Qu’est-ce que « ils ont veillé » ? Car il est enseigné : Pourquoi a-t-on dit qu’une vierge se marie le quatrième jour ? Parce que, si [le mari] a une plainte concernant la virginité, il se rend de bon matin au tribunal. Qu’elle se marie alors le premier jour de la semaine, et s’il a une plainte concernant la virginité, il se rendra de bon matin au tribunal ! Les Sages ont veillé au bien des filles d’Israël, afin que l’homme se donne de la peine pour le festin pendant trois jours : le premier jour de la semaine, le deuxième jour et le troisième jour ; et le quatrième, il l’épouse.
מאי שקדו דתניא מפני מה אמרו בתולה נשאת ליום הרביעי שאם היה לו טענת בתולים היה משכים לב"ד ותנשא באחד בשבת ואם היה לו טענת בתולים היה משכים לב"ד שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל שיהא אדם טורח בסעודה שלשה ימים אחד בשבת ושני בשבת ושלישי בשבת וברביעי כונסה
Et depuis [l’époque du] danger, les gens ont pris l’habitude d’épouser le troisième jour, et les Sages ne les en ont pas empêchés. Mais le deuxième jour, il ne doit pas épouser ; et si c’est en raison d’une contrainte, c’est permis. Et l’on sépare le fiancé de la fiancée la nuit de Chabbat, la première fois, parce qu’il fait une blessure.
ומסכנה ואילך נהגו העם לכנוס בשלישי ולא מיחו בידם חכמים ובשני לא יכנוס ואם מחמת האונס מותר ומפרישין את החתן מן הכלה לילי שבת תחלה מפני שהוא עושה חבורה
Quel danger ? Si l’on dit qu’on [les autorités] disait : Une vierge qui se marie le quatrième jour sera mise à mort – [pourquoi seulement] « ils ont pris l’habitude » ? Qu’on abolisse [l’usage] complètement !
מאי סכנה אילימא דאמרי בתולה הנשאת ליום הרביעי תיהרג נהגו לגמרי ניעקריה
Rabba a dit : On disait : Une vierge qui se marie le quatrième jour devra d’abord être livrée au gouverneur. – Cela, un danger ? C’est une contrainte ! – C’est parce qu’il y a des femmes pudiques qui se livreraient à la mort, et elles en viendraient au danger.
אמר רבה דאמרי בתולה הנשאת ביום הרביעי תיבעל להגמון תחלה האי סכנה אונס הוא משום דאיכא צנועות דמסרן נפשייהו לקטלא ואתיין לידי סכנה
Qu’on abolisse [l’usage] ! – Un décret [des autorités] est destiné à être annulé, et nous n’abolissons pas une ordonnance des Rabbins à cause d’un décret. – S’il en est ainsi, le troisième jour aussi il viendra et la possédera ! – Pour un doute, il ne se dérangera pas.
וליעקריה גזירה עבידא דבטלא ותקנתא דרבנן מקמי גזירה לא עקרינן אי הכי בשלישי נמי אתי ובעיל מספיקא לא עקר נפשיה
« Mais le deuxième jour, il ne doit pas épouser ; et si c’est en raison d’une contrainte, c’est permis. » Quelle contrainte ? Si l’on dit celle dont nous avons parlé, là on l’appelle danger et ici on l’appelle contrainte ! De plus, là [il est dit] « ils ont pris l’habitude », ici « c’est permis » !
ובשני לא יכנוס ואם מחמת האונס מותר מאי אונס אילימא הא דאמרן התם קרי ליה סכנה והכא קא קרי ליה אונס ותו התם נהגו הכא מותר
Rava a dit : [Il s’agit du cas où] l’on dit : Un chef d’armée vient dans la ville. Quel est le cas ? S’il vient et passe, qu’on attende ! – Ce n’est nécessaire que s’il vient et s’installe le troisième jour. – Qu’on épouse au moins le troisième jour ! – Ses éclaireurs arrivent le troisième jour.
אמר רבא דאמרי שר צבא בא לעיר ה"ד אי דאתי וחליף ליעכב לא צריכא דאתי וקבע בג' מיהא לכנוס אספרווא דידיה בג' קאתו
Et si tu veux, dis : qu’est-ce que « en raison d’une contrainte » ? Comme il est enseigné : Si son pain était cuit, sa viande abattue et son vin mélangé, et que le père du fiancé ou la mère de la fiancée est mort, on fait entrer le mort dans une chambre, et le fiancé et la fiancée sous le dais nuptial,
ואיבעית אימא מאי מחמת האונס כדתני' הרי שהיה פתו אפוי וטבחו טבוח ויינו מזוג ומת אביו של חתן או אמה של כלה מכניסין את המת לחדר ואת החתן ואת הכלה לחופה
Original : Ketubot 3b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.