Que cela ne te vienne pas à l’esprit : c’est à l’instar de la désignation [comme épouse] : de même que pour la désignation, bien que, s’il veut, il la désigne et, s’il veut, il ne la désigne pas, partout où il ne peut pas la désigner, la vente n’est pas une vente ; de même ici, partout où elle ne peut pas déduire, la vente n’est pas une vente.
לא ס"ד דומיא דייעוד מה ייעוד אע"ג דאי בעי מייעד ואי בעי לא מייעד כל היכא דלא מצי מייעד לא הוו זבינא זביני ה"נ כל היכא דלא מצי מיגרעא לא הוו זבינא זביני
Et les fiançailles de la femme, selon Beit Chammaï, se déduisent de la servante hébraïque : de même que la servante hébraïque n’est pas acquise par une prouta, de même la femme n’est pas consacrée par une prouta.
וקידושי אשה לב"ש נפקא להו מאמה העבריה מה אמה העבריה בפרוטה לא מקניא אף אשה בפרוטה לא מיקדשא
« Et Beit Hillel disent : par une prouta. » Rav Yossef pensait dire : une prouta, quelle qu’elle soit. Abayé lui dit : Mais c’est à ce sujet qu’il enseigne : « Et combien vaut une prouta ? Un huitième de l’issar italique » !
וב"ה אומרים בפרוטה: סבר רב יוסף למימר פרוטה כל דהו א"ל אביי והא עלה קתני כמה היא פרוטה אחד משמנה באיסר האיטלקי
Et si tu dis que cela valait à la génération de Moïse, mais qu’ici [on suit] la manière dont les gens l’évaluent : quand Rav Dimi est venu, il a dit : Rabbi Simaï a estimé, en sa génération, combien vaut une prouta : un huitième de l’issar italique ; et quand Ravin est venu, il a dit : Rabbi Dostaï, Rabbi Yannaï et Rabbi Ochaya ont estimé combien vaut une prouta : un sixième de l’issar italique.
וכ"ת ה"מ בדורו של משה אבל הכא כדחשבה להו לאינשי והא כי אתא רב דימי אמר שיער רבי סימאי בדורו כמה היא פרוטה אחד משמנה באיסר האיטלקי וכי אתא רבין אמר רבי דוסתאי ורבי ינאי ורבי אושעיא שיערו כמה הוי פרוטה אחד מששה באיסר האיטלקי
Rav Yossef lui dit : S’il en est ainsi, c’est ce que nous avons appris : « Va et compte combien de proutot il y a dans deux sela’im : plus de deux mille. » Or il n’y en a même pas deux mille, et il les appelle « plus de deux mille » ! Un vieillard leur dit : Moi, je l’ai appris : « près de deux mille ». — En fin de compte, il n’y en a que mille cinq cent trente-six ! — Puisqu’on dépasse la moitié, il l’appelle « près de deux mille ».
א"ל רב יוסף אי הכי היינו דתנינא צא וחשוב כמה פרוטות בשני סלעים יותר מאלפים השתא אלפים לא הויין יתר מאלפים קרי להו אמר להו ההוא סבא אנא תנינא לה קרוב לאלפים סוף סוף אלפא וחמש מאה ותלתין ושיתא הוא דהויין כיון דנפקא להו מפלגא קרוב לאלפים קרי ליה
Revenons au texte même : Quand Rav Dimi est venu, il a dit : Rabbi Simaï a estimé, en sa génération, combien vaut une prouta : un huitième de l’issar italique ; et quand Ravin est venu, il a dit : Rabbi Dostaï, Rabbi Yannaï et Rabbi Ochaya ont estimé combien vaut une prouta : un sixième de l’issar italique. Abayé dit à Rav Dimi : Dirons-nous que toi et Ravin, vous êtes en désaccord selon la controverse de ces tannaïm ?
גופא כי אתא רב דימי אמר שיער ר' סימאי בדורו כמה היא פרוטה אחד משמנה באיסר האיטלקי וכי אתא רבין אמר שיערו ר' דוסתאי ורבי ינאי ור' אושעיא כמה היא פרוטה אחד מששה באיסר האיטלקי אמר ליה אביי לרב דימי נימא את ורבין בפלוגתא דהני תנאי קא מיפלגיתו
Car il est enseigné : La prouta dont les Sages ont parlé est un huitième de l’issar italique. Six maa d’argent [font] un dinar ; une maa, deux pondion ; un pondion, deux issar ; un issar, deux moussmoss ; un moussmoss, deux kountrounk ; un kountrounk, deux proutot. Il se trouve qu’une prouta est un huitième de l’issar italique.
דתניא פרוטה שאמרו חכמים אחד משמנה באיסר האיטלקי שש מעה כסף דינר מעה שני פונדיונין פונדיון שני איסרין איסר שני מוסמיסים מסמס שני קונטרונקין קונטרנק שתי פרוטות נמצא פרוטה אחת משמנה באיסר האיטלקי
Rabban Chimon ben Gamliel dit : Trois hadriss pour une maa, deux hanets pour un hadriss, deux chamin pour un hanets, deux proutot pour un chamin. Il se trouve qu’une prouta est un sixième de l’issar italique. Dirons-nous que le maître parle selon le premier tanna, et Ravin selon Rabban Chimon ben Gamliel ?
רבן שמעון בן גמליאל אומר שלשה הדרסין למעה שני הנצין להדריס שני שמנין להנץ ב' פרוטות לשמין נמצא פרוטה אחת מששה באיסר האיטלקי לימא דמר אמר כת"ק ורבין דאמר כרשב"ג
Il lui dit : Moi comme Ravin, [nous parlons] selon le premier tanna, et il n’y a pas de difficulté : ici, lorsque les issar ont renchéri ; là, lorsque les issar ont baissé. Lorsque les issar ont renchéri, ils se sont établis à vingt-quatre pour un zouz ; lorsqu’ils ont baissé, ils se sont établis à trente-deux pour un zouz.
א"ל בין דידי ובין רבין אליבא דת"ק ולא קשיא הא דאיקור איסורי הא דזול איסורי הא דאיקור איסורי קום עשרים וארבע בזוזא הא דזול קום תלתין ותרין בזוזא
Chmouel a dit : S’il l’a consacrée par une datte, même si le kor de dattes est à un dinar, elle est consacrée : nous craignons qu’elle vaille une prouta en Médie.
אמר שמואל קידשה בתמרה אפילו עומד כור תמרים בדינר מקודשת חיישינן שמא שוה פרוטה במדי
Mais nous avons appris : Beit Hillel disent : par une prouta ou la valeur d’une prouta ! — Ce n’est pas difficile : ici, il s’agit de fiançailles certaines ; là, de fiançailles douteuses.
והא אנן תנן ב"ה אומרים בפרוטה ובשוה פרוטה לא קשיא הא בקידושי ודאי הא בקידושי ספק
Un homme consacra [une femme] avec un sachet d’ourdé. Rav Chimi bar ’Hiya était assis devant Rav et l’examinait : si elle valait une prouta, oui ; sinon, non. — Et si elle ne vaut pas une prouta, non ? Chmouel n’a-t-il pas dit : nous craignons ? — Ce n’est pas difficile : ici, il s’agit de fiançailles certaines ; là, de fiançailles douteuses. [N.d.T. : passage difficile ; traduction incertaine.]
ההוא גברא דאקדיש בזוודא דאורדי יתיב רב שימי בר חייא קמיה דרב וקא מעיין בה אי אית בה שוה פרוטה אין אי לא לא ואי לית בה שוה פרוטה לא והאמר שמואל חיישינן לא קשיא הא בקידושי ודאי הא בקידושי ספק
Un homme consacra [une femme] avec une pierre de khôl. Rav ’Hisda était assis et l’estimait : si elle vaut une prouta, oui ; sinon, non. — Et si elle ne vaut pas une prouta, non ? Chmouel n’a-t-il pas dit : nous craignons ? — Rav ’Hisda ne partage pas l’avis de Chmouel.
ההוא גברא דאקדיש באבנא דכוחלא יתיב רב חסדא וקא משער ליה אי אית ביה שוה פרוטה אין ואי לא לא ואי לית ביה שוה פרוטה לא והא אמר שמואל חיישינן רב חסדא לא סבר ליה דשמואל
Sa mère lui dit : Mais le jour où il l’a consacrée, elle valait une prouta ! Il lui dit : Il n’est pas en ton pouvoir de l’interdire à celui qui viendra après.
אמרה ליה אימיה והא ההוא יומא דקדשה הוה ביה שוה פרוטה אמר לה לאו כל כמינך דאסרת לה אבתרא
Original : Kiddushin 12a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.