[Abayé objecta :] Finalement, tout ce qui est prêt à être cueilli est considéré comme cueilli ! [Il répondit :] Je parle de [dattes] qui ont encore besoin du palmier.
סוף סוף כל העומד לגזוז כגזוז דמי דצריכא לדיקלא קאמינא:
Ketoubot 51a כתובות
Structure du débat :Michna 1Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Un orphelin et une orpheline vinrent devant Rava. Rava leur dit : Faites une dépense pour l’orphelin au profit de l’orpheline. Les Rabbins dirent à Rava : N’est-ce pas le maître lui-même qui a dit : sur les biens fonciers et non sur les biens meubles, que ce soit pour l’entretien, pour la ketouba ou pour la dot ? [N.d.T. : passage difficile ; traduction incertaine.]
ההוא יתום ויתומה דאתו לקמיה דרבא אמר להו רבא העלו ליתום בשביל יתומה אמרי ליה רבנן לרבא והא מר הוא דאמר ממקרקעי ולא ממטלטלי בין למזוני בין לכתובה ובין לפרנסה
Il leur répondit : S’il voulait une servante pour le servir, ne la lui donnerions-nous pas ? À plus forte raison ici, où il y a deux [avantages].
אמר להו אילו רצה שפחה לשמשו מי לא יהבינן ליה כל שכן הכא דאיכא תרתי:
Nos maîtres ont enseigné : Aussi bien les biens qui offrent une garantie que les biens qui n’offrent pas de garantie, on les prélève pour l’entretien de la femme et des filles ; ce sont les paroles de Rabbi. Rabbi Chimon ben Éléazar dit : Les biens qui offrent une garantie, on les prélève pour les filles sur les fils, pour les filles sur les filles, pour les fils sur les fils,
תנו רבנן אחד נכסים שיש להן אחריות ואחד נכסים שאין להן אחריות מוציאין למזון אשה ולבנות דברי רבי רבי שמעון בן אלעזר אומר נכסים שיש להן אחריות מוציאין לבנות מן הבנים ולבנות מן הבנות ולבנים מן הבנים
et pour les fils sur les filles lorsque les biens sont nombreux, mais pas pour les fils sur les filles lorsque les biens sont peu nombreux.
ולבנים מן הבנות בנכסים מרובין אבל לא לבנים מן הבנות בנכסים מועטין
Les biens qui n’offrent pas de garantie, on les prélève pour les fils sur les fils, pour les filles sur les filles et pour les fils sur les filles, mais pas pour les filles sur les fils.
נכסים שאין להן אחריות מוציאין לבנים מן הבנים ולבנות מן הבנות ולבנים מן הבנות אבל לא לבנות מן הבנים
Bien que nous tenions que la halakha est selon Rabbi face à son collègue, ici la halakha est selon Rabbi Chimon ben Éléazar, car Rava a dit : La halakha est : sur les biens fonciers et non sur les biens meubles, que ce soit pour la ketouba, pour l’entretien ou pour la dot.
אע"ג דקיימא לן הלכה כרבי מחבירו הכא הלכה כרבי שמעון בן אלעזר דאמר רבא הלכתא ממקרקעי ולא ממטלטלי בין לכתובה בין למזוני בין לפרנסה:
MICHNA: S’il ne lui a pas écrit de ketouba, la vierge perçoit deux cents [zouz] et la veuve un mané, parce que c’est une condition [fixée par] le tribunal. S’il lui a assigné par écrit un champ valant un mané au lieu de deux cents zouz, et ne lui a pas écrit : « Tous les biens que je possède sont garants de ta ketouba », il est [quand même] tenu, car c’est une condition [fixée par] le tribunal.
מתני׳ לא כתב לה כתובה בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה מפני שהוא תנאי בית דין כתב לה שדה שוה מנה תחת מאתים זוז ולא כתב לה כל נכסים דאית לי אחראין לכתובתיך חייב שהוא תנאי בית דין
S’il ne lui a pas écrit : « Si tu es faite captive, je te rachèterai et te reprendrai pour épouse », et pour une [femme de] cohen : « je te ramènerai dans ta ville », il est [quand même] tenu, car c’est une condition [fixée par] le tribunal.
לא כתב לה אם תשתבאי אפרקינך ואותבינך לי לאינתו ובכהנת אהדרינך למדינתך חייב שהוא תנאי בית דין
Si elle a été faite captive, il est tenu de la racheter ; et s’il dit : « Voici son acte de divorce et sa ketouba, et qu’elle se rachète elle-même », il n’en a pas le droit. Si elle est tombée malade, il est tenu de la soigner ; s’il dit : « Voici son acte de divorce et sa ketouba, qu’elle se soigne elle-même », il en a le droit.
נשבית חייב לפדותה ואם אמר הרי גיטה וכתובתה ותפדה את עצמה אינו רשאי לקתה חייב לרפאותה אמר הרי גיטה וכתובתה תרפא את עצמה רשאי:
GUEMARA: Qui est-ce ? C’est Rabbi Meïr, qui dit : Quiconque réduit [la ketouba] d’une vierge au-dessous de deux cents et d’une veuve au-dessous d’un mané, c’est une cohabitation de débauche.
גמ׳ מני רבי מאיר היא דאמר כל הפוחת לבתולה ממאתים ולאלמנה ממנה הרי זו בעילת זנות
Car si c’était Rabbi Yehouda, il dit : S’il le veut, il écrit pour la vierge un acte de deux cents et elle écrit : « J’ai reçu de toi un mané » ; et pour la veuve, un mané, et elle écrit : « J’ai reçu de toi cinquante zouz ».
דאי רבי יהודה האמר רצה כותב לבתולה שטר של מאתים והיא כותבת התקבלתי ממך מנה ולאלמנה מנה והיא כותבת התקבלתי ממך חמשים זוז
Dis [alors] la fin : S’il lui a assigné par écrit un champ valant un mané au lieu de deux cents zouz, et ne lui a pas écrit : « Tous les biens que je possède sont garants de ta ketouba », il est tenu, car c’est une condition [fixée par] le tribunal. Nous en venons [donc] à Rabbi Yehouda, qui dit que [l’omission de] la garantie est une erreur de scribe.
אימא סיפא כתב לה שדה שוה מנה תחת מאתים זוז ולא כתב לה כל נכסים דאית לי אחראין לכתובתיך חייב שהוא תנאי בית דין אתאן לר"י דאמר אחריות טעות סופר הוא
Car si c’était Rabbi Meïr, il dit que [l’omission de] la garantie n’est pas une erreur de scribe, comme nous l’avons appris : Si l’on a trouvé des actes de créance, s’
דאי רבי מאיר האמר אחריות לאו טעות סופר הוא דתנן מצא שטרי חוב אם
Original : Ketubot 51a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.