Structure du débat :Baraïta 1Question 1Objection 1Preuve 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
est donné à Yehochoua, et son emplacement lui est loué ; et un autre dixième que je mesurerai est donné à Akiva ben Yossef, pour qu’il l’acquière au profit des pauvres, et son emplacement lui est loué. Déduis-en qu’il faut qu’ils soient rassemblés dessus ! — Là, c’est différent : c’était pour ne pas leur donner de peine.
נתון לו ליהושע ומקומו מושכר לו ועישור אחר שאני עתיד למוד נתון לו לעקיבא בן יוסף כדי שיזכה בו לעניים ומקומו מושכר לו ש"מ בעינן צבורים בה שאני התם כי היכי דלא ליטרחינהו
Viens et entends : car Rava bar Yits’hak a dit au nom de Rav : il y a deux sortes d’actes. [S’il dit :] « Acquérez ce champ pour Untel et écrivez-lui l’acte », il peut revenir sur l’acte mais non sur le champ. [S’il dit :] « à condition que vous lui écriviez l’acte », il peut revenir aussi bien sur l’acte que sur le champ.
ת"ש דאמר רבא בר יצחק אמר רב שני שטרות הן זכו בשדה זו לפלוני וכתבו לו את השטר חוזר בשטר ואינו חוזר בשדה ע"מ שתכתבו לו את השטר חוזר בין בשטר בין בשדה
Et Rav ’Hiya bar Avin a dit au nom de Rav Houna : il y a trois sortes d’actes : deux, ceux que nous avons dits ; l’autre, si le vendeur a d’abord écrit l’acte pour [l’acheteur], comme ce que nous avons appris : on écrit l’acte pour le vendeur, même si l’acheteur n’est pas avec lui ; dès que [l’acheteur] a pris possession de la terre, l’acte est acquis, où qu’il se trouve.
ורב חייא בר אבין אמר רב הונא שלשה שטרות הן תרי הא דאמרן אידך אם קדם מוכר וכתב לו את השטר כאותה ששנינו כותבים שטר למוכר אע"פ שאין לוקח עמו כיון שהחזיק עמו בקרקע נקנה שטר בכל מקום שהוא
Mais il a été enseigné à ce sujet : c’est ce que nous avons appris : les biens qui n’offrent pas de garantie sont acquis avec les biens qui offrent une garantie, par de l’argent, par un acte et par une prise de possession. Déduis-en qu’il n’est pas nécessaire qu’ils soient rassemblés dessus. Déduis-en [cela].
והא עלה קתני זו היא ששנינו נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להם אחריות בכסף בשטר ובחזקה ש"מ לא בעינן צבורים בה ש"מ:
On s’est demandé : faut-il [dire] « avec » ou non ? Viens et entends : il enseigne tout cela, et il n’enseigne pas « avec ». — Et selon ton raisonnement, enseigne-t-il « acquiers » ?
איבעיא להו מי בעינן אגב או לא ת"ש דקתני כל הני ולא קתני אגב ולטעמיך קני מי קתני
Mais [il n’acquiert pas] tant qu’il n’a pas dit « acquiers » ; ici aussi, tant qu’il n’a pas dit « avec ». Et la halakha est : qu’ils soient rassemblés, nous ne l’exigeons pas ; « avec » et « acquiers », nous les exigeons.
אלא עד דאמר קני הכא נמי עד דאמר אגב והלכתא צבורים לא בעינן אגב וקני בעינן:
On s’est demandé : un champ par vente et des biens meubles par donation, qu’en est-il ? Viens et entends : « le dixième que je mesurerai est donné à Yehochoua, et son emplacement lui est loué ». Déduis-en [que c’est valable].
אבעיא להו שדה במכר ומטלטלין במתנה מהו ת"ש עישור שאני עתיד למוד נתון ליהושע ומקומו מושכר לו ש"מ
On s’est demandé : le champ à l’un et les biens meubles à un autre, qu’en est-il ? Viens et entends : « le dixième que je mesurerai est donné à Akiva ben Yossef, pour qu’il l’acquière au profit des pauvres, et son emplacement lui est loué ».
איבעיא להו שדה לאחד ומטלטלין לאחר מהו ת"ש עישור שאני עתיד למוד נתון לעקיבא בן יוסף כדי שיזכה בו לעניים ומקומו מושכר לו
Rava a dit : on ne l’a enseigné que lorsqu’il a payé le prix de tous ; mais s’il n’a pas payé le prix de tous, il n’a acquis qu’à proportion de son argent.
אמר רבא לא שנו אלא שנתן דמי כולן אבל לא נתן דמי כולן לא קנה אלא כנגד מעותיו
Il a été enseigné conformément à Rava : la force de l’argent est supérieure à celle de l’acte, et la force de l’acte est supérieure à celle de l’argent. La force de l’argent est supérieure, car par l’argent on rachète les choses consacrées et la seconde dîme, ce qui n’est pas le cas de l’acte. Et la force de l’acte est supérieure, car l’acte fait sortir une fille d’Israël [du mariage], ce qui n’est pas le cas de l’argent.
תניא כוותיה דרבא יפה כח הכסף מכח השטר וכח השטר מכח הכסף יפה כח הכסף שהכסף פודין בו הקדשות ומעשר שני מה שאין כן בשטר ויפה כח השטר שהשטר מוציא בבת ישראל מה שאין כן בכסף
Et la force des deux est supérieure à celle de la prise de possession, et la force de la prise de possession est supérieure à celle des deux. La force des deux est supérieure, car tous deux acquièrent l’esclave hébreu, ce qui n’est pas le cas de la prise de possession. La force de la prise de possession est supérieure, car pour la prise de possession, s’il lui a vendu dix champs dans dix provinces, dès qu’il a pris possession de l’un d’eux, il les a tous acquis.
ויפה כח שניהם מכח חזקה וכח חזקה מכח שניהם יפה כח שניהם ששניהם קונים בעבד עברי מה שאין כן בחזקה יפה כח חזקה שחזקה מכר לו עשר שדות בעשר מדינות כיון שהחזיק באחת מהם קנאם כולם
Original : Kiddushin 27a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.