Ketoubot 94a כתובות

Avec voyelles

Talmud de Babylone · Nachim – Femmes · feuillet 94a · 14 segments

Structure du débat :Question 1 Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.

Par exemple, lorsque l’une d’elles se trouve [avoir perçu] un champ qui ne lui appartenait pas ; et ils sont en désaccord sur le créancier postérieur qui a pris les devants et a perçu.

כגון שנמצאת אחת מהן שדה שאינה שלו ובבעל חוב מאוחר שקדם וגבה קמיפלגי

Le premier tanna pense : ce qu’il a perçu ne lui est pas acquis ;

ת"ק סבר מה שגבה לא גבה

et Ben Nannas pense : ce qu’il a perçu lui est acquis.

ובן ננס סבר מה שגבה גבה

Rav Na’hman dit au nom de Rabba bar Avouha : Tout le monde admet que ce qu’il a perçu ne lui est pas acquis ; et ici, ils sont en désaccord sur [la question de savoir si] l’on craint que [la terre] ne se dégrade.

(אמר) ר"נ אמר רבה בר אבוה דכולי עלמא מה שגבה לא גבה והכא בחיישינן שמא תכסיף קמיפלגי

L’un pense : on craint qu’elle ne se dégrade ; et l’autre pense : on ne craint pas qu’elle ne se dégrade.

מר סבר חיישינן שמא תכסיף ומר סבר לא חיישינן שמא תכסיף

Abayé dit : Ce qui les sépare, c’est [l’enseignement] d’Abayé l’Ancien, car Abayé l’Ancien a enseigné : Les orphelins dont on a parlé sont des majeurs, et inutile de dire des mineurs.

אביי אמר דאביי קשישא איכא בינייהו דתני אביי קשישא יתומים שאמרו גדולים ואין צ"ל קטנים

Le premier tanna n’admet pas [l’enseignement] d’Abayé l’Ancien, et Ben Nannas admet [l’enseignement] d’Abayé l’Ancien.

ת"ק לית ליה דאביי קשישא ובן ננס אית ליה דאביי קשישא

Rav Houna dit : Deux frères ou deux associés qui ont un procès avec quelqu’un, et l’un d’eux est allé en justice avec lui : l’autre ne peut pas lui dire : « Tu n’es pas partie au litige avec moi », car [le premier] a agi comme son mandataire.

אמר רב הונא הני תרי אחי ותרי שותפי דאית להו דינא בהדי חד ואזל חד מינייהו בהדיה לדינא לא מצי אידך למימר ליה את לאו בעל דברים דידי את אלא שליחותיה עבד

Rav Na’hman arriva à Soura. On lui demanda : Dans un cas comme celui-ci, qu’en est-il ?

אקלע ר"נ לסורא שיילוהי כי האי גוונא מאי

Il leur dit : C’est [enseigné dans] notre Michna : « La première prête serment à la deuxième, la deuxième à la troisième, la troisième à la quatrième », et il n’enseigne pas : « la première à la troisième ». Pour quelle raison ? N’est-ce pas parce qu’elle a agi comme son mandataire ?

אמר להו מתני' היא הראשונה נשבעת לשניה ושניה לשלישית ושלישית לרביעית ואילו ראשונה לשלישית לא קתני מאי טעמא לאו משום דשליחותה עבדה

Est-ce comparable ? Là, un serment pour une seule [vaut] un serment pour cent ; ici, il peut dire : « Si c’était moi, j’aurais mieux plaidé. »

מי דמי התם שבועה לאחד ושבועה למאה הכא אמר אילו אנא הואי טעיננא טפי

Et nous ne l’avons dit que lorsqu’il n’était pas en ville ; mais s’il était en ville, il aurait dû venir.

ולא אמרן אלא דלא איתיה במתא אבל איתיה במתא איבעי ליה למיתי:

Il a été dit : Deux actes émis le même jour : Rav dit : Ils partagent. Et Chmouel dit : [C’est laissé à] l’appréciation des juges.

אתמר ב' שטרות היוצאים ביום אחד רב אמר חולקין ושמואל אמר שודא דדייני

Dirons-nous que Rav parle selon Rabbi Meïr, qui dit que ce sont les témoins de la signature qui rendent [l’acte] effectif,

לימא רב דאמר כר"מ דאמר עדי חתימה כרתי

Original : Ketubot 94a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.

Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.