MICHNA: Celui qui dit : « J’ai séduit la fille d’Un tel » paie la honte et la dépréciation sur son propre aveu, mais ne paie pas l’amende. Celui qui dit : « J’ai volé » paie le principal sur son propre aveu, mais ne paie pas le double, ni le quadruple et le quintuple. [S’il dit :] « Mon bœuf a tué Un tel » ou « le bœuf d’Un tel », il paie sur son propre aveu ; « Mon bœuf a tué l’esclave d’Un tel », il ne paie pas sur son propre aveu. Voici la règle : quiconque paie plus que le dommage qu’il a causé ne paie pas sur son propre aveu.
מתני׳ האומר פתיתי את בתו של פלוני משלם בושת ופגם על פי עצמו ואין משלם קנס האומר גנבתי משלם את הקרן על פי עצמו ואין משלם תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה המית שורי את פלוני או שורו של פלוני הרי זה משלם על פי עצמו המית שורי עבדו של פלוני אין משלם ע"פ עצמו זה הכלל כל המשלם יתר על מה שהזיק אינו משלם ע"פ עצמו:
GUEMARA: Qu’on enseigne plutôt « j’ai violé » ! — Il parle par gradation : il va sans dire que pour « j’ai violé », où il ne la déprécie pas [en la présentant comme consentante], il paie la honte et la dépréciation sur son propre aveu ; mais pour « j’ai séduit », où il la déprécie, j’aurais dit qu’il ne paie pas sur son propre aveu. Il nous apprend [que si].
גמ׳ וליתני אנסתי לא מבעיא קאמר לא מבעיא אנסתי דלא קא פגים לה דמשלם בושת ופגם על פי עצמו אבל פתיתי דקא פגים לה אימא לא משלם על פי עצמו קא משמע לן
Notre Michna n’est pas conforme à ce Tanna, car il est enseigné : Rabbi Chimon ben Yehouda dit au nom de Rabbi Chimon : Même la honte et la dépréciation, il ne les paie pas sur son propre aveu : il n’est pas en son pouvoir de déprécier la fille d’Un tel.
מתניתין דלא כי האי תנא דתניא רבי שמעון בן יהודה אומר משום ר' שמעון אף בושת ופגם אינו משלם ע"פ עצמו לא כל הימנו שיפגום בתו של פלוני
Rav Papa dit à Abayé : Si elle-même y consent, qu’en est-il ? — Peut-être son père n’y consent-il pas. — Si son père y consent, qu’en est-il ? — Peut-être les membres de la famille n’y consentent-ils pas. — Si les membres de la famille y consentent, qu’en est-il ? — Il est impossible qu’il n’y en ait pas un, outre-mer, qui n’y consente pas.
אמר ליה רב פפא לאביי ניחא לה לדידה מאי דלמא לא ניחא ליה לאביה ניחא ליה לאביה מאי דלמא לא ניחא להו לבני משפחה ניחא להו לבני משפחה מאי אי אפשר דליכא חד במדינת הים דלא ניחא ליה:
« Celui qui dit “J’ai volé” paie le principal, etc. » Il a été dit : [Le paiement de] la moitié du dommage : Rav Papa dit que la moitié du dommage est un [remboursement d’]argent ; Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, dit que la moitié du dommage est une amende.
האומר גנבתי משלם את הקרן וכו': איתמר פלגא ניזקא רב פפא אמר פלגא ניזקא ממונא רב הונא בריה דרב יהושע אמר פלגא ניזקא קנסא
Rav Papa dit que la moitié du dommage est un [remboursement d’]argent : il pense que les bœufs, en général, ne sont pas présumés gardés ; selon le droit, il devrait payer le tout, et c’est le Miséricordieux qui l’a épargné, puisque le bœuf n’a pas encore été averti [comme dangereux]. Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, dit que la moitié du dommage est une amende : il pense que les bœufs, en général, sont présumés gardés ; selon le droit, il ne devrait rien payer, et c’est le Miséricordieux qui l’a mis à l’amende, afin qu’il garde son bœuf.
רב פפא אמר פלגא ניזקא ממונא קסבר סתם שוורים לאו בחזקת שימור קיימי ובדין הוא דמשלם כוליה ורחמנא הוא דחייס עלויה דאכתי לא איעד תורא רב הונא בריה דרב יהושע אמר פלגא ניזקא קנסא קסבר סתם שוורים בחזקת שימור קיימי ובדין הוא דלא לישלם כלל ורחמנא הוא דקנסיה כי היכי דנינטריה לתוריה:
Moyen mnémotechnique : Lésé, quelle, et a tué, règle. Nous avons appris : Le lésé et l’auteur du dommage [participent] au paiement. Cela se comprend selon celui qui dit que la moitié du dommage est un [remboursement d’]argent : c’est pourquoi le lésé participe au paiement. Mais selon celui qui dit que la moitié du dommage est une amende, puisqu’il reçoit ce qui ne lui revient pas, [comment] participe-t-il au paiement ?
Cela n’est nécessaire que pour la dépréciation de la charogne. — La dépréciation de la charogne, nous l’avons [déjà] appris : « Le paiement du dommage » enseigne que ce sont les propriétaires qui s’occupent de la charogne !
לא נצרכא אלא לפחת נבילה פחת נבילה תנינא תשלומי נזק מלמד שהבעלים מטפלין בנבילה
L’un pour le [bœuf] inoffensif [tam] et l’autre pour le [bœuf] averti [mouad]. Et il fallait [les deux]. Car s’il nous avait appris le tam, [on aurait dit que c’est] parce qu’il n’a pas encore été averti ; mais le mouad, qui a été averti, j’aurais dit que non. Et s’il nous avait appris le mouad, [on aurait dit que c’est] parce qu’il paie le tout ; mais le tam, j’aurais dit que non. Il fallait donc [les deux].
חדא בתם וחדא במועד וצריכא דאי אשמועינן תם משום דאכתי לא איעד אבל מועד דאיעד אימא לא ואי אשמועינן מועד משום דקא משלם כוליה אבל תם אימא לא צריכא
Viens [et] écoute : Quelle différence y a-t-il entre le tam et le mouad ? Le tam paie la moitié du dommage sur [la valeur de] son corps, et le mouad paie le dommage entier sur les meilleurs biens. Or il n’enseigne pas que le tam ne paie pas sur son propre aveu tandis que le mouad paie sur son propre aveu !
ת"ש מה בין תם למועד שהתם משלם חצי נזק מגופו ומועד משלם נזק שלם מן העלייה ולא קתני שהתם אינו משלם ע"פ עצמו ומועד משלם ע"פ עצמו
Il a enseigné [certaines choses] et en a omis [d’autres]. — Qu’a-t-il omis d’autre, pour qu’il ait omis celle-ci ? — Il a omis la demi-rançon. — Si c’est la demi-rançon, ce n’est pas une omission,
תנא ושייר מאי שייר דהאי שייר שייר חצי כופר אי משום חצי כופר לאו שיורא הוא
Original : Ketubot 41a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.