dernières formules, voilà ce qu’il nous apprend : ici il est écrit « Si [un homme] prend » (Dt 24, 1), et non qu’il se prenne lui-même ; et là il est écrit « et il la renverra » (Dt 24, 1), et non qu’il se renvoie lui-même.
לישני בתראי קמ"ל הכא כתיב (דברים כד, א) כי יקח ולא שיקח את עצמו והכא כתיב (דברים כד, א) ושלחה ולא שישלח את עצמו:
Nos maîtres ont enseigné : « Te voici ma femme », « Te voici ma fiancée », « Te voici acquise à moi » : elle est consacrée. « Te voici mienne », « Te voici en mon pouvoir », « Te voici liée à moi » : elle est consacrée. — Et qu’on les enseigne toutes ensemble ! — Le tanna les a entendues trois par trois et les a récitées [ainsi].
ת"ר הרי את אשתי הרי את ארוסתי הרי את קנויה לי מקודשת הרי את שלי הרי את ברשותי הרי את זקוקה לי מקודשת וליתנינהו כולהו כחדא תנא תלת תלת שמעינהו וגרסינהו
Ils demandèrent : « Réservée pour moi », qu’en est-il ? « Destinée à moi », qu’en est-il ? « Mon aide », qu’en est-il ? « Mon vis-à-vis », qu’en est-il ? « Retenue par moi », qu’en est-il ? « Ma côte », qu’en est-il ? « Enfermée par moi », qu’en est-il ? « Sous moi », qu’en est-il ? « Saisie par moi », qu’en est-il ? « Prise par moi », qu’en est-il ?
איבעיא להו מיוחדת לי מהו מיועדת לי מהו עזרתי מהו נגדתי מהו עצורתי מהו צלעתי מהו סגורתי מהו תחתי מהו תפושתי מהו לקוחתי מהו
Résous au moins l’une [de ces questions], car il est enseigné : Celui qui dit « Prise par moi », elle est consacrée, car il est dit : « Si un homme prend une femme » (Dt 24, 1).
פשוט מיהא חדא דתניא האומר לקוחתי הרי זו מקודשת משום שנאמר (דברים כד, א) כי יקח איש אשה
Ils demandèrent : « Ma ’haroufa », qu’en est-il ? Viens entendre, car il est enseigné : Celui qui dit « Ma ’haroufa », elle est consacrée, car en Judée on appelle la fiancée ’haroufa. — Et la Judée serait-elle la majeure partie du monde ?
Voici ce qu’il dit : Celui qui dit « Ma ’haroufa », elle est consacrée, car il est dit : « Et elle est une servante destinée à un homme » (Lv 19, 20) ; et de plus, en Judée on appelle la fiancée ’haroufa. — La Judée viendrait-elle en plus du verset ? — Mais voici ce qu’il dit : Celui qui dit « ’haroufa » en Judée, elle est consacrée, car en Judée on appelle la fiancée ’haroufa.
ה"ק האומר חרופתי מקודשת שנאמר (ויקרא יט, כ) והיא שפחה נחרפת לאיש ועוד ביהודה קורין לארוסה חרופה ויהודה ועוד לקרא אלא ה"ק האומר חרופה ביהודה מקודשת שכן ביהודה קורין לארוסה חרופה
De quoi s’agit-il ? Si l’on dit qu’il ne lui parle pas de l’affaire de son divorce ou de ses fiançailles, comment saurait-elle ce qu’il lui dit ? Et si c’est qu’il lui parle de l’affaire de son divorce ou de ses fiançailles, même s’il ne lui a rien dit [elle est consacrée],
במאי עסקינן אילימא בשאין מדבר עמה על עסקי גיטה וקידושיה מנא ידעה מאי קאמר לה ואלא במדבר עמה על עסקי גיטה וקידושיה אע"ג דלא אמר לה נמי
comme nous l’avons appris : S’il parlait avec une femme de l’affaire de son divorce ou de ses fiançailles, et qu’il lui a donné son acte de divorce ou ses fiançailles sans préciser, Rabbi Yossé dit : cela suffit ; Rabbi Yehouda dit : il doit préciser. Et Rav Houna a dit au nom de Chmouel : La halakha est selon Rabbi Yossé.
דתנן היה מדבר עם אשה על עסקי גיטה וקידושיה ונתן לה גיטה וקידושיה ולא פירש ר' יוסי אומר דיו ר' יהודה אומר צריך לפרש ואמר רב הונא אמר שמואל הלכה כר' יוסי
On a dit : En réalité, il lui parle de l’affaire de son divorce ou de ses fiançailles ; et s’il lui avait donné et s’était tu, il en serait bien ainsi. De quoi s’agit-il ici ? De ce qu’il lui a donné et lui a dit ces formules.
אמרי לעולם במדבר עמה על עסקי גיטה וקידושיה ואי דיהיב לה ושתיק ה"נ הב"ע דיהב לה ואמר לה בהני לישני
Et voici ce qu’il demande : ces formules, les lui dit-il en vue des fiançailles, ou peut-être les lui dit-il en vue du travail ? La question reste sans réponse.
והכי קא מיבעי ליה הני לישני לקידושי קאמר לה או דילמא למלאכה קאמר לה תיקו:
Revenons au texte même : S’il parlait avec une femme de l’affaire de son divorce ou de ses fiançailles, et qu’il lui a donné son acte de divorce ou ses fiançailles sans préciser, Rabbi Yossé dit : cela suffit ; Rabbi Yehouda dit : il doit préciser. Rav Yehouda a dit au nom de Chmouel : C’est lorsqu’ils sont occupés de ce même sujet.
גופא היה מדבר עם האשה על עיסקי גיטה וקידושיה ונתן לה גיטה וקידושיה ולא פירש רבי יוסי אומר דיו ר' יהודה אומר צריך לפרש אמר רב יהודה אמר שמואל והוא שעסוקין באותו ענין
Et de même Rabbi Éléazar a dit au nom de Rabbi Ochaya : C’est lorsqu’ils sont occupés de ce même sujet. C’est [une controverse] entre tannaïm : Rabbi dit : c’est lorsqu’ils sont occupés de ce même sujet ; Rabbi Éléazar, fils de Rabbi Chimon, dit : même s’ils ne sont pas occupés de ce même sujet.
וכן אמר ר"א א"ר אושעיא והוא שעסוקין באותו ענין כתנאי רבי אומר והוא שעסוקין באותו ענין ר' אלעזר בר ר"ש אומר אע"פ שאין עסוקין באותו ענין
Mais s’ils ne sont pas occupés de ce même sujet, comment saurait-elle ce qu’il lui dit ? Abayé a dit : [Ils sont passés] d’un sujet à un autre, à partir de ce même sujet.
ואי לאו דעסוקין באותו ענין מנא ידעה מאי קאמר לה אמר אביי מענין לענין באותו ענין
Rav Houna a dit au nom de Chmouel : La halakha est selon Rabbi Yossé. Rav Yemar dit à Rav Achi : Mais alors, ce que Rav Yehouda a dit au nom de Chmouel : « Quiconque ne connaît pas la nature des actes de divorce et des fiançailles ne doit pas s’en occuper », [s’applique-t-il] même à celui qui n’a pas entendu ce que Rav Houna a dit au nom de Chmouel ? Il lui dit : Oui, il en est bien ainsi.
אמר רב הונא אמר שמואל הלכה כר' יוסי א"ל רב יימר לרב אשי ואלא הא דאמר רב יהודה אמר שמואל כל שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין לא יהא לו עסק עמהם אפילו לא שמיע ליה הא דרב הונא אמר שמואל א"ל אין הכי נמי:
« Et de même pour le divorce : il lui a donné son acte et lui a dit : “Te voici renvoyée”, “Te voici divorcée”, “Te voici permise à tout homme”, elle est divorcée. » C’est évident ! — S’il a donné à sa femme son acte de divorce et lui a dit : « Te voici affranchie »,
וכן בגירושין נתן לה גיטה ואמר לה הרי את משולחת הרי את מגורשת הרי את מותרת לכל אדם הרי היא מגורשת: פשיטא נתן לה גיטה ואמר לה לאשתו הרי את בת חורין
Original : Kiddushin 6a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.