Ta faveur est rejetée et jetée aux épines ! Rav Hochaya a déjà expliqué cet enseignement en Babylonie.
שקילא טיבותך שדיא אחיזרי כבר תרגמא רב הושעיא לשמעתי' בבבל:
Ketoubot 53b כתובות
Structure du débat :Question 4
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Les filles que tu auras de moi etc. : Rav enseigne : « jusqu’à ce qu’elles soient prises par des maris » ; et Lévi enseigne : « jusqu’à ce qu’elles deviennent majeures ». Selon Rav, même si elle est devenue majeure ; et selon Lévi, même si elle s’est mariée.
בנן נוקבן דיהויין ליכי מינאי וכו': רב תני עד דתלקחן לגוברין ולוי תני עד דתבגרן לרב אע"ג דבגר ולוי אע"ג דאינסיב
Non : [dans le cas d’une fille] majeure et non mariée, [ou] mariée et non majeure, tout le monde s’accorde ; ils divergent pour une fiancée non majeure. Et ainsi Lévi enseigne dans sa baraïta : « jusqu’à ce qu’elles deviennent majeures et que vienne le temps de leur mariage ». Deux [conditions] ? Non : soit qu’elles deviennent majeures, soit que vienne le temps de leur mariage.
אלא בגר ולא אינסיב אינסיב ולא בגר דכולי עלמא לא פליגי כי פליגי בארוסה ולא בגר וכן תני לוי במתניתיה עד דתבגרן וימטי זמניהון דאינסבן תרתי אלא או תבגרן או ימטי זמניהון לאיתנסבא
C’est [une controverse] entre Tannaïm : Jusqu’à quand la fille est-elle entretenue ? Jusqu’à ce qu’elle soit fiancée. Au nom de Rabbi Éléazar on a dit : Jusqu’à ce qu’elle devienne majeure. Rav Yossef enseigne : « jusqu’à ce qu’elles deviennent [épouses] ». Ils se demandèrent : devenir [épouse] par les fiançailles, ou devenir [épouse] par le mariage ? Que la question reste en suspens.
כתנאי עד מתי הבת נזונית עד שתארס משום רבי אלעזר אמרו עד שתבגר תני רב יוסף עד דיהוויין איבעיא להו הויה דאירוסין או הויה דנישואין תיקו
Rav ’Hisda dit à Rav Yossef : As-tu entendu de Rav Yehouda si une fiancée a [droit à] l’entretien ou n’a pas [droit à] l’entretien ? Il lui répondit : Je ne l’ai pas entendu explicitement, mais par raisonnement, elle n’y a pas droit : puisqu’il l’a fiancée, il ne lui plaît pas qu’elle soit avilie.
אמר ליה רב חסדא לרב יוסף מי שמיע לך מיניה דרב יהודה ארוסה יש לה מזונות או אין לה מזונות אמר ליה משמע לא שמיע לי אלא מסברא לית לה כיון דאירסה לא ניחא ליה דתיתזיל
Il lui dit : Si tu ne l’as pas entendu explicitement, par raisonnement elle y a droit : puisqu’il n’est pas sûr d’elle, il ne jette pas son argent en vain.
אמר ליה אם משמע לא שמיע לך מסברא אית לה כיון דלא קים ליה בגוה לא שדי זוזי בכדי
Et certains disent : Il lui répondit : Je ne l’ai pas entendu explicitement ; par raisonnement, elle y a droit : puisqu’il n’est pas sûr d’elle, il ne jette pas son argent en vain. Il lui dit : Si tu ne l’as pas entendu explicitement, par raisonnement elle n’y a pas droit : puisqu’il l’a fiancée, il ne lui plaît pas qu’elle soit avilie.
ואיכא דאמרי אמר ליה משמע לא שמיע לי מסברא אית לה כיון דלא קים ליה בגוה לא שדי זוזי בכדי אמר ליה אי משמע לא שמיע לך מסברא לית לה כיון דאירסה לא ניחא ליה דתיתזיל:
Moyen mnémotechnique des maîtres : « ChQ ZRP » ; [des cas] : la refusante, la yevama, la [femme du] second degré, la fiancée et la violée.
סימן דגברי שק זרף מאנה ויבמה שניה ארוסה ואנסה:
On demanda à Rav Chéchet : Celle qui a refusé [son mari], a-t-elle [droit à] l’entretien ou n’a-t-elle pas [droit à] l’entretien ?
בעו מיניה מרב ששת ממאנת יש לה מזונות או אין לה מזונות
Rav Chéchet leur dit : Vous l’avez appris : Une veuve dans la maison de son père, une divorcée dans la maison de son père et celle qui attend le lévirat dans la maison de son père ont [droit à] l’entretien. Rabbi Yehouda dit : Si elle est encore dans la maison de son père, elle a [droit à] l’entretien ; si elle n’est pas dans la maison de son père, elle n’a pas [droit à] l’entretien.
אמר להו רב ששת תניתוה אלמנה בבית אביה וגרושה בבית אביה ושומרת יבם בבית אביה יש לה מזונות רבי יהודה אומר עודה בבית אביה יש לה מזונות אינה בבית אביה אין לה מזונות
Rabbi Yehouda, c’est [la même chose que] le premier Tanna ! N’est-ce pas plutôt la refusante qui les sépare : le premier Tanna pense qu’elle y a droit, et Rabbi Yehouda pense qu’elle n’y a pas droit ?
רבי יהודה היינו ת"ק אלא לאו ממאנת איכא בינייהו דתנא קמא סבר אית לה ורבי יהודה סבר לית לה
Rech Lakich demanda : La fille d’une yevama a-t-elle [droit à] l’entretien ou n’a-t-elle pas [droit à] l’entretien ?
בעי ריש לקיש בת יבמה יש לה מזונות או אין לה מזונות
Puisque le maître a dit : sa ketouba [est garantie] sur les biens de son premier mari, elle n’y a pas droit ; ou bien, puisque, si elle n’a pas [de ketouba] sur le premier, les Rabbins la lui ont instituée sur le second, elle y a droit ? Que la question reste en suspens.
כיון דאמר מר כתובתה על נכסי בעלה הראשון לית לה או דלמא כיון דאי לית לה מראשון תקינו לה רבנן משני אית לה תיקו:
Rabbi Éléazar demanda : La fille d’une [épouse interdite au] second degré a-t-elle [droit à] l’entretien ou n’a-t-elle pas [droit à] l’entretien ?
בעי רבי אלעזר בת שניה יש לה מזונות או אין לה מזונות
Original : Ketubot 53b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.