« Ce champ que je t’ai mis en gage, lorsque je l’aurai racheté de toi, qu’il soit consacré », où il est consacré.
שדה זו שמשכנתי לך לכשאפדנה ממך תיקדש דקדשה
Ketoubot 59b כתובות
Structure du débat :Michna 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav Chicha, fils de Rav Idi, objecta : Est-ce comparable ? Là-bas, il est en son pouvoir de le racheter ; ici, il n’est pas en son pouvoir à elle de se divorcer elle-même. Cela ne ressemble qu’à celui qui dit à son prochain : « Ce champ que je t’ai mis en gage pour dix ans, lorsque je l’aurai racheté de toi, qu’il soit consacré », où il est consacré.
מתקיף לה רב שישא בריה דרב אידי מי דמי התם בידו לפדותה הכא אין בידה לגרש עצמה הא לא דמיא אלא לאומר לחבירו שדה זו שמשכנתי לך לעשר שנים לכשאפדנה ממך תיקדש דקדשה
Rav Achi objecta : Est-ce comparable ? Là-bas, du moins après dix ans, il est en son pouvoir de le racheter ; ici, il n’est jamais en son pouvoir à elle de se divorcer elle-même.
מתקיף לה רב אשי מי דמי התם לעשר שנים מיהא בידו לפדותה הכא אין בידה לגרש עצמה לעולם
Rav Achi a plutôt dit : Tu parles de qônams ? Les qônams sont différents, car ils sont une consécration de la substance même, et conformément à Rava, car Rava a dit : La consécration, le ’hamets et l’affranchissement annulent l’asservissement [hypothécaire].
אלא אמר רב אשי קונמות קא אמרת שאני קונמות דקדושת הגוף נינהו וכדרבא דאמר רבא הקדש חמץ ושחרור מפקיעין מידי שיעבוד
Qu’elles soient alors consacrées dès maintenant ! Les Rabbins ont renforcé l’asservissement envers le mari, afin qu’elles ne soient pas consacrées dès maintenant.
ונקדשו מהשתא אלמוה רבנן לשיעבודיה דבעל כי היכי דלא תיקדש מהשתא:
MICHNA: Et voici les travaux que la femme fait pour son mari : elle moud, cuit [le pain], lave, fait la cuisine, allaite son enfant, lui prépare le lit et travaille la laine. Si elle lui a apporté une servante, elle ne moud pas, ne cuit pas et ne lave pas ; deux, elle ne fait pas la cuisine et n’allaite pas son enfant ; trois, elle ne lui prépare pas le lit et ne travaille pas la laine ; quatre, elle s’assied dans un fauteuil.
מתני׳ ואלו מלאכות שהאשה עושה לבעלה טוחנת ואופה ומכבסת מבשלת ומניקה את בנה מצעת לו המטה ועושה בצמר הכניסה לו שפחה אחת לא טוחנת ולא אופה ולא מכבסת שתים אין מבשלת ואין מניקה את בנה שלש אין מצעת לו המטה ואין עושה בצמר ארבע יושבת בקתדרא
Rabbi Eliézer dit : Même si elle lui a apporté cent servantes, il la contraint à travailler la laine, car l’oisiveté mène à la débauche. Rabban Chimon ben Gamliel dit : De même, celui qui interdit par un vœu à sa femme de faire un travail doit divorcer et payer la ketouba, car l’oisiveté mène à la torpeur.
רבי אליעזר אומר אפי' הכניסה לו מאה שפחות כופה לעשות בצמר שהבטלה מביאה לידי זימה רשב"ג אומר אף המדיר את אשתו מלעשות מלאכה יוציא ויתן כתובה שהבטלה מביאה לידי שיעמום:
GUEMARA: « Elle moud », le penses-tu ? Dis plutôt : elle fait moudre. Et si tu veux, dis : avec un moulin à main.
גמ׳ טוחנת ס"ד אלא אימא מטחנת ואיבעית אימא בריחיא דידא
Notre Michna n’est pas conforme à Rabbi ’Hiya, car Rabbi ’Hiya a enseigné : La femme n’est que pour la beauté ; la femme n’est que pour les enfants. Et Rabbi ’Hiya a enseigné : La femme n’est que pour les parures de femme. Et Rabbi ’Hiya a enseigné : Celui qui veut rendre sa femme délicate, qu’il la vête de lin ; celui qui veut rendre sa fille blanche [de teint], qu’il lui fasse manger des poussins et boire du lait à l’approche de sa maturité.
מתני' דלא כר' חייא דתני ר' חייא אין אשה אלא ליופי אין אשה אלא לבנים ותני ר' חייא אין אשה אלא לתכשיטי אשה ותני ר' חייא הרוצה שיעדן את אשתו ילבישנה כלי פשתן הרוצה שילבין את בתו יאכילנה אפרוחים וישקנה חלב סמוך לפירקה:
Et elle allaite son enfant : Dirons-nous que notre Michna n’est pas conforme à Beit Chammaï ? Car il est enseigné : Si elle a fait vœu de ne pas allaiter son enfant, Beit Chammaï disent : Elle retire le sein de sa bouche ; Beit Hillel disent : Il la contraint et elle l’allaite. Si elle a été divorcée, il ne la contraint pas ; mais si [l’enfant] la reconnaît, il lui donne son salaire et la contraint, et elle l’allaite, à cause du danger.
ומניקה את בנה: לימא מתניתין דלא כבית שמאי דתניא נדרה שלא להניק את בנה בש"א שומטת דד מפיו בה"א כופה ומניקתו נתגרשה אינו כופה ואם היה מכירה נותן לה שכרה וכופה ומניקתו מפני הסכנה
Tu peux même dire [qu’elle est conforme à] Beit Chammaï : de quoi s’agit-il ici ? Du cas où elle a fait le vœu et où lui l’a confirmé. Beit Chammaï pensent : c’est lui qui lui a mis le doigt entre les dents ; et Beit Hillel pensent : c’est elle qui s’est mis le doigt entre les dents.
אפי' תימא ב"ש הכא במאי עסקינן כגון שנדרה היא וקיים לה הוא וקסברי ב"ש הוא נותן אצבע בין שיניה וב"ה סברי היא נתנה אצבע בין שיניה
Qu’ils divergent [alors] simplement sur la ketouba ! Et de plus, il est enseigné : Beit Chammaï disent : Elle n’allaite pas. Il est plutôt clair que notre Michna n’est pas conforme à Beit Chammaï.
ונפלגו בכתובה בעלמא ועוד תניא בש"א אינה מניקה אלא מחוורתא מתניתין דלא כב"ש:
Si [l’enfant] la reconnaît :
אם היה מכירה:
Original : Ketubot 59b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.