ils témoignent sur leur écriture ; selon les paroles des Sages, ils témoignent sur la mané qui est dans l’acte.
על כתב ידן הם מעידים לדברי חכמים על מנה שבשטר הם מעידים
Ketoubot 21a כתובות
C’est évident ! – Tu aurais pu dire que, pour Rabbi, il y a un doute : témoignent-ils sur leur écriture ou témoignent-ils sur la mané qui est dans l’acte ?
פשיטא מהו דתימא לרבי ספוקי מספקא ליה אי על כתב ידם הם מעידים או על מנה שבשטר הם מעידים
Et la conséquence pratique serait là où l’un d’eux est mort : qu’on exige [alors] deux [témoins] venus du marché pour témoigner à son sujet,
ונפקא מינה היכא דמית חד מינייהו לבעי שנים מן השוק להעיד עליו
car alors près d’un quart de la somme sortirait sur la parole d’un seul témoin.
דאם כן קנפיק נכי ריבעא דממונא אפומא דחד סהדא
[Il serait donc] ici rigoureux et là rigoureux.
והכא לחומרא והכא לחומרא
Il nous apprend que pour Rabbi la chose est clairement tranchée, que ce soit dans le sens de la souplesse ou dans celui de la rigueur, car Rav Yehouda a dit au nom de Rav : deux sont signés sur un acte et l’un d’eux est mort, il faut deux [témoins] venus du marché pour témoigner à son sujet. En cela, Rabbi est souple et les Sages rigoureux.
קמ"ל דרבי מיפשט פשיטא ליה בין לקולא בין לחומרא דאמר רב יהודה אמר רב שנים החתומין על השטר ומת אחד מהן צריכין שנים מן השוק להעיד עליו בזו רבי לקולא ורבנן לחומרא
Et s’il n’y en a pas deux, mais un seul, qu’en est-il ? Abayé dit : qu’il écrive sa signature sur un tesson et le dépose au tribunal ; le tribunal l’authentifie (et la vérifie), et il n’a plus besoin de témoigner sur sa propre signature ; puis lui et un autre vont témoigner sur l’autre [signature].
ואי ליכא תרי אלא חד מאי אמר אביי לכתוב חתימת ידיה אחספא ושדי ליה בבי דינא ומחזקי ליה בי דינא (וחזו ליה) ולא צריך איהו לאסהודי אחתימת ידיה ואזיל איהו והאי ומסהדי אאידך
Et précisément sur un tesson, mais non sur un parchemin, de peur qu’un homme malhonnête ne le trouve et n’écrive dessus ce qu’il veut ; or nous avons appris : s’il produit contre lui un écrit de sa main [attestant] qu’il lui doit, il perçoit sur les biens libres.
ודוקא אחספא אבל אמגלתא לא דלמא משכח לה איניש דלא מעלי וכתב עילויה מאי דבעי ותנן הוציא עליו כתב ידו שהוא חייב לו גובה מנכסים בני חורין
Rav Yehouda dit au nom de Chmouel : la halakha est selon les paroles des Sages. C’est évident : [entre] un seul et plusieurs, la halakha est selon les plusieurs ! – Tu aurais pu dire que la halakha est selon Rabbi face à son compagnon, et même face à ses compagnons ; il nous apprend [que non].
א"ר יהודה אמר שמואל הלכה כדברי חכמים פשיטא יחיד ורבים הלכה כרבים מהו דתימא הלכה כרבי מחבירו ואפילו מחביריו קא משמע לן:
Moyen mnémotechnique : N’H, N’D, ’HD. Rav ’Hanana bar ’Hiya dit à Rav Yehouda, et certains disent Rav Houna bar Yehouda à Rav Yehouda, et certains disent Rav ’Hiya bar Yehouda à Rav Yehouda : Chmouel a-t-il vraiment dit cela ?
סימן נח נד חד: אמר ליה רב חננא בר חייא לרב יהודה ואמרי לה רב הונא בר יהודה לרב יהודה ואמרי לה רב חייא בר יהודה לרב יהודה ומי אמר שמואל הכי
Or il y eut cet acte qui sortit du tribunal de Mar Chmouel, où il était écrit : « Comme Rav ’Anan bar ’Hiya est venu et a témoigné sur sa propre signature et sur celle de l’un de ceux qui étaient avec lui, à savoir Rav ’Hanan bar Rabba, et comme Rav ’Hanan bar Rabba est venu et a témoigné sur sa propre signature et sur celle de l’un de ceux qui étaient avec lui, à savoir Rav ’Anan bar ’Hiya, nous l’avons validé et authentifié comme il convient ».
והא ההוא שטרא דנפיק מבי דינא דמר שמואל והוה כתיב ביה מדאתא רב ענן בר חייא ואסהיד אחתימות ידיה ואדחד דעמיה ומנו רב חנן בר רבה ומדאתא רב חנן בר רבה ואסהיד אחתימות ידיה ואדחד דעמיה ומנו רב ענן בר חייא אשרנוהי וקימנוהי כדחזי
Il lui dit : cet acte concernait des orphelins, et Chmouel s’inquiéta de tribunaux qui se trompent. Chmouel pensa : peut-être y en a-t-il qui pensent que la halakha est selon Rabbi face à son compagnon mais non face à ses compagnons, alors qu’ici [la règle vaut] même face à ses compagnons ; il pensa : je prendrai une marge, afin que les orphelins ne subissent pas de perte.
א"ל ההוא שטרא דיתמי הוה וחש שמואל לב"ד טועין וסבר שמואל דלמא איכא דסבירא ליה הלכה כרבי מחבירו ולא מחביריו ובהא אפילו מחביריו סבר אעביד רווחא כי היכי דלא מפסדי יתמי
אמר רב יהודה אמר שמואל עד ודיין מצטרפין
Rami bar ’Hama dit : combien excellent est cet enseignement ! Rava dit : quelle excellence ? Ce que le témoin atteste, le juge ne l’atteste pas, et ce que le juge atteste, le témoin ne l’atteste pas !
אמר רמי בר חמא כמה מעליא הא שמעתא אמר רבא מאי מעליותא מאי דקא מסהיד סהדא לא קא מסהיד דיינא ומאי דקא מסהיד דיינא לא קא מסהיד סהדא
Mais quand Rami bar Ye’hezkel vint, il dit : n’écoutez pas ces règles qu’a formulées Yehouda, mon frère, au nom de Chmouel.
אלא כי אתא רמי בר יחזקאל אמר לא תציתינהו להני כללי דכייל יהודה אחי משמיה דשמואל
Original : Ketubot 21a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.