Structure du débat :Question 2Preuve 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Les biens sont-ils présumés appartenir aux orphelins, et c’est à la veuve d’apporter la preuve ? Ou peut-être les biens sont-ils présumés appartenir à la veuve, et c’est aux orphelins d’apporter la preuve ?
נכסי בחזקת יתמי קיימי ועל אלמנה להביא ראיה או דלמא נכסי בחזקת אלמנה קיימי ועל היתומים להביא ראיה
Viens et entends, car Lévi a enseigné : Une veuve, tant qu’elle ne s’est pas remariée, c’est aux orphelins d’apporter la preuve ; si elle s’est remariée, c’est à elle d’apporter la preuve.
ת"ש דתני לוי אלמנה כל זמן שלא ניסת על היתומים להביא ראיה ניסת עליה להביא ראיה
Rabbi Chimi bar Achi dit : C’est comme [une controverse de] tannaïm : Elle vend et écrit : « Ceux-ci, je les ai vendus pour la subsistance, et ceux-là, je les ai vendus pour la ketouba » : paroles de Rabbi Yehouda. Rabbi Yossé dit : Elle vend et écrit sans préciser, et ainsi sa position est meilleure.
א"ר שימי בר אשי כתנאי מוכרת וכותבת אלו למזונות מכרתי ואלו לכתובה מכרתי דברי רבי יהודה ר' יוסי אומר מוכרת וכותבת סתם וכן כחה יפה
N’est-ce pas sur ceci qu’ils sont en désaccord : Rabbi Yehouda, qui dit qu’il faut préciser, pense que les biens sont présumés appartenir aux orphelins, et c’est à la veuve d’apporter la preuve ; et Rabbi Yossé, [selon qui] il n’est pas nécessaire de préciser, [pense que] les biens sont présumés appartenir à la veuve, et c’est aux orphelins d’apporter la preuve ?
מאי לאו בהא קמיפלגי לר' יהודה דאמר בעי לפרושי סבר נכסי בחזקת יתמי קיימי ועל האלמנה להביא ראיה ורבי יוסי סבר לא בעי לפרושי נכסי בחזקת אלמנה קיימי ועל היתומים להביא ראיה
D’où [le tires-tu] ? Peut-être tout le monde admet-il que les biens sont présumés appartenir à la veuve, et c’est aux orphelins d’apporter la preuve ; et Rabbi Yehouda nous apprend un bon conseil, pour qu’on ne la traite pas de gloutonne.
ממאי דלמא דכולי עלמא נכסי בחזקת אלמנה קיימי ועל היתומים להביא ראיה ורבי יהודה עצה טובה קמ"ל דלא ליקרו לה רעבתנותא
Car si tu ne dis pas cela, la question qu’a posée Rabbi Yo’hanan, résous-la d’après notre Michna : « Elle vend pour la subsistance hors du tribunal et écrit : Ceux-ci, je les ai vendus pour la subsistance. » Mais de notre Michna on ne peut rien déduire, car elle nous apprend un bon conseil ; ici aussi, il nous apprend un bon conseil.
דאי לא תימא הכי הא דבעי ר' יוחנן תפשוט ליה ממתני' מוכרת למזונות שלא בבית דין וכותבת אלו למזונות מכרתי אלא ממתני' ליכא למשמע מינה דעצה טובה קמ"ל ה"נ עצה טובה קמ"ל
Ou encore : tout le monde admet que les biens sont présumés appartenir aux orphelins, et voici la raison de Rabbi Yossé, selon Abayé l’Ancien, car Abayé l’Ancien a dit : [L’opinion] de Rabbi Yossé, à quoi ressemble-t-elle ? À un malade alité qui a dit : « Donnez deux cents zouz à untel, mon créancier » : s’il le veut, il les prend au titre de sa créance ; s’il le veut, il les prend au titre de don.
א"נ דכולי עלמא נכסי בחזקת יתמי קיימי והיינו טעמא דר' יוסי כדאביי קשישא דאמר אביי קשישא משל דר' יוסי למה הדבר דומה לשכיב מרע שאמר תנו מאתים זוז לפלוני בעל חובי רצה בחובו נוטלן רצה במתנה נוטלן
Original : Ketubot 96b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.