Il y a la réclamation, dont il est écrit : « Si un homme donne à son prochain de l’argent ou des objets à garder » (Ex 22, 6), et nous avons appris : Le serment des juges : la réclamation [doit être d’au moins] deux [pièces] d’argent, et l’aveu [d’au moins] la valeur d’une prouta.
והרי טענה דכתיב (שמות כב, ו) כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור ותנן שבועת הדיינין הטענה שתי כסף וההודאה שוה פרוטה
Là, c’est à l’instar des objets : de même que « objets » [signifie au moins] deux, de même « argent » [signifie] deux ; et de même que l’argent est une chose de valeur, de même les objets [doivent être] une chose de valeur.
התם דומיא דכלים מה כלים שנים אף כסף שנים ומה כסף דבר חשוב אף כלים דבר חשוב
Il y a la dîme, dont il est écrit : « Tu serreras l’argent dans ta main » (Dt 14, 25), et nous avons appris : Celui qui change en petite monnaie un sela’ de monnaies de la seconde dîme... — « Argent », « l’argent » : [le verset] a inclus [toute monnaie].
והרי מעשר דכתיב (דברים יד, כה) וצרת הכסף בידך ותנן הפורט סלע ממעות מעשר שני כסף הכסף ריבה
Il y a les biens consacrés, dont il est écrit : « Il donnera l’argent et [le champ] lui restera » (Lv 27, 19), et Chmouel a dit : Un bien consacré valant un mané, qu’on a racheté pour la valeur d’une prouta, est racheté. — Là aussi, on apprend « argent »–« argent » de la dîme.
והרי הקדש דכתיב ונתן הכסף וקם לו ואמר שמואל הקדש שוה מנה שחיללו על שוה פרוטה מחולל התם נמי כסף כסף יליף ממעשר
Il y a les fiançailles de la femme, dont il est écrit : « Si un homme prend une femme et s’unit à elle » (Dt 24, 1), et l’on apprend « prendre »–« prendre » du champ d’Éfron (Gn 23, 13), et nous avons appris : Beit Hillel disent : par une prouta ou la valeur d’une prouta. Dirons-nous que Rav Assi parle selon Beit Chammaï ?
והרי קידושי אשה דכתיב (דברים כד, א) כי יקח איש אשה ובעלה וגמר קיחה (בראשית כג, יג) קיחה משדה עפרון ותנן בית הלל אומרים בפרוטה ובשוה פרוטה נימא רב אסי דאמר כבית שמאי
Mais si cela a été dit, voici comment cela a été dit : Rav Yehouda a dit au nom de Rav Assi : Tout argent dont le montant est fixé dans la Torah est de l’argent tyrien, et celui [mentionné] dans leurs paroles est de l’argent provincial.
אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רב יהודה אמר רב אסי כל כסף קצוב האמור בתורה כסף צורי ושל דבריהם כסף מדינה
Que nous apprend-il ? Nous l’avons [déjà] appris : Les cinq sela’im du [rachat du] fils, les trente de l’esclave, les cinquante du violeur et du séducteur, les cent du calomniateur : tous en sicles du sanctuaire, en mané tyrien.
מאי קמ"ל תנינא חמש סלעים של בן שלשים של עבד חמשים של אונס ושל מפתה מאה של מוציא שם רע כולם בשקל הקודש במנה צורי
« Et celui [mentionné] dans leurs paroles est de l’argent provincial » lui était nécessaire, car nous ne l’avons pas appris, comme il est enseigné : Celui qui frappe son prochain d’un coup de poing lui donne un sela’. Et ne dis pas : qu’est-ce qu’un sela’ ? Quatre zouz ; mais qu’est-ce qu’un sela’ ? Un demi-zouz, car les gens ont coutume d’appeler un demi-zouz istéra.
ושל דבריהם כסף מדינה איצטריכא ליה דלא תנן דתניא התוקע לחבירו נותן לו סלע ולא תימא מאי סלע ארבע זוזי אלא מאי סלע פלגא דזוזא דעבידי אינשי דקרו לפלגא דזוזא איסתירא
Rabbi Chimon ben Lakich dit : La raison de Beit Chammaï est selon ’Hizkiya, car ’Hizkiya a dit : Le verset dit : « Il la fera racheter » (Ex 21, 8) : cela enseigne qu’elle déduit [une part] de son prix de rachat et qu’elle sort.
רבי שמעון בן לקיש אומר טעמייהו דבית שמאי כדחזקיה דאמר חזקיה אמר קרא (שמות כא, ח) והפדה מלמד שמגרעת מפדיונה ויוצאה
Si tu dis qu’il lui a donné un dinar, c’est ainsi qu’elle peut déduire jusqu’à une prouta ; mais si tu dis qu’il lui a donné une prouta, d’une prouta peut-elle déduire ? — Et peut-être voici ce que dit le Miséricordieux : là où il lui a donné un dinar, qu’elle déduise jusqu’à une prouta ; là où il lui a donné une prouta, qu’elle ne déduise rien du tout ?
אי אמרת בשלמא דיהב לה דינר היינו דמגרעה ואזלה עד פרוטה אלא אי אמרת דיהב לה פרוטה מפרוטה מי מגרעה ודלמא ה"ק רחמנא היכא דיהב לה דינר תיגרע עד פרוטה היכא דיהב לה פרוטה לא תיגרע כלל
Original : Kiddushin 11b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.