Structure du débat :Baraïta 1Question 6Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
la ’houppa, qui parachève, n’est-il pas logique qu’elle acquière ? — Quant à l’argent, c’est qu’on rachète avec lui les biens consacrés et la seconde dîme. — Le rapport le prouvera.
חופה שגומרת אינו דין שתקנה מה לכסף שכן פודין בו הקדשות ומעשר שני ביאה תוכיח
Quant au rapport, c’est qu’il acquiert la yevama. — L’argent le prouvera. Et le raisonnement revient : l’aspect de l’un n’est pas comme l’aspect de l’autre, et l’aspect de l’autre n’est pas comme l’aspect de l’un ; leur point commun est qu’ils acquièrent ailleurs et qu’ils acquièrent ici ; moi aussi, j’apporterai la ’houppa, qui acquiert ailleurs et acquiert ici.
מה לביאה שכן קונה ביבמה כסף יוכיח וחזר הדין לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן שקונין בעלמא וקונין כאן אף אני אביא חופה שקונה בעלמא וקונה כאן
Quant à leur point commun, c’est que leur jouissance est grande. — L’acte le prouvera. Quant à l’acte, c’est qu’il fait sortir la fille d’Israël. — L’argent et le rapport le prouveront.
מה לצד השוה שבהן שכן הנאתן מרובה שטר יוכיח מה לשטר שכן מוציא בבת ישראל כסף וביאה יוכיחו
Et le raisonnement revient : l’aspect de l’un n’est pas comme l’aspect de l’autre, et l’aspect de l’autre n’est pas comme l’aspect de l’un ; leur point commun est qu’ils acquièrent ailleurs et qu’ils acquièrent ici ; moi aussi, j’apporterai la ’houppa, qui acquiert ailleurs et acquiert ici.
וחזר הדין לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן שקונין בעלמא וקונין כאן אף אני אביא חופה שקונה בעלמא וקונה כאן
Quant à leur point commun, c’est qu’ils agissent contre son gré. — Et Rav Houna ? L’argent, du moins dans le cadre du mariage, nous ne l’avons pas trouvé contre son gré.
מה להצד השוה שבהן שכן ישנן בע"כ ורב הונא כסף מיהא באישות לא אשכחן בע"כ
Et de plus : la ’houppa ne parachève-t-elle pas seulement par le moyen des fiançailles ? Et déduit-on une ’houppa qui n’est pas précédée de fiançailles d’une ’houppa qui est précédée de fiançailles ?
ועוד כלום חופה גומרת אלא ע"י קידושין וכי גמרי' חופה שלא ע"י קידושין מחופה שע"י קידושין
Abayé lui dit : Ce que tu dis, « nous avons appris trois et nous n’avons pas appris quatre » : le tanna enseigne une chose qui est écrite explicitement ; une chose qui n’est pas écrite explicitement, il ne l’enseigne pas.
א"ל אביי הא דקאמרת ג' תנן וד' לא תנן תנא מילתא דכתיבא בהדיא קתני מילתא דלא כתיבא בהדיא לא קתני
Et ce que tu dis : « La ’houppa ne parachève-t-elle pas seulement par le moyen des fiançailles ? » — Rav Houna aussi dit ceci : si l’argent, qui ne parachève pas après l’argent, acquiert, la ’houppa, qui parachève après l’argent, n’est-il pas logique qu’elle acquière ?
ודקאמרת כלום חופה גומרת אלא ע"י קידושין רב הונא נמי ה"ק ומה כסף שאינו גומר אחר כסף קונה חופה שגומרת אחר כסף אינו דין שתקנה:
Nos maîtres ont enseigné : Comment [se font les fiançailles] par l’argent ? Il lui a donné de l’argent ou la valeur d’argent et lui a dit : « Te voici consacrée à moi », « Te voici fiancée à moi », « Te voici à moi pour épouse » : elle est consacrée. Mais si c’est elle qui a donné et elle qui a dit : « Me voici consacrée à toi », « Me voici fiancée à toi », « Me voici à toi pour épouse », elle n’est pas consacrée.
ת"ר כיצד בכסף נתן לה כסף או שוה כסף ואמר לה הרי את מקודשת לי הרי את מאורסת לי הרי את לי לאינתו הרי זו מקודשת אבל היא שנתנה ואמרה היא הריני מקודשת לך הריני מאורסת לך הריני לך לאינתו אינה מקודשת
Rav Papa objecta : La raison est qu’il a donné et que c’est lui qui a dit ; donc s’il a donné et qu’elle a dit, elle n’est pas consacrée. Dis la fin : « Mais si c’est elle qui lui a donné et elle qui a dit, ce ne sont pas des fiançailles » : la raison est qu’elle a donné et qu’elle a dit ; donc s’il a donné et qu’elle a dit, ce sont des fiançailles !
מתקיף לה רב פפא טעמא דנתן הוא ואמר הוא הא נתן הוא ואמרה היא אינה מקודשת אימא סיפא אבל היא שנתנה לו ואמרה היא לא הוו קידושין טעמא דנתנה היא ואמרה היא הא נתן הוא ואמרה היא הוו קידושין
Mais voici ce qu’il dit : s’il a donné et qu’il a dit, il est évident que ce sont des fiançailles ; s’il a donné et qu’elle a dit, c’est comme si elle avait donné et qu’elle avait dit, et ce ne sont pas des fiançailles. Et si tu veux, dis : s’il a donné et qu’il a dit, elle est consacrée ; si elle a donné et qu’elle a dit, elle n’est pas consacrée ; s’il a donné et qu’elle a dit, c’est un doute, et nous en tenons compte en vertu des rabbins.
אלא ה"ק נתן הוא ואמר הוא פשיטא דהוו קידושין נתן הוא ואמרה היא נעשה כמי שנתנה היא ואמרה היא ולא הוו קידושין ואב"א נתן הוא ואמר הוא מקודשת נתנה היא ואמרה היא אינה מקודשת נתן הוא ואמרה היא ספיקא היא וחיישינן מדרבנן:
Chmouel a dit : Pour les fiançailles : il lui a donné de l’argent ou la valeur d’argent et lui a dit : « Te voici consacrée », « Te voici fiancée », « Te voici pour épouse » : elle est consacrée. « Me voici ton mari », « Me voici ton époux », « Me voici ton fiancé » : il n’y a là rien à craindre.
אמר שמואל בקידושין נתן לה כסף ושוה כסף ואמר לה הרי את מקודשת הרי את מאורסת הרי את (לי) לאינתו הרי זו מקודשת הריני אישך הריני בעליך הריני ארוסיך אין כאן בית מיחוש
Et de même pour le divorce : il lui a donné [l’acte] et lui a dit : « Te voici renvoyée », « Te voici divorcée », « Te voici permise à tout homme » : elle est divorcée. « Je ne suis pas ton mari », « Je ne suis pas ton époux », « Je ne suis pas ton fiancé » : il n’y a là rien à craindre.
וכן בגירושין נתן לה ואמר לה הרי את משולחת הרי את מגורשת הרי את מותרת לכל אדם הרי זו מגורשת איני אישך איני בעליך איני ארוסיך אין כאן בית מיחוש
Or nous avons appris : « Celui qui dit : “Je serai”, il est nazir. » Et nous avons discuté : peut-être a-t-il dit « Je serai en jeûne » ? Et Chmouel a dit : C’est lorsqu’un nazir passait devant lui. La raison est qu’un nazir passait devant lui ; s’il n’en est pas ainsi, non !
והתנן האומר אהא הרי זה נזיר והוינן בה ודילמא אהא בתענית קאמר ואמר שמואל והוא שהיה נזיר עובר לפניו טעמא דנזיר עובר לפניו הא לאו הכי לא
De quoi s’agit-il ici ? Du cas où il a dit « à moi ». — S’il en est ainsi, que nous apprend-il ? Ces
הכא במאי עסקינן דאמר לי אי הכי מאי קמ"ל הני
Original : Kiddushin 5b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.