Structure du débat :Baraïta 1Question 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Un acte de divorce simple a ses témoins à l’intérieur ; un acte noué a ses témoins au dos. Un simple dont les témoins ont signé au dos, et un noué dont les témoins ont signé à l’intérieur, tous deux sont invalides. Rabbi ’Hanina ben Gamliel dit : Un noué dont les témoins ont signé à l’intérieur est valide, car on peut en faire un simple. Rabban Chimon ben Gamliel dit : Tout est selon la coutume du pays.
גט פשוט עדיו מתוכו מקושר עדיו מאחוריו פשוט שכתבו עדיו מאחוריו ומקושר שכתבו עדיו מתוכו שניהם פסולים ר' חנינא בן גמליאל אומר מקושר שכתבו עדיו מתוכו כשר שיכול לעשותו פשוט רבן שמעון בן גמליאל אומר הכל כמנהג המדינה
Et nous l’avons discuté : le premier tanna ne tient-il donc pas compte de la coutume du pays ? Et Rav Achi a dit : Là où l’on a coutume [de faire] le simple et qu’il lui a fait un noué, ou là où l’on a coutume du noué et qu’il lui a fait un simple, tous s’accordent que c’est certainement une exigence.
והוינן בה ותנא קמא לית ליה מנהג המדינה ואמר רב אשי באתרא דנהיגי בפשוט ועבד ליה מקושר א"נ באתרא דנהיגי במקושר ועבד ליה פשוט כולי עלמא לא פליגי דודאי קפידא
Ils divergent là où l’on a coutume aussi bien du simple que du noué, et [le mari] lui a dit : Fais-moi un simple, et il est allé lui faire un noué : l’un pense que c’est une exigence, et l’autre pense qu’il lui indiquait seulement un endroit.
כי פליגי באתרא דנהיגי בין בפשוט בין במקושר ואמר ליה עביד לי פשוט ואזל ועבד ליה מקושר מר סבר קפידא ומר סבר מראה מקום הוא לו
Rabbi Éléazar, car nous avons appris : La femme qui a dit : Reçois pour moi mon acte de divorce à tel endroit, et il a reçu pour elle son acte de divorce à un autre endroit, il est invalide ; et Rabbi Éléazar le valide. Il apparaît qu’il pense qu’elle lui indiquait seulement un endroit.
ר' אלעזר דתנן האשה שאמרה התקבל לי גיטי ממקום פלוני וקבל לה גיטה ממקום אחר פסול ורבי אלעזר מכשיר אלמא קסבר מראה מקום היא לו
Oula dit : La controverse porte sur un avantage pécuniaire ; mais pour un avantage de lignage, selon tous, elle n’est pas consacrée. Pour quelle raison ? [Elle dit :] Une chaussure trop grande pour mon pied, je n’en veux pas. On a aussi enseigné ainsi : Rabbi Chimon reconnaît que s’il l’a trompée à l’avantage du lignage, elle n’est pas consacrée.
אמר עולא מחלוקת בשבח ממון אבל בשבח יוחסין דברי הכל אינה מקודשת מאי טעמא מסאנא דרב מכרעאי לא בעינא תניא נמי הכי מודה ר' שמעון אם הטעה לשבח יוחסים אינה מקודשת
Rav Achi dit : Notre Michna aussi le laisse entendre, car elle enseigne : « À condition que je sois cohen », et il se trouve être lévite ; lévite, et il se trouve être cohen ; netin, et il se trouve être mamzer ; mamzer, et il se trouve être netin — et Rabbi Chimon ne diverge pas.
אמר רב אשי מתניתין נמי דיקא דקתני ע"מ שאני כהן ונמצא לוי לוי ונמצא כהן נתין ונמצא ממזר ממזר ונמצא נתין ולא פליג ר"ש
Mar bar Rav Achi objecta : Mais ce qu’elle enseigne : « À condition que j’aie une fille ou une servante grande », et il n’en a pas ; « à condition que je n’en aie pas », et il en a — ce qui est un avantage pécuniaire —, là aussi [Rabbi Chimon] ne diverge-t-il pas ?
מתקיף לה מר בר רב אשי אלא דקתני ע"מ שיש לי בת או שפחה מגודלת ואין לו על מנת שאין לו ויש לו דשבח ממון הוא הכי נמי דלא פליג
Comment comparer ? Là, l’un et l’autre sont un avantage pécuniaire : il diverge au début, et il en va de même pour la fin ; ici, il s’agit d’un avantage de lignage : s’il divergeait, qu’on l’enseigne !
הכי השתא התם אידי ואידי דשבח ממון פליג ברישא והוא הדין בסיפא הכא דשבח יוחסים הוא אם איתא דפליג נתני
Si tu veux, dis : ici non plus [ce n’est pas un avantage pécuniaire]. Crois-tu que « grande » signifie vraiment grande ? Que signifie « megoudelet » ? Une coiffeuse, car elle dit : Cela ne me convient pas qu’elle prenne mes propos et aille les répandre devant mes voisines.
איבעית אימא הכא נמי שבח יוחסים מי סברת מאי מגודלת גדולה ממש מאי מגודלת גדלת דאמרה היא לא ניחא לי דשקלה מילי מינאי ואזלא נדיא קמי שיבבותיי
Nos maîtres ont enseigné : « À condition que je sache lire [l’Écriture] » : dès qu’il a lu trois versets à la synagogue, elle est consacrée. Rabbi Yehouda dit : Pas avant qu’il lise et traduise. — Qu’il traduise de son propre chef ? N’a-t-on pas enseigné : Rabbi Yehouda dit : Celui qui traduit un verset selon sa forme littérale est un menteur, et celui qui y ajoute est un blasphémateur et un insulteur ? Mais quelle traduction ? Notre traduction [le Targoum].
תנו רבנן על מנת שאני קריינא כיון שקרא שלשה פסוקים בבית הכנסת הרי זו מקודשת ר' יהודה אומר עד שיקרא ויתרגם יתרגם מדעתיה והתניא ר' יהודה אומר המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף אלא מאי תרגום תרגום דידן
Et cela vaut lorsqu’il lui a dit : [Je suis] qaryana [qui sait lire] ; mais s’il lui a dit : Je suis qara [connaisseur de l’Écriture], pas avant qu’il lise la Torah, les Prophètes et les Hagiographes avec précision.
והני מילי דא"ל קריינ' אבל אמר לה קרא אנא עד דקרי אורייתא נביאי וכתובי בדיוקא
On a objecté : Qu’est-ce que la Michna ? Rabbi Meïr dit : les halakhot ; Rabbi Yehouda dit : le midrach.
מיתיבי איזו היא משנה ר' מאיר אומר הלכות ר' יהודה אומר מדרש
Original : Kiddushin 49a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.