elle permet d’écrire sur sa base un prosboul et d’acquérir avec elle des biens qui n’offrent pas de garantie. Or si tu dis qu’il faut qu’ils soient rassemblés [dessus], à quoi sert une terre de n’importe quelle taille ?
ולכתוב עליה פרוסבול ולקנות עמה נכסים שאין להם אחריות ואי אמרת בעינן צבורים כל שהוא למאי חזי
Rav Chmouel bar Bisna l’expliqua devant Rav Yossef : par exemple, s’il y a planté une aiguille. Rav Yossef lui dit : tu nous donnes la nausée ! Le tanna se serait-il donné la peine de nous apprendre [le cas d’]une aiguille ? Rav Achi a dit : qui nous dira qu’il n’y a pas suspendu une perle valant mille zouz ? [N.d.T. : terme rare ou réalité ancienne ; identification et sens incertains.]
תרגומא רב שמואל בר ביסנא קמיה דרב יוסף כגון שנעץ בה מחט א"ל רב יוסף קבסתן איכפל תנא לאשמועי' מחט אמר רב אשי מאן לימא לן דלא תלה בה מרגניתא דשוויא אלפא זוזי
Viens et entends : Rabbi Éléazar a dit : il arriva qu’un Mède qui se trouvait à Jérusalem avait de nombreux biens meubles et voulait les donner en cadeau. On lui dit : il n’y a pas de moyen, à moins qu’il ne les transfère avec une terre. Que fit-il ? Il alla acheter un terrain rocheux près de Jérusalem et dit : « Cette partie nord est à Untel, et avec elle cent moutons et cent jarres. » Il mourut, et l’on exécuta ses paroles.
ת"ש אמר ר' אלעזר מעשה במדוני אחד שהיה בירושלים שהיו לו מטלטלין הרבה וביקש ליתנם במתנה אמרו לו אין לו תקנה עד שיקנם על גבי קרקע מה עשה הלך ולקח בית סלע סמוך לירושלים ואמר צפוני זה לפלוני ועמו מאה צאן ומאה חביות ומת וקיימו את דבריו
Or si tu dis qu’il faut qu’ils soient rassemblés dessus, à quoi sert un terrain rocheux ? — Penses-tu qu’un terrain rocheux soit vraiment un rocher ? Il s’agit d’un [terrain] très grand ; et pourquoi l’appelle-t-on rocher ? Parce qu’il est dur comme le rocher.
ואי אמרת בעינן צבורים בה בית סלע למאי חזי מי סברת בית סלע סלע ממש מאי סלע דנפיש טובא ואמאי קרו ליה סלע דקשי כסלע
Viens et entends : car Rav Yehouda a dit au nom de Rav : il arriva qu’un homme tomba malade à Jérusalem — selon Rabbi Eliézer ; et certains disent qu’il était en bonne santé — selon les rabbins —,
ת"ש דאמר רב יהודה א"ר מעשה באדם אחד שחלה בירושלים כרבי אליעזר ואמרי לה בריא היה כרבנן
qui avait de nombreux biens meubles et voulait les donner en cadeau. On lui dit : il n’y a pas de moyen, à moins qu’il ne les transfère avec une terre. Que fit-il ? Il alla acheter [un terrain] d’un quart [de kav] près de Jérusalem et dit : « Un téfa’h sur un téfa’h à Untel, et avec lui cent moutons et cent jarres. » Il mourut, et les Sages exécutèrent ses paroles. Or si tu dis qu’il faut qu’ils soient rassemblés dessus, à quoi sert un téfa’h sur un téfa’h ?
שהיו לו מטלטלין הרבה וביקש ליתנם במתנה אמרו לו אין לו תקנה עד שיקנם ע"ג קרקע מה עשה הלך ולקח בית רובע סמוך לירושלים ואמר טפח על טפח לפלוני ועמו מאה צאן ומאה חביות ומת וקיימו חכמים את דבריו ואי אמרת בעינן צבורים טפח על טפח למאי חזי
De quoi s’agit-il ici ? De leur valeur [en argent]. C’est aussi logique, car si tu pensais [qu’il s’agissait] vraiment de cent moutons et cent jarres, qu’il les lui transfère par échange !
הכא במאי עסקינן לדמי ה"נ מסתברא דאי ס"ד מאה צאן ומאה חביות ממש ניקנינהו ניהליה בחליפין
Mais alors quoi, [il s’agit] de leur valeur ? Qu’il les lui transfère par traction ! — C’est que le bénéficiaire du cadeau n’était pas là. — Ici aussi, [dis] que le bénéficiaire du cadeau n’était pas là !
ואלא מאי לדמי ניקנינהו ניהליה במשיכה אלא דליתיה למקבל מתנה ה"נ דליתיה למקבל מתנה
Alors qu’il les lui fasse acquérir par l’intermédiaire d’un autre ! — Il n’avait pas confiance, pensant que [l’autre] s’en emparerait et les consommerait.
וניזכינהו ניהליה אגב אחר לא סמכה דעתיה סבר שמיט ואכיל להו
Mais alors, que signifie « il n’y a pas de moyen » ? Voici ce qu’il dit : pour ce en quoi il n’avait pas confiance, il n’y a pas de moyen, à moins qu’il ne les transfère avec une terre.
ואלא מאי אין לו תקנה ה"ק למאי דלא סמכה דעתיה אין לו תקנה עד שיקנם על גבי קרקע
Viens et entends : il arriva que Rabban Gamliel et les anciens voyageaient en bateau. Rabban Gamliel dit aux anciens : le dixième que je mesurerai,
תא שמע מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו באים בספינה אמר להם רבן גמליאל לזקנים עישור שאני עתיד למוד
Original : Kiddushin 26b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.