Jusqu’à quel âge ? Rava a dit au nom de Rav Yirmeya bar Abba, au nom de Rav : Trois mois. Et Chmouel a dit : Trente jours. Et Rabbi Its’hak a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : Cinquante jours. Rav Chimi bar Abayé a dit : La halakha est selon Rabbi Its’hak, qui l’a dit au nom de Rabbi Yo’hanan. Certes, selon Rav et Rabbi Yo’hanan, chacun [juge] selon sa propre vivacité ; mais selon Chmouel, trouve-t-on [un enfant] comme cela ?
עד כמה אמר רבא אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב שלשה חדשים ושמואל אמר שלשים יום ורבי יצחק אמר ר' יוחנן חמשים יום אמר רב שימי בר אביי הלכה כרבי יצחק שאמר משום רבי יוחנן בשלמא רב ורבי יוחנן כל חד וחד כי חורפיה אלא לשמואל כי האי גוונא מי משכחת לה
Quand Rami bar Ye’hezqel vint, il dit : N’écoutez pas ces règles générales qu’a énoncées mon frère Yehouda au nom de Chmouel. Ainsi a dit Chmouel : Tant qu’il la reconnaît.
כי אתא רמי בר יחזקאל אמר לא תציתינהו להני כללי דכייל יהודה אחי משמיה דשמואל הכי אמר שמואל כל זמן שמכירה
Une [femme] vint devant Chmouel. Il dit à Rav Dimi bar Yossef : Va l’examiner. Il alla, la fit asseoir dans une rangée de femmes, prit son fils et le fit passer devant elles. Quand il arriva près d’elle, [l’enfant] regarda son visage, et elle détourna les yeux de lui. Il lui dit : Lève les yeux ; lève-toi, prends ton fils. Un aveugle, comment reconnaît-il ? Rav Achi a dit : À l’odeur et au goût.
ההיא דאתאי לקמיה דשמואל אמר ליה לרב דימי בר יוסף זיל בדקה אזל אותבה בדרי דנשי ושקליה לברה וקמהדר ליה עלייהו כי מטא לגבה הות קא מסוי לאפה כבשתנהי לעינה מיניה אמר לה נטף עיניך קום דרי בריך סומא מנא ידע אמר רב אשי בריחא ובטעמא:
Nos maîtres ont enseigné : L’enfant tète jusqu’à vingt-quatre mois ; à partir de là, il est comme celui qui tète une abomination ; ce sont les paroles de Rabbi Eliézer. Rabbi Yehochoua dit : Même quatre ou cinq ans. S’il s’est arrêté après vingt-quatre mois et qu’il a recommencé, il est comme celui qui tète une abomination.
תנו רבנן יונק תינוק והולך עד עשרים וארבעה חדש מכאן ואילך כיונק שקץ דברי רבי אליעזר רבי יהושע אומר אפילו ארבע וחמש שנים פירש לאחר עשרים וארבעה חדש וחזר כיונק שקץ
Le maître a dit : À partir de là, il est comme celui qui tète une abomination. On objecta : On pourrait penser que le lait des bipèdes soit impur ; et c’est un raisonnement : si, pour l’animal, dont tu as allégé [la règle du] contact, tu as aggravé [celle de] son lait, l’homme, dont tu as aggravé [la règle du] contact, n’est-il pas logique que tu aggraves [celle de] son lait ?
אמר מר מכאן ואילך כיונק שקץ ורמינהי יכול יהא חלב מהלכי שתים טמא ודין הוא ומה בהמה שהקלת במגעה החמרת בחלבה אדם שהחמרת במגעו אינו דין שתחמיר בחלבו
Le verset enseigne : « Le chameau, car il rumine… il est impur » (Lv 11, 4) : lui est impur, mais le lait des bipèdes n’est pas impur, il est pur. On pourrait penser que j’exclus le lait, qui n’est pas commun à tous, mais que je n’exclus pas le sang, qui est commun à tous ; le verset enseigne : « il est impur » : lui est impur, mais le sang des bipèdes n’est pas impur, il est pur.
תלמוד לומר (ויקרא יא, ד) את הגמל כי מעלה גרה הוא הוא טמא ואין חלב מהלכי שתים טמא אלא טהור יכול אוציא את החלב שאינו שוה בכל ולא אוציא את הדם שהוא שוה בכל תלמוד לומר הוא הוא טמא ואין דם מהלכי שתים טמא אלא טהור
Et c’est l’inverse pour le sang, comme il est enseigné : Du sang sur une miche, on le racle et on la mange ; [le sang] entre les dents, on le suce sans s’en inquiéter.
וחלופא בדם כדתניא דם שעל גבי ככר גוררו ואוכלו שבין השינים מוצצו ואינו חושש
Le maître a dit : Rabbi Yehochoua dit : Même quatre ou cinq ans. N’est-il pas enseigné : Rabbi Yehochoua dit : Même [lorsqu’il porte] son paquet sur ses épaules ? L’un et l’autre sont une même mesure. Rav Yossef a dit : La halakha est selon Rabbi Yehochoua.
אמר מר רבי יהושע אומר אפילו ארבע וחמש שנים והתניא ר' יהושע אומר אפילו חבילתו על כתיפיו אידי ואידי חד שיעורא הוא אמר רב יוסף הלכה כרבי יהושע:
Il est enseigné : Rabbi Marinos dit : Celui qui gémit [de douleur] tète du lait le Chabbat. Quelle en est la raison ? Téter, c’est extraire d’une manière détournée, et en cas de souffrance les Rabbins n’ont pas décrété. Rav Yossef a dit : La halakha est selon Rabbi Marinos.
תניא רבי מרינוס אומר גונח יונק חלב בשבת מאי טעמא יונק מפרק כלאחר יד ובמקום צערא לא גזרו רבנן אמר רב יוסף הלכה כרבי מרינוס
Il est enseigné : Na’houm de Gallia dit : Une gouttière dans laquelle sont montés des débris, on les écrase du pied discrètement le Chabbat sans s’en inquiéter. Quelle en est la raison ? On répare d’une manière détournée, et en cas de perte les Rabbins n’ont pas décrété. Rav Yossef a dit : La halakha est selon Na’houm de Gallia.
תניא נחום איש גליא אומר צינור שעלו בו קשקשין ממעכן ברגלו בצנעא בשבת ואינו חושש מאי טעמא מתקן כלאחר יד הוא ובמקום פסידא לא גזרו בה רבנן אמר רב יוסף הלכה כנחום איש גליא:
S’il s’est arrêté après vingt-quatre mois et a recommencé, il est comme celui qui tète une abomination : Et combien [de temps d’arrêt] ? Rav Yehouda bar ’Haviva a dit au nom de Chmouel : Trois jours. Certains disent : Rav Yehouda bar ’Haviva a enseigné devant Chmouel : Trois jours.
פירש לאחר עשרים וארבעה חדש וחזר כיונק שקץ: וכמה אמר רב יהודה בר חביבא אמר שמואל שלשה ימים איכא דאמרי תני רב יהודה בר חביבא קמיה דשמואל שלשה ימים
Nos maîtres ont enseigné : Une nourrice dont le mari est mort dans les vingt-quatre mois ne se fiancera pas et ne se mariera pas
תנו רבנן מינקת שמת בעלה בתוך עשרים וארבעה חדש הרי זו לא תתארס ולא תינשא
Original : Ketubot 60a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.