Celui qui dit : J’ai trouvé une ouverture ouverte [sa femme n’était pas vierge], il est cru pour la rendre interdite à lui.
האומר פתח פתוח מצאתי נאמן לאוסרה עליו
Ketoubot 9a כתובות
Structure du débat :Question 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Mais pourquoi ? C’est un double doute : peut-être était-ce sous lui [après les fiançailles], peut-être n’était-ce pas sous lui ; et si tu veux dire que c’était sous lui, peut-être par contrainte, peut-être de plein gré !
ואמאי ספק ספיקא הוא ספק תחתיו ספק אין תחתיו ואם תמצא לומר תחתיו ספק באונס ספק ברצון
Ce n’est nécessaire que pour la femme d’un cohen. Et si tu veux, dis : pour la femme d’un Israélite, dans le cas où son père a accepté pour elle les fiançailles alors qu’elle avait moins de trois ans et un jour.
לא צריכא באשת כהן ואיבעית אימא באשת ישראל וכגון דקביל בה אבוה קידושין פחותה מבת ג' שנים ויום אחד
Que vient-il nous apprendre ? Nous l’avons déjà appris : Celui qui dit à une femme : Je t’ai consacrée, et elle dit : Tu ne m’as pas consacrée, elle est permise à ses parents à lui, et lui est interdit à ses parentes à elle.
מאי קמ"ל תנינא האומר לאשה קדשתיך והיא אומרת לא קדשתני היא מותרת בקרוביו והוא אסור בקרובותיה
On aurait pu dire : là, c’est qu’il en est sûr ; mais ici, il croit en être sûr, mais il n’en est pas sûr. Il vient donc nous apprendre [qu’il est cru].
מהו דתימא התם דודאי קים ליה אבל הכא מיקם הוא דלא קים ליה קמ"ל
Mais Rabbi Éléazar a-t-il dit cela ? Rabbi Éléazar n’a-t-il pas dit : Une femme ne devient interdite à son mari qu’au sujet d’une mise en garde suivie d’un isolement, et selon le fait qui s’est produit ?
ומי אמר רבי אלעזר הכי והאמר רבי אלעזר אין האשה נאסרת על בעלה אלא על עסקי קינוי וסתירה וכמעשה שהיה
Et le penses-tu ? Le fait qui s’est produit concernait-il une mise en garde et un isolement ? Et de plus, l’ont-ils rendue interdite ?
ותסברא מעשה שהיה בקינוי וסתירה הוה ועוד מי אסרוה
Cela n’est pas difficile, voici ce qu’il veut dire : Une femme ne devient interdite à son mari qu’au sujet d’une mise en garde et d’un isolement, [comme on l’apprend] du fait qui s’est produit, où il n’y avait pas de mise en garde ni d’isolement, et elle n’a pas été interdite. En tout cas, c’est difficile : la mise en garde et l’isolement, oui ; l’ouverture ouverte, non ?
הא לא קשיא הכי קאמר אין האשה נאסרת על בעלה אלא על עסקי קינוי וסתירה ממעשה שהיה דלא הוה קינוי וסתירה ולא איתסרא מכל מקום קשיא קינוי וסתירה אין פתח פתוח לא
Et selon ton raisonnement, la mise en garde et l’isolement, oui ; des témoins, non ?
ולטעמיך קינוי וסתירה אין עדים לא
Mais voici plutôt ce qu’il veut dire : Une femme ne devient pas interdite à son mari par un seul témoin, mais par deux témoins ; et [après] une mise en garde et un isolement, même par un seul témoin ; et l’ouverture ouverte est comparable à deux témoins.
אלא הכי קאמר אין האשה נאסרת על בעלה בעד אחד אלא בשני עדים וקינוי וסתירה אפילו בעד אחד נמי ופתח פתוח כשני עדים דמי
Et si tu demandes : le fait qui s’est produit, pourquoi ne l’ont-ils pas rendue interdite ? Là, il s’agissait d’une contrainte. Et si tu veux, dis : comme ce qu’a dit Rabbi Chmouel bar Na’hmani au nom de Rabbi Yonatan :
וכי תימא מעשה שהיה מפני מה לא אסרוה התם אונס הוה ואיבעית אימא כי הא דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן
Original : Ketubot 9a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.