et pourquoi là-bas enseigne-t-il « celui qui dit à son mandataire » ?
ומאי שנא התם דקתני האומר לשלוחו
Kiddouchin 59a קידושין
Structure du débat :Question 2Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Ici, il nous apprend une nouveauté, et là, il nous apprend une nouveauté. Ici, il nous apprend une nouveauté : car s’il avait enseigné « son mandataire », j’aurais dit que c’est son mandataire qui est un fourbe, car [le mandant] s’est fié à lui, pensant : Il accomplit ma mission ; mais son compagnon, auquel il ne s’est pas fié, je dirais qu’il n’est pas un fourbe.
הכא רבותא קמ"ל והתם רבותא קמ"ל הכא רבותא קמ"ל דאי תנא שלוחו הוה אמינא שלוחו הוא דהוי רמאי דסמכה דעתיה סבר עבד לי שליחותי אבל חבירו דלא סמכה דעתיה אימא לא ליהוי רמאי
Là, il nous apprend une nouveauté : car s’il avait enseigné « celui qui dit à son compagnon », j’aurais dit que c’est [dans le cas de] son compagnon que, s’il l’a consacrée en un autre lieu, elle n’est pas consacrée, car [le mandant] pense : il ne se donnera pas cette peine ; mais [dans le cas de] son mandataire, qui se donne de la peine, je dirais qu’il lui indique simplement un lieu ; on nous apprend [qu’il n’en est rien].
התם רבותא קמ"ל דאי תנא האומר לחבירו הוה אמינא חבירו הוא דכי קדשה במקום אחר אינה מקודשת דסבר לא טרח אבל שלוחו דטרח אימא מראה מקום הוא לו קמ"ל
Rabin le pieux alla consacrer une femme pour son fils ; il la consacra pour lui-même. Mais n’a-t-il pas été enseigné : Ce qu’il a fait est fait, mais il s’est conduit envers lui en fourbe ? — On ne voulait pas la lui donner [à son fils]. — Il aurait dû l’en informer ! — Il pensait : entre-temps, un autre homme viendrait et la consacrerait.
רבין חסידא אזיל לקדושי ליה איתתא לבריה קידשה לנפשיה והתניא מה שעשה עשוי אלא שנהג בו מנהג רמאות לא יהבוה ניהליה איבעי ליה לאודועי סבר אדהכי והכי אתא איניש אחרינא מקדש לה
Rabba bar bar ’Hana donna de l’argent à Rav et dit : Achète-moi ce terrain. Il alla et l’acheta pour lui-même. Mais n’a-t-il pas été enseigné : Ce qu’il a fait est fait, mais il s’est conduit envers lui en fourbe ? — C’était dans une vallée de gens violents : Rav, ils le respectaient ; Rabba bar bar ’Hana, ils ne le respectaient pas. — Il aurait dû l’en informer ! — Il pensait : entre-temps, un autre homme viendrait et l’achèterait.
רבה בר בר חנה יהיב ליה זוזי לרב אמר זבנה ניהלי להאי ארעא אזל זבנה לנפשיה והתניא מה שעשה עשוי אלא שנהג בו מנהג רמאות באגא דאלימי הוה ליה לרב נהגי ביה כבוד לרבה בר בר חנה לא נהגי ביה כבוד איבעי ליה לאודועי סבר אדהכי והכי אתא איניש אחרינא זבין לה
Rav Guidal négociait un terrain ; Rabbi Abba alla et l’acheta. Rav Guidal alla se plaindre auprès de Rabbi Zeïra ; Rabbi Zeïra alla se plaindre auprès de Rav Its’hak Nappa’ha. Il lui dit : Attends qu’il monte chez nous pour la fête de pèlerinage. Quand il monta, il le trouva et lui dit : Un pauvre retourne une galette, et un autre vient et la lui prend — qu’en est-il ?
רב גידל הוה מהפיך בההיא ארעא אזל רבי אבא זבנה אזל רב גידל קבליה לרבי זירא אזל רבי זירא וקבליה לרב יצחק נפחא אמר ליה המתן עד שיעלה אצלנו לרגל כי סליק אשכחיה אמר ליה עני מהפך בחררה ובא אחר ונטלה הימנו מאי
Il lui dit : On l’appelle méchant. — Et alors toi, maître, pourquoi as-tu agi ainsi ? Il lui dit : Je ne le savais pas. — Maintenant aussi, que le maître le lui donne ! Il lui dit : Le vendre, je ne le vends pas, car c’est le premier terrain [que j’acquiers], et ce n’est pas de bon augure ; s’il le veut en cadeau, qu’il le prenne.
אמר ליה נקרא רשע ואלא מר מאי טעמא עבד הכי א"ל לא הוה ידענא השתא נמי ניתבה ניהליה מר א"ל זבוני לא מזבנינא לה דארעא קמייתא היא ולא מסמנא מילתא אי בעי במתנה נישקליה
Rav Guidal n’y descendit pas, car il est écrit : « Celui qui hait les cadeaux vivra » (Pr 15, 27) ; Rabbi Abba n’y descendit pas, parce que Rav Guidal l’avait négocié. Ni l’un ni l’autre n’y descendit, et on l’appela « le terrain des Rabbins ».
רב גידל לא נחית לה דכתיב (משלי טו, כז) ושונא מתנות יחיה רבי אבא לא נחית לה משום דהפיך בה רב גידל לא מר נחית לה ולא מר נחית לה ומיתקריא ארעא דרבנן
De même, celui qui dit à une femme : Sois consacrée à moi, etc. Si un autre n’est pas venu la consacrer dans les trente [jours], qu’en est-il ? Rav et Chmouel disent tous deux : Elle est consacrée, même si l’argent a été consommé.
וכן האומר לאשה התקדשי לי כו' לא בא אחר וקידשה בתוך שלשים מהו רב ושמואל דאמרי תרוייהו מקודשת ואע"פ שנתאכלו המעות
Quelle en est la raison ? Ces zouz ne ressemblent ni à un prêt ni à un dépôt.
מאי טעמא הני זוזי לא למלוה דמו ולא לפקדון דמו
À un dépôt, ils ne ressemblent pas : un dépôt se consomme sous l’autorité de son propriétaire, alors que ceux-ci se consomment sous l’autorité de la femme. À un prêt non plus, ils ne ressemblent pas : un prêt est donné pour être dépensé, alors que ceux-ci, il les lui a donnés à titre de kiddouchin.
לפקדון לא דמו פקדון ברשותא דמרא קא מתאכלי והני ברשותא דידה קא מתאכלי למלוה נמי לא דמו מלוה להוצאה ניתנה הני בתורת קידושין יהבינהו ניהלה
Si un autre n’est pas venu la consacrer, et qu’elle s’est rétractée, qu’en est-il ? Rabbi Yo’hanan dit : Elle peut se rétracter : une parole vient annuler une parole. Rech Lakich dit : Elle ne peut pas se rétracter : une parole ne vient pas annuler une parole.
לא בא אחר וקידשה וחזרה בה מהו ר' יוחנן אמר חוזרת אתי דיבור ומבטל דיבור ריש לקיש אמר אינה חוזרת לא אתי דיבור ומבטל דיבור
Rabbi Yo’hanan objecta à Rech Lakich : S’il a annulé [la mission] avant que [le mandataire] n’ait prélevé la terouma, sa terouma n’est pas terouma. Or ici, c’est parole contre parole, et une parole vient annuler une parole ! — Il en va autrement de la remise de l’argent dans la main de la femme, qui est comme un acte, et une parole ne vient pas annuler un acte.
איתיביה ר' יוחנן לריש לקיש ביטל אם עד שלא תרם ביטל אין תרומתו תרומה והא הכא דדיבור ודיבור הוא וקאתי דיבור ומבטל דיבור שאני נתינת מעות ליד אשה דכי מעשה דמו ולא אתי דיבור ומבטל מעשה
Il lui objecta : Celui qui envoie un acte de divorce à sa femme, et qui a rejoint le mandataire, ou qui a envoyé après lui un [autre] mandataire et lui a dit : L’acte de divorce que je t’ai donné est annulé, il est annulé. Or la remise de l’acte de divorce dans la main du mandataire est comme la remise de l’argent dans la main de la femme, et il enseigne : il est annulé !
איתיביה השולח גט לאשתו והגיע בשליח או ששלח אחריו שליח ואמר לו גט שנתתי לך בטל הוא הרי זה בטל והא נתינת גט ליד שליח דכי נתינת מעות ליד אשה דמי וקתני הרי זה בטל
Là aussi, tant que l’acte n’est pas parvenu dans sa main à elle, c’est parole contre parole ; une parole vient annuler une parole.
התם נמי כל כמה דלא מטא גיטא לידה דיבור ודיבור הוא אתי דיבור ומבטל דיבור
Rech Lakich objecta à Rabbi Yo’hanan : Tous les ustensiles descendent dans [l’état de recevoir] leur impureté par la pensée, et ne remontent de leur impureté que par une modification effective.
איתיביה ר"ל לר' יוחנן כל הכלים יורדין לידי טומאתן במחשבה ואין עולים מידי טומאתן אלא בשינוי מעשה
Original : Kiddushin 59a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.