ou bien de fagots de sarments.
אי נמי בחבילי זמורות:
Kiddouchin 26a קידושין
Structure du débat :Michna 1Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
MICHNA: Les biens qui offrent une garantie sont acquis par de l’argent, par un acte et par une prise de possession ; ceux qui n’offrent pas de garantie ne sont acquis que par traction. Les biens qui n’offrent pas de garantie sont acquis avec les biens qui offrent une garantie, par de l’argent, par un acte et par une prise de possession ;
מתני׳ נכסים שיש להם אחריות נקנין בכסף ובשטר ובחזקה שאין להם אחריות אין נקנין אלא במשיכה נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להם אחריות בכסף ובשטר ובחזקה
et ils rattachent [à eux] les biens qui offrent une garantie, pour qu’on prête serment à leur sujet.
וזוקקין את הנכסים שיש להם אחריות לישבע עליהן:
GUEMARA: Par de l’argent, d’où le savons-nous ? ’Hizkiya a dit : le verset dit : « On achètera des champs à prix d’argent » (Jr 32, 44). — Mais disons : pas avant qu’il y ait un acte, car il est écrit : « on écrira dans un acte et on scellera » (Jr 32, 44) ! — Si « on achètera » était écrit à la fin, ce serait comme tu dis ; maintenant que « on achètera » est écrit au début, l’argent acquiert, et l’acte n’est qu’une simple preuve.
גמ׳ בכסף מנלן אמר חזקיה אמר קרא (ירמיהו לב, מד) שדות בכסף יקנו ואימא עד דאיכא שטר דכתיב (ירמיהו לב, מד) וכתוב בספר וחתום אי כתיב יקנו לבסוף כדקאמרת השתא דכתיב יקנו מעיקרא כסף קני שטר ראיה בעלמא הוא
Rav a dit : on ne l’a enseigné que dans un lieu où l’on n’écrit pas d’acte ; mais dans un lieu où l’on écrit un acte, il n’a pas acquis. Et s’il a précisé, il a précisé,
אמר רב לא שנו אלא במקום שאין כותבין את השטר אבל במקום שכותבין את השטר לא קנה ואי פריש פריש
comme Rav Idi bar Avin : quand il achetait une terre, il disait : « Si je veux, j’acquerrai par l’argent ; si je veux, j’acquerrai par l’acte. Si je veux, j’acquerrai par l’argent — de sorte que si vous voulez revenir [sur la vente], vous ne le pourrez pas ; et si je veux, j’acquerrai par l’acte — de sorte que si je veux revenir, je pourrai revenir. »
כי הא דרב אידי בר אבין כי זבין ארעא אמר אי בעינא בכספא איקני אי בעינא בשטרא איקני אי בעינא בכספא איקני דאי בעיתו למיהדר לא מציתו הדריתו ואי בעינא בשטרא איקני דאי בעינא למיהדר הדרנא בי:
Et par un acte : d’où le savons-nous ? Si l’on dit : parce qu’il est écrit : « on écrira dans un acte, on scellera et l’on prendra des témoins » (Jr 32, 44) — mais tu as dit que l’acte n’est qu’une simple preuve ! Mais d’ici : « Et je pris l’acte d’acquisition » (Jr 32, 11). Chmouel a dit : on ne l’a enseigné que pour un acte de donation ; mais pour une vente, il n’a pas acquis tant qu’il ne lui a pas donné le prix.
ובשטר: מנלן אילימא משום דכתיב (ירמיהו לב, מד) וכתוב בספר וחתום והעד עדים והאמרת שטר ראיה בעלמא הוא אלא מהכא (ירמיהו לב, יא) ואקח את ספר המקנה אמר שמואל לא שנו אלא בשטר מתנה אבל במכר לא קנה עד שיתן לו דמים
Rav Hamnouna objecta : « Par un acte, comment ? S’il lui a écrit sur du papier ou sur un tesson, même s’ils n’ont pas la valeur d’une pérouta : “Mon champ t’est vendu”, “mon champ t’est donné”, il est vendu, il est donné. » — C’est lui qui a objecté et lui qui a résolu : il s’agit de celui qui vend son champ à cause de sa mauvaise qualité.
מתיב רב המנונא בשטר כיצד כתב לו על הנייר או על החרס אע"פ. שאין בהם שוה פרוטה שדי מכורה לך שדי נתונה לך הרי זו מכורה ונתונה הוא מותיב לה והוא מפרק לה במוכר שדהו מפני רעתה
Rav Achi a dit : il s’agit d’une donation ; il voulait la lui donner. Et pourquoi lui a-t-il écrit en termes de vente ? Pour renforcer sa position.
רב אשי אמר במתנה ביקש ליתנה לו ולמה כתב לו לשון מכר כדי ליפות את כוחו:
Et par une prise de possession : d’où le savons-nous ? ’Hizkiya a dit : le verset dit : « Demeurez dans vos villes, que vous avez prises » (Jr 40, 10). Par quoi les avez-vous prises ? En y demeurant. L’école de Rabbi Yichmaël a enseigné : « Vous en hériterez et vous y demeurerez » (Dt 11, 31). Par quoi en hériterez-vous ? En y demeurant.
ובחזקה: מנלן אמר חזקיה אמר קרא (ירמיהו מ, י) ושבו בעריכם אשר תפשתם במה תפשתם בישיבה דבי ר' ישמעאל תנא (דברים יא, לא) וירשתם אותה וישבתם בה במה ירשתם בישיבה:
Et ceux qui n’offrent pas de garantie ne sont acquis que par traction : d’où le savons-nous ? Car il est écrit : « Si vous vendez quelque chose à votre prochain ou si vous achetez de la main de votre prochain » (Lv 25, 14) — une chose qui s’acquiert de main en main.
ושאין להם אחריות אין נקנין אלא במשיכה: מנלן דכתיב (ויקרא כה, יד) וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך דבר הנקנה מיד ליד
Et selon Rabbi Yo’hanan, qui dit que selon la Torah l’argent acquiert, que peut-on dire ? Le tanna enseigne une institution rabbinique.
ולר' יוחנן דאמר דבר תורה מעות קונות מאי איכא למימר תנא תקנתא דרבנן קתני:
Les biens qui n’offrent pas de garantie : d’où ces paroles ? ’Hizkiya a dit : car le verset dit : « Leur père leur donna des dons, etc., avec des villes fortifiées en Juda » (2 Ch 21, 3).
נכסים שאין להם אחריות: מנהני מילי אמר חזקיה דאמר קרא (דברי הימים ב כא, ג) ויתן להם אביהם מתנות וגו' עם ערי מצורות ביהודה
On s’est demandé : faut-il qu’ils soient rassemblés [sur la terre] ou non ? Rav Yossef a dit : viens et entends : Rabbi Akiva dit : une terre de n’importe quelle taille est soumise au coin du champ et aux prémices,
איבעיא להו בעינן צבורים או לא אמר רב יוסף תא שמע ר' עקיבא אומר קרקע כל שהוא חייבת בפאה ובבכורים
Original : Kiddushin 26a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.