps] aussi.
אמר רב חסדא ש"מ מרבי מאיר האי סהדותא עד שיתין שנין מידכר טפי לא מידכר ולא היא התם הוא דלא רמיא עליה אבל הכא כיון דרמי עליה אפילו טובא נמי:
MICHNA: Si celui-ci dit : « Ceci est mon écriture, et ceci est l’écriture de mon compagnon », et que celui-là dit : « Ceci est mon écriture, et ceci est l’écriture de mon compagnon », ceux-ci sont crus. Si celui-ci dit : « Ceci est mon écriture », et que celui-là dit : « Ceci est mon écriture », ils doivent adjoindre un autre à eux – paroles de Rabbi. Et les Sages disent : ils n’ont pas besoin d’adjoindre un autre à eux, mais un homme est cru pour dire : « Ceci est mon écriture ».
מתני׳ זה אומר כתב ידי וזה כתב ידו של חבירי וזה אומר זה כתב ידי וזה כתב ידו של חבירי הרי אלו נאמנין זה אומר זה כתב ידי וזה אומר זה כתב ידי צריכין לצרף עמהם אחר דברי רבי וחכמים אומרים אינם צריכין לצרף עמהן אחר אלא נאמן אדם לומר זה כתב ידי:
GUEMARA: Lorsque tu en viendras à dire : selon les paroles de Rabbi,
גמ׳ כשתימצי לומר לדברי רבי
Original : Ketubot 20b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.