et l’amène à la vie du monde futur.
ומביאו לחיי העולם הבא
Kiddouchin 31b קידושין
Structure du débat :Baraïta 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rabbi Abbahou a dit : Comme Avimi, mon fils, qui a accompli le commandement de l’honneur [dû aux parents]. Avimi avait cinq fils ordonnés du vivant de son père ; et quand Rabbi Abbahou venait et appelait à la porte, il courait lui-même lui ouvrir en disant : « Oui, oui ! », jusqu’à ce qu’il arrive là.
אמר רבי אבהו כגון אבימי ברי קיים מצות כיבוד חמשה בני סמכי הוה ליה לאבימי בחיי אביו וכי הוה אתא רבי אבהו קרי אבבא רהיט ואזיל ופתח ליה ואמר אין אין עד דמטאי התם
Un jour, [son père] lui dit : « Donne-moi à boire de l’eau. » Le temps qu’il la lui apporte, [son père] s’était assoupi. Il resta penché au-dessus de lui jusqu’à ce qu’il se réveille. Il fut aidé du Ciel, et Avimi parvint à expliquer : « Psaume d’Assaf » (Ps 79, 1).
יומא חד אמר ליה אשקיין מיא אדאייתי ליה נמנם גחין קאי עליה עד דאיתער איסתייעא מילתיה ודרש אבימי (תהלים עט, א) מזמור לאסף
Rav Ya’akov bar Abouh dit à Abayé : « Moi, par exemple, quand je reviens de la maison du maître, mon père me tend une coupe et ma mère me verse à boire ; comment dois-je faire ? » Il lui dit : « De ta mère, accepte ; de ton père, n’accepte pas, car puisqu’il est un érudit en Torah, il en serait blessé. »
אמר ליה רב יעקב בר אבוה לאביי כגון אנא דעד דאתינא מבי רב אבא מדלי לי כסא ואמא מזגה לי היכי איעביד א"ל מאמך קביל ומאבוך לא תקבל דכיון דבר תורה הוא חלשה דעתיה
Rabbi Tarfon avait une mère ; chaque fois qu’elle voulait monter sur son lit, il se baissait et la faisait monter [sur son dos], et chaque fois qu’elle voulait descendre, elle descendait sur lui. Il vint s’en vanter à la maison d’étude. On lui dit : « Tu n’es pas encore arrivé à la moitié de l’honneur [dû]. A-t-elle jamais jeté une bourse devant toi à la mer sans que tu lui fasses honte ? »
רבי טרפון הוה ליה ההיא אמא דכל אימת דהות בעיא למיסק לפוריא גחין וסליק לה וכל אימת דהות נחית נחתת עלויה אתא וקא משתבח בי מדרשא אמרי ליה עדיין לא הגעת לחצי כיבוד כלום זרקה ארנקי בפניך לים ולא הכלמתה
Rav Yossef, quand il entendait le bruit des pas de sa mère, disait : « Je me lève devant la Présence divine qui arrive. » Rabbi Yo’hanan a dit : Heureux celui qui ne les a pas vus ! Rabbi Yo’hanan : quand sa mère fut enceinte de lui, son père mourut ; quand elle l’enfanta, sa mère mourut. Et de même Abayé. Est-ce bien vrai ? Abayé n’a-t-il pas dit : « Ma mère m’a dit… » ? C’était sa nourrice.
רב יוסף כי הוה שמע קל כרעא דאמיה אמר איקום מקמי שכינה דאתיא אמר רבי יוחנן אשרי מי שלא חמאן רבי יוחנן כי עברתו אמו מת אביו ילדתו מתה אמו וכן אביי איני והאמר אביי אמרה לי אם ההיא מרבינתיה הואי
Rav Assi avait une mère âgée. Elle lui dit : « Je veux des bijoux. » Il lui en fit. — « Je veux un mari. » — « Je t’en chercherai un. » — « Je veux un mari aussi beau que toi. » Il la laissa et s’en alla en terre d’Israël.
רב אסי הוה ליה ההיא אמא זקינה אמרה לי' בעינא תכשיטין עבד לה בעינא גברא נייעין לך בעינא גברא דשפיר כותך שבקה ואזל לארעא דישראל
Il apprit qu’elle venait à sa suite. Il vint devant Rabbi Yo’hanan et lui dit : « Est-il permis de sortir de la terre [d’Israël] vers l’étranger ? » Il lui répondit : « C’est interdit. » — « Pour aller au-devant de ma mère, qu’en est-il ? » Il lui répondit : « Je ne sais pas. » Il attendit un peu, puis revint. Il lui dit : « Assi, tu as décidé de sortir ? Que l’Omniprésent te ramène en paix ! »
שמע דקא אזלה אבתריה אתא לקמיה דרבי יוחנן אמר לי' מהו לצאת מארץ לחוצה לארץ א"ל אסור לקראת אמא מהו א"ל איני יודע [אתרח] פורתא הדר אתא אמר ליה אסי נתרצית לצאת המקום יחזירך לשלום
Il vint devant Rabbi Éléazar et lui dit : « À Dieu ne plaise ! Peut-être était-il fâché ? » Il lui dit : « Que t’a-t-il dit ? » Il lui répondit : « Que l’Omniprésent te ramène en paix. » Il lui dit : « S’il avait été fâché, il ne t’aurait pas béni. » Entre-temps, il apprit que [c’était] le cercueil [de sa mère] qui arrivait. Il dit : « Si je l’avais su, je ne serais pas sorti. »
אתא לקמיה דרבי אלעזר א"ל חס ושלום דלמא מירתח רתח א"ל מאי אמר לך אמר ליה המקום יחזירך לשלום אמר ליה ואם איתא דרתח לא הוה מברך לך אדהכי והכי שמע לארונא דקאתי אמר אי ידעי לא נפקי
Nos maîtres ont enseigné : On l’honore de son vivant et on l’honore après sa mort. De son vivant, comment ? Celui qui est écouté en quelque lieu en raison de son père ne doit pas dire : « Laissez-moi passer pour moi-même », « Hâtez-vous pour moi-même », « Libérez-moi pour moi-même » ; mais tout cela [en disant :] « pour mon père ».
ת"ר מכבדו בחייו ומכבדו במותו בחייו כיצד הנשמע בדבר אביו למקום לא יאמר שלחוני בשביל עצמי מהרוני בשביל עצמי פטרוני בשביל עצמי אלא כולהו בשביל אבא
Après sa mort, comment ? S’il rapporte un enseignement de sa bouche, il ne doit pas dire : « Ainsi a dit mon père », mais : « Ainsi a dit mon père, mon maître, que je sois l’expiation de sa couche. » Cela vaut pendant les douze mois ; au-delà, il dit : « Que son souvenir soit une bénédiction pour la vie du monde futur. »
במותו כיצד היה אומר דבר שמועה מפיו לא יאמר כך אמר אבא אלא כך אמר אבא מרי הריני כפרת משכבו והני מילי תוך שנים עשר חדש מכאן ואילך אומר זכרונו לברכה לחיי העולם הבא
Nos maîtres ont enseigné : Le sage change le nom de son père et le nom de son maître ; l’interprète ne change ni le nom de son père ni le nom de son maître. Le père de qui ? Si l’on dit : le père de l’interprète, l’interprète n’est-il donc pas soumis à l’obligation ?
תנו רבנן חכם משנה שם אביו ושם רבו תורגמן אינו משנה לא שם אביו ולא שם רבו אבוה דמאן אילימא אבוה דמתורגמן אטו תורגמן לאו בר חיובא הוא
Rava a plutôt dit : Le nom du père du sage et le nom du maître du sage. Comme Mar bar Rav Achi : quand il faisait l’exposé public, il disait : « Mon père, mon maître », et son interprète disait : « Ainsi a dit Rav Achi. »
אלא אמר רבא שם אביו של חכם ושם רבו של חכם כי הא דמר בר רב אשי כי הוה דריש בפירקא איהו אמר אבא מרי ואמוריה אמר הכי אמר רב אשי
Nos maîtres ont enseigné : Qu’est-ce que la crainte et qu’est-ce que l’honneur ? La crainte : il ne se tient pas à sa place, ne s’assied pas à sa place, ne contredit pas ses paroles et ne tranche pas [contre] lui. L’honneur : il lui donne à manger et à boire, l’habille et le couvre, le fait entrer et sortir.
ת"ר איזהו מורא ואיזהו כיבוד מורא לא עומד במקומו ולא יושב במקומו ולא סותר את דבריו ולא מכריעו כיבוד מאכיל ומשקה מלביש ומכסה מכניס ומוציא
Ils ont demandé :
איבעיא להו
Original : Kiddushin 31b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.