Rabbi Abba : à l’école de Rav on dit : même une galette de dattes. Rav Bivi a demandé : un pressé de dattes, qu’en est-il ? Que [la question] demeure.
רבי אבא אמרי בי רב אפי' שיגרא דתמרי בעי רב ביבי חובצא דתמרי מאי תיקו
Ketoubot 80a כתובות
S’il ne l’a pas mangée de manière honorable, qu’en est-il ? ’Oulla a dit : deux amoraïm en terre d’Israël sont en désaccord à ce sujet : l’un dit [pour une valeur] d’un issar, et l’autre dit d’un dinar.
לא אכלה דרך כבוד מאי אמר עולא פליגי בה תרי אמוראי במערבא חד אמר בכאיסר וחד אמר בכדינר
Les juges de Poumbedita ont dit : Rav Yehouda a jugé un cas avec des fagots de sarments. Rav Yehouda suit son raisonnement, car Rav Yehouda a dit : s’il en a mangé [le produit en période] de ’orla, de septième année ou de kilayim, c’est une [preuve de] possession.
אמרי דייני דפומבדיתא עבד רב יהודה עובדא בחבילי זמורות רב יהודה לטעמיה דאמר רב יהודה אכלה ערלה שביעית וכלאים ה"ז חזקה
Rabbi Yaakov a dit au nom de Rav ’Hisda : celui qui fait des dépenses pour les biens de sa femme mineure est assimilé à celui qui dépense pour les biens d’autrui. Quelle en est la raison ? Les Sages ont pris une mesure en sa faveur, afin qu’il ne les laisse pas se détériorer.
א"ר יעקב אמר רב חסדא המוציא הוצאות על נכסי אשתו קטנה כמוציא על נכסי אחר דמי מ"ט עבדו בה רבנן תקנתא כי היכי דלא ניפסדינהו:
Il y eut une femme à qui étaient échus quatre cents zouz au Khouzistan. Le mari alla, dépensa six cents et rapporta quatre cents. Pendant qu’il revenait, il eut besoin d’un zouz et le prit parmi eux. Il vint devant Rabbi Ami. Il lui dit : ce qu’il a dépensé, il l’a dépensé, et ce qu’il a mangé, il l’a mangé.
ההיא איתתא דנפלו לה ארבע מאה זוזי בי חוזאי אזיל גברא אפיק שית מאה אייתי ארבע מאה בהדי דקאתי איצטריך ליה חד זוזא ושקל מנייהו אתא לקמיה דר' אמי א"ל מה שהוציא הוציא ומה שאכל אכל
Les Sages dirent à Rabbi Ami : cela ne vaut que là où il mange du fruit ; or celui-ci a mangé du capital, et c’est une dépense ! S’il en est ainsi, c’est un cas de « il a dépensé et n’a pas mangé : il jurera combien il a dépensé et il le prendra ».
אמרו ליה רבנן לר' אמי ה"מ היכא דקאכיל פירא הא קרנא קאכיל והוצאה היא א"כ הוה ליה הוציא ולא אכל ישבע כמה הוציא ויטול:
« Il jurera combien il a dépensé et il le prendra. » Rabbi Assi a dit : et [cela vaut] s’il y a une plus-value correspondant à la dépense. Pour quelle règle ? Abayé a dit : que si la plus-value dépassait la dépense, il prend la dépense sans serment.
ישבע כמה הוציא ויטול: א"ר אסי והוא שיש שבח כנגד הוצאה למאי הלכתא אמר אביי שאם היה שבח יתר על הוצאה נוטל את ההוצאה בלא שבועה
Rava lui a dit : s’il en est ainsi, il en viendra à ruser ! Mais Rava a dit : que si la dépense dépassait la plus-value, il n’a droit qu’à la dépense à hauteur de la plus-value, et avec serment.
א"ל רבא א"כ אתי לאיערומי אלא אמר רבא שאם היתה הוצאה יתירה על השבח אין לו אלא הוצאה שיעור שבח ובשבועה
Ils ont posé la question : un mari qui a installé des métayers à sa place, qu’en est-il ? Est-ce en considération du mari qu’ils sont entrés, et si le mari se retire, eux aussi se retirent ? Ou bien est-ce en considération de la terre qu’ils sont entrés, et la terre est destinée aux métayers ?
איבעיא להו בעל שהוריד אריסין תחתיו מהו אדעתא דבעל נחית איסתליק ליה בעל איסתליקו להו או דלמא אדעתא דארעא נחית וארעא כי קיימא לאריסי קיימא
Rava bar Rav ’Hanan objecta : en quoi est-ce différent de celui qui entre dans le champ de son prochain et le plante sans autorisation : on l’évalue pour lui, et il a la condition la plus défavorable ?
מתקיף לה רבא בר רב חנן מ"ש מהיורד לתוך שדה חבירו ונטעה שלא ברשות שמין לו וידו על התחתונה
Là, il n’y a personne qui se donne de la peine ; ici, il y a le mari qui se donne de la peine.
התם ליכא איניש דטרח הכא איכא בעל דטרח
Qu’en est-il à ce sujet ? Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, a dit : nous voyons : si le mari est métayer, le mari se retire et eux aussi se retirent ; si le mari n’est pas métayer, la terre est destinée aux métayers.
מאי הוי עלה אמר רב הונא בריה דרב יהושע חזינן אי בעל אריס הוא איסתלק ליה בעל אסתלקו להו אי בעל לאו אריס הוא ארעא לאריסי קיימא
Ils ont posé la question : un mari qui a vendu une terre pour ses fruits, qu’en est-il ? Disons-nous : ce qu’il a acquis, il le cède ? Ou bien, lorsque les Sages ont accordé les fruits au mari,
איבעיא להו בעל שמכר קרקע לפירות מהו מי אמרינן מאי דקני (לה) אקני או דלמא כי תקינו ליה רבנן פירות לבעל
Original : Ketubot 80a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.