Nous avons appris là-bas : Une bête trouvée entre Jérusalem et Migdal ’Eder, et dans un rayon équivalent de tout côté : les mâles sont des holocaustes, les femelles des sacrifices de paix.
תנן התם בהמה שנמצאת מירושלים למגדל עדר וכמדתה לכל רוח זכרים עולות נקבות זבחי שלמים
Mais les mâles, ce sont des holocaustes, et ce ne seraient pas des sacrifices de paix ? Rabbi Ochaya dit : Il s’agit ici [de celui qui] vient s’engager pour leur valeur, et voici ce qu’il dit : Nous craignons que ce ne soient des holocaustes ; et c’est Rabbi Meïr, qui dit : Le bien consacré, délibérément, est désacralisé.
אלא זכרים עולות הוא דהוו זבחי שלמים לא הוו אמר ר' אושעיא הכא בבא לחוב בדמיהן עסקינן והכי קאמר חיישינן שמא עולות ורבי מאיר היא דאמר הקדש במזיד מתחלל
Mais la sainteté corporelle est-elle désacralisée ? N’avons-nous pas appris : Il n’y a de détournement après détournement, pour les choses consacrées, que pour une bête et pour les ustensiles du service seulement.
וקדושת הגוף מי מתחלל והתנן אין מועל אחר מועל במוקדשין אלא בבהמה ובכלי שרת בלבד
Comment ? S’il montait une bête, que son compagnon vint et la monta, puis un autre vint et la monta, tous ont commis un détournement. S’il buvait dans une coupe d’or, que son compagnon vint et but, puis un autre vint et but, tous ont commis un détournement. — Celle-là est de Rabbi Yehouda, celle-ci de Rabbi Meïr.
כיצד היה רוכב על גבי בהמה בא חבירו ורכב בא חבירו ורכב כולם מעלו היה שותה בכוס של זהב בא חבירו ושתה בא חבירו ושתה כולם מעלו ההיא ר' יהודה היא הא ר' מאיר
De Rabbi Yehouda, nous déduirons pour Rabbi Meïr : Rabbi Yehouda ne dit-il pas que le bien consacré, par erreur, est désacralisé, et que la sainteté corporelle ne l’est pas ? Pour Rabbi Meïr aussi, bien que le bien consacré, délibérément, soit désacralisé, la sainteté corporelle ne l’est pas. — Là, il n’a pas l’intention de les faire passer au profane ; ici, il a l’intention de les faire passer au profane.
מדרבי יהודה נשמע לרבי מאיר לאו אמר רבי יהודה הקדש בשוגג מתחלל וקדושת הגוף לא מתחלא לר"מ נמי אע"ג דהקדש במזיד מתחלל קדושת הגוף לא מתחלא התם לא קא מכוין לאפוקינהו לחולין הכא קא מכוין לאפוקינהו לחולין
Admettons que tu l’aies entendu de Rabbi Meïr pour les sacrifices très saints ; pour les sacrifices de sainteté mineure, l’as-tu entendu ? Un des Sages, nommé Rabbi Yaakov, lui dit : C’est a fortiori : si les sacrifices très saints sont désacralisés, à plus forte raison les sacrifices de sainteté mineure.
אימר דשמעת ליה לרבי מאיר בקדשי קדשים בקדשים קלים מי שמעת ליה א"ל ההוא מרבנן ורבי יעקב שמיה קל וחומר קדשי קדשים מתחללים קדשים קלים לא כל שכן
Il a aussi été dit : Rabbi ’Hama, fils de Rabbi Akiva, dit au nom de Rabbi Yossé, fils de Rabbi ’Hanina : Rabbi Meïr disait : Le bien consacré, délibérément, est désacralisé ; par erreur, il n’est pas désacralisé ; qu’il s’agisse de sacrifices très saints ou de sacrifices de sainteté mineure — a fortiori : si les sacrifices très saints sont désacralisés, à plus forte raison les sacrifices de sainteté mineure.
איתמר נמי אמר ר' חמא בר' עקיבא אמר רבי יוסי בר' חנינא אומר היה ר"מ הקדש במזיד מתחלל בשוגג אין מתחלל אחד קדשי קדשים ואחד קדשים קלים קל וחומר קדשי קדשים מתחללים קדשים קלים לא כל שכן
Original : Kiddushin 55a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.