les héritiers les ont acquis, de même, [s’ils étaient] peu nombreux et ont augmenté, les héritiers les ont acquis.
זכו בהן יורשין כך מועטין ונתרבו זכו בהן יורשין
Ketoubot 91b כתובות
Structure du débat :Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
(Moyen mnémotechnique : mille et cent ; précepte ; par la ketouba ; Jacob ; a imputé ; ses champs ; en paroles ; contestataires.)
(סימן אלף ומאה מצוה בכתובה יעקב זקף שדותיו בדברים עסיקין):
Un homme devait mille zouz ; il avait deux palais. Il les vendit, l’un pour cinq cents et l’autre pour cinq cents. Le créancier vint saisir l’un d’eux, puis revint saisir l’autre.
ההוא גברא דהוו מסקי ביה אלפא זוזי הוו ליה תרי אפדני זבינהו חדא בחמש מאה וחדא בחמש מאה אתא בעל חוב טרפא לחדא מינייהו הדר קטריף לאידך
[L’acheteur] prit mille zouz et alla le trouver ; il lui dit : Si [ce palais] vaut pour toi mille zouz, à la bonne heure ; sinon, prends mille zouz et retire-toi.
שקל אלפא זוזי וקא אזיל לגביה א"ל אי שויא לך אלפא זוזי לחיי ואי לא שקיל אלפא זוזי ואיסתלק
Rami bar ’Hama pensait dire : C’est [le cas de] notre Michna : « Si les orphelins disent : Nous majorons [l’estimation] des biens de notre père d’un dinar ».
סבר רמי בר חמא למימר היינו מתני' אם אמרו יתומים הרי אנו מעלין על נכסי אבינו יפה דינר
Rava lui dit : Est-ce comparable ? Là, les orphelins subissent une perte ; ici, subit-il une perte ? Il donne mille et prend mille.
א"ל רבא מי דמי התם אית להו פסידא ליתמי הכא מי אית ליה פסידא אלפא יהיב ואלפא שקיל
Et l’acte de saisie, pour combien l’écrivons-nous ?
וטירפא בכמה כתבינן
Ravina dit : Pour mille. Rav ’Avira dit : Pour cinq cents. Et la halakha est : pour cinq cents.
רבינא אמר באלפא רב עוירא אמר בחמש מאה והלכתא בחמש מאה
Un homme devait cent zouz ; il avait deux petites parcelles de terre. Il vendit l’une pour cinquante et l’autre pour cinquante. Le créancier vint saisir l’une d’elles, puis revint saisir l’autre.
ההוא גברא דהוו מסקי ביה מאה זוזי הוו ליה תרי קטיני דארעא חד זבינהו בחמשין וחד בחמשין אתא בעל חוב טרפא לחד מינייהו הדר אתא וקטריף לאידך
[L’acheteur] prit cent zouz et alla le trouver, et lui dit : Si elle vaut pour toi cent zouz, à la bonne heure ; sinon, prends cent zouz et retire-toi.
שקל ק' זוזי וקאזיל לגביה וא"ל אי שויא לך ק' זוזי לחיי ואי לא שקול ק' זוזי ואיסתלק
Rav Yossef pensait dire : C’est [le cas de] notre Michna : « Si les orphelins disent, etc. » Abayé lui dit : Est-ce comparable ? Là, les orphelins subissent une perte ; ici, quelle perte subit-il ? Il donne cent et prend cent.
סבר רב יוסף למימר היינו מתני' אם אמרו יתומים כו' א"ל אביי מי דמי התם אית להו פסידא ליתמי הכא מאי פסידא אית ליה מאה יהיב מאה שקיל
Et l’acte de saisie, pour combien l’écrivons-nous ? Ravina dit : Pour cent. Rav ’Avira dit : Pour cinquante. Et la halakha est : pour cinquante.
וטירפא בכמה כתבינן רבינא אמר במאה רב עוירא אמר בחמשין והלכתא בחמשין
Un homme devait cent zouz ; il mourut en laissant une petite parcelle de terre qui valait cinquante zouz. Le créancier vint la saisir. Les orphelins allèrent lui donner cinquante zouz ; il revint la saisir.
ההוא גברא דהוו מסקי ביה מאה זוזי שכיב שבק קטינא דארעא דהוה שויא חמשין זוזי אתא בעל חוב וקטריף ליה אזול יתמי יהבו ליה חמשין זוזי הדר קטריף לה
Ils vinrent devant Abayé. Il leur dit : C’est un précepte pour les orphelins de payer la dette de leur père. Pour ces premiers [cinquante zouz], vous avez accompli un précepte ; à présent, quand il saisit, il saisit selon le droit.
אתו לקמיה דאביי אמר להן מצוה על היתומים לפרוע חוב אביהן הני קמאי מצוה עבדיתו השתא כי טריף בדין קטריף
Nous ne l’avons dit que s’ils ne lui ont pas dit : « Ces cinquante zouz sont le prix de la petite parcelle de terre » ; mais s’ils lui ont dit : « Ces cinquante zouz sont le prix de la petite parcelle de terre », ils l’ont [ainsi] écarté.
ולא אמרן דלא אמרו ליה הני חמשין זוזי דמי דארעא קטינא אבל אמרו ליה הני חמשין זוזי דמי ארעא קטינא סלוקי סלקוה
Un homme vendit la ketouba de sa mère pour une contrepartie modique, et lui dit [à l’acheteur] : Si ma mère vient contester, je ne te dédommagerai pas.
ההוא גברא דזבנה לכתובתה דאימיה בטובת הנאה וא"ל אי אתיא אם ומערערא לא מפצינא לך
Sa mère mourut sans avoir contesté, et lui-même vint contester. Rami bar ’Hama pensait dire : Il se tient à la place de sa mère. Rava lui dit : Admettons qu’il n’ait pas accepté la garantie de ce qui vient d’elle ; la garantie de ce qui vient de lui-même, ne l’a-t-il pas acceptée ?
שכיבא אימיה ולא איערערא ואתא איהו וקא מערער סבר רמי בר חמא למימר איהו במקום אימיה קאי א"ל רבא נהי דאחריות דידה לא קביל עליה אחריות דידיה מי לא קביל
Rami bar ’Hama dit : Réouven a vendu un champ à Chimon sans garantie, puis Chimon l’a vendu à Réouven avec garantie,
אמר רמי בר חמא ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות ואתא שמעון ומכרה לראובן באחריות
Original : Ketubot 91b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.