Structure du débat :Michna 1Baraïta 3Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
à condition que mon père se taise ? — Dis la fin : si le fils est mort, on enseigne au père à dire qu’il ne consent pas. Pourquoi ? Il s’est tu ! Mais [c’est qu’]il lui a dit : à condition que mon père ne proteste pas.
על מנת שישתוק אבא אימא סיפא מת הבן מלמדין את האב לומר שאינו רוצה אמאי והא שתיק אלא אמר לה על מנת שלא ימחה אבא
Le début [s’explique] par une raison, et le milieu et la fin par une [autre] raison ? Rabbi Yannaï dit : Oui. Rech Lakich dit : Déduis-en que, selon Rabbi Yannaï, nous nous forçons à établir la michna avec deux raisons selon un seul Tanna, et nous ne l’établissons pas avec deux Tannaïm et une seule raison.
רישא בחד טעמא ומציעתא וסיפא בחד טעמא א"ר ינאי אין אמר ריש לקיש ש"מ לדרבי ינאי דחקינן ומוקמינן מתני' בתרי טעמא ואליבא דחד תנא ולא מוקמינן בתרי תנאי ובחד טעמא
Rav Yossef bar Ami dit : C’est en fait une seule raison ; et que signifie « à condition que mon père consente » ? À condition que mon père ne proteste pas d’ici à trente jours.
רב יוסף בר אמי אמר לעולם חד טעמא הוא ומאי על מנת שירצה אבא ע"מ שלא ימחה אבא מכאן ועד שלשים יום
MICHNA:[Si un homme dit :] J’ai consacré ma fille, et je ne sais pas à qui je l’ai consacrée, et que quelqu’un est venu et a dit : Moi, je l’ai consacrée, il est cru. Si l’un dit : Moi, je l’ai consacrée, et l’autre dit : Moi, je l’ai consacrée, tous deux donnent un acte de divorce ; et s’ils le veulent, l’un donne un acte de divorce et l’autre l’épouse.
מתני׳ קדשתי את בתי ואיני יודע למי קידשתיה ובא אחד ואמר אני קידשתיה נאמן זה אמר אני קידשתיה וזה אמר אני קידשתיה שניהם נותנים גט ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס
GUEMARA: Rav dit : Il est cru pour donner un acte de divorce, mais il n’est pas cru pour l’épouser. Il est cru pour donner un acte de divorce : un homme ne pèche pas sans profit pour lui ; et il n’est pas cru pour l’épouser : dis que son penchant l’a dominé.
גמ׳ אמר רב נאמן ליתן גט ואין נאמן לכנוס נאמן ליתן גט אין אדם חוטא ולא לו ואין נאמן לכנוס אימא יצרו תוקפו
Rav Assi dit : Il est cru même pour l’épouser. Et Rav Assi concède que, pour celle qui dit : J’ai été consacrée et je ne sais pas à qui j’ai été consacrée, et que quelqu’un est venu et a dit : Je l’ai consacrée, il n’est pas cru pour l’épouser.
רב אסי אמר אף נאמן לכנוס ומודה רב אסי באומרת נתקדשתי ואיני יודעת למי נתקדשתי ובא אחד ואמר קידשתיה שאין נאמן לכנוס
Nous avons appris : S’ils le veulent, l’un donne un acte de divorce et l’autre l’épouse. C’est une réfutation de Rav ! — Rav te répondra : Il en va autrement là-bas : puisqu’il y a un autre avec lui, il tremble [de mentir].
תנן רצו אחד נותן גט ואחד כונס תיובתא דרב אמר לך רב שאני התם דכיון דאיכא אחר בהדיה אירתותי מירתת
Il a été enseigné conformément à Rav Assi : [Si un homme dit :] J’ai consacré ma fille, et je ne sais pas à qui je l’ai consacrée, et que quelqu’un est venu et a dit : Je l’ai consacrée, il est cru même pour l’épouser. S’il l’a épousée et qu’un autre est venu et a dit : Moi, je l’ai consacrée, il n’est pas en son pouvoir de la lui interdire.
תניא כוותיה דרב אסי קידשתי את בתי ואיני יודע למי קידשתיה ובא אחד ואמר קידשתיה אף נאמן לכנוס כנסה ובא אחר ואמר אני קדשתיה לא כל הימנו לאוסרה עליו
La femme qui a dit : J’ai été consacrée et je ne sais pas à qui j’ai été consacrée, et que quelqu’un est venu et a dit : Moi, je l’ai consacrée, il n’est pas cru pour l’épouser, car elle le couvre.
האשה שאמרה נתקדשתי ואיני יודעת למי נתקדשתי ובא אחד ואמר אני קידשתי אין נאמן לכנוס מפני שהיא מחפה עליו
Rav dit : On ne lapide pas — quand le Miséricordieux a cru le père, c’est pour l’interdit ; pour la mise à mort, Il ne l’a pas cru. Rav Assi dit : On lapide — pour toute sa parole, le Miséricordieux a cru le père. Rav Assi dit : Et je concède, pour celle qui dit « j’ai été consacrée », qu’on ne lapide pas.
רב אמר אין סוקלין כי הימניה רחמנא לאב לאיסורא לקטלא לא הימניה רב אסי אמר סוקלין לכולה מילתיה הימניה רחמנא לאב אמר רב אסי ומודינא באומרת נתקדשתי שאין סוקלים
Et Rav Assi dit : Ces enseignements à moi font éclater les toits ! Car voici : là où, s’il vient l’épouser, il peut l’épouser, tu dis qu’on lapide ; là où, s’il vient l’épouser, il ne peut pas l’épouser, n’est-il pas logique qu’on lapide ?
ואמר רב אסי הני שמעתתא דידי מרפסן איגרי השתא ומה במקום שאם בא לכנוס כונס אמרת סוקלים מקום שאם בא לכנוס אין כונס אינו דין שסוקלין
Et Rav ’Hisda dit : Dans l’un et l’autre cas, on ne lapide pas. Et Rav ’Hisda suit son principe, car Rav ’Hisda a dit : [Si quelqu’un dit :] Mon fils que voici a neuf ans et un jour, ma fille que voici a trois ans et un jour, il est cru pour [l’obligation d’]un sacrifice, mais non pour la flagellation ni pour les peines.
ורב חסדא אמר אחד זה ואחד זה אין סוקלין ואזדא רב חסדא לטעמיה דאמר רב חסדא בני זה בן תשע שנים ויום אחד בתי זו בת ג' שנים ויום אחד נאמן לקרבן אבל לא למכות ולא לעונשין
Il a été enseigné conformément à Rav ’Hisda : [Si quelqu’un dit :] Mon fils que voici a treize ans et un jour, ma fille que voici a douze ans et un jour,
תניא כוותיה דרב חסדא בני זה בן י"ג שנה ויום אחד בתי זו בת י"ב שנה ויום אחד
Original : Kiddushin 63b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.