celle du milieu du second groupe devrait être permise ! — De quoi s’agit-il ici ? [Du cas où] il n’y a là qu’une aînée et une cadette.
אמצעית שבכת שניה תשתרי הכא במאי עסקינן בשאין שם אלא גדולה וקטנה
Kiddouchin 65a קידושין
Structure du débat :Michna 1Question 2Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et c’est aussi logique : car s’il y en avait une, il aurait dû l’enseigner. — Et selon ton raisonnement, celle du milieu du premier groupe, qui est certainement dans le doute et lui est interdite, l’enseigne-t-il ?
והכי נמי מסתברא דאם איתא דאיכא ליתנייה ולטעמיך אמצעית שבכת ראשונה דודאי ספיקא ואסירא ליה מי קתני לה
Comment comparer ? Là, il a enseigné la cadette de celle-ci comme interdite, et il en va de même pour celle qui est plus âgée qu’elle.
הכי השתא התם תנא קטנה דידה לאיסורא והוא הדין להך דקשישא מינה
Ici, s’il y en avait une, il aurait dû l’enseigner.
הכא אם איתא דאיכא ניתנייה
Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, dit à Rava : Mais voici Pessa’h, qui est comme un seul groupe, et ils sont en désaccord !
אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרבא הא פסח דכי כת אחת דמי ופליגי
Il lui dit : Là, ils sont en désaccord sur le langage courant : l’un estime que « jusqu’à la face de Pessa’h » signifie jusqu’avant Pessa’h, et l’autre estime : jusqu’à ce que Pessa’h se soit retiré.
אמר ליה התם בלישנא דעלמא קמיפלגי מר סבר עד פני הפסח עד קמי פיסחא ומר סבר עד דמיפני פיסחא
MICHNA: Celui qui dit à une femme : Je t’ai consacrée, et qu’elle dit : Tu ne m’as pas consacrée — lui est interdit avec ses proches à elle, et elle est permise avec ses proches à lui. Si elle dit : Tu m’as consacrée, et que lui dit : Je ne t’ai pas consacrée — lui est permis avec ses proches à elle, et elle est interdite avec ses proches à lui.
מתני׳ האומר לאשה קדשתיך והיא אומרת לא קדשתני הוא אסור בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו היא אומרת קדשתני והוא אומר לא קדשתיך הוא מותר בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו
[S’il dit :] Je t’ai consacrée, et qu’elle dit : Tu n’as consacré que ma fille — lui est interdit avec les proches de la mère, et la mère est permise avec ses proches à lui ; lui est permis avec les proches de la fille, et la fille est permise avec ses proches à lui.
קידשתיך והיא אומרת לא קידשת אלא בתי הוא אסור בקרובות גדולה וגדולה מותרת בקרוביו הוא מותר בקרובות קטנה וקטנה מותרת בקרוביו
[S’il dit :] J’ai consacré ta fille, et qu’elle dit : Tu n’as consacré que moi — lui est interdit avec les proches de la fille, et la fille est permise avec ses proches à lui ; lui est permis avec les proches de la mère, et la mère est interdite avec ses proches à lui.
קדשתי את בתך והיא אומרת לא קדשת אלא אותי הוא אסור בקרובות קטנה וקטנה מותרת בקרוביו הוא מותר בקרובות גדולה וגדולה אסורה בקרוביו
GUEMARA: Celui qui dit à une femme : Je t’ai consacrée, etc. Et c’est nécessaire : car s’il nous l’avait appris à son sujet à lui, [j’aurais dit que c’est] parce qu’un homme ne s’en soucie pas et le dit à la légère ;
גמ׳ האומר לאשה קדשתיך וכו' וצריכא דאי אשמעינן גביה דידיה משום דגברא לא איכפת ליה ומיקרי אמר
mais elle, je dirais que si elle n’était pas sûre de sa parole, elle ne l’aurait pas dit, et que lui devrait être interdit avec ses proches à elle ; on nous apprend [qu’il n’en est rien].
אבל איהי אימא אי לאו דקים לה בדיבורה לא הות אמרה וליתסר איהו בקרובותיה קמ"ל
Je t’ai consacrée, et qu’elle dit, etc. Celle-ci encore, pourquoi en ai-je besoin ? C’était nécessaire : tu aurais pu penser : selon la Torah, le Miséricordieux a cru le père ; selon les Rabbins, on l’a crue, elle, et sa fille serait interdite par sa parole ; on nous apprend [qu’il n’en est rien].
קידשתיך והיא אומרת וכו' הא תו למה לי איצטריך ס"ד אמינא מדאורייתא הימניה רחמנא לאב מדרבנן הימנוה לדידה ותיתסר ברתה בדיבורה קא משמע לן
J’ai consacré ta fille, etc. Celle-ci encore, pourquoi en ai-je besoin ? Puisqu’il a enseigné celle-là, il a enseigné aussi celle-ci.
קידשתי את בתך וכו' הא תו למה לי איידי דתנא הא תנא נמי הא
Il a été dit : Rav dit : On contraint ; et Chmouel dit : On demande. Sur quoi ? Si tu dis sur le début, il n’y a ni à contraindre ni à demander. Mais [c’est] sur la fin.
איתמר רב אמר כופין ושמואל אמר מבקשין אהייא אילימא ארישא לאו כופין איכא ולא מבקשין איכא אלא אסיפא
Certes, « on demande » convient ; mais « on contraint », pourquoi ? Il peut dire : Je ne veux pas être interdit avec sa parente !
בשלמא מבקשין לחיי אלא כופין אמאי אמר לא ניחא לי דאיתסר בקריבה
Mais ces enseignements ont été dits l’un en réponse à l’autre : Chmouel dit : On lui demande de donner un acte de divorce ; Rav dit : S’il a donné un acte de divorce de lui-même, on le contraint à donner la ketouba.
אלא שמעתתא אהדדי איתמר אמר שמואל מבקשין ממנו ליתן גט אמר רב אם נתן גט מעצמו כופין אותו ליתן כתובה
Il a aussi été dit : Rav A’ha bar Ada dit au nom de Rav — et certains disent : Rav A’ha bar Ada dit au nom de Rav Hamnouna, au nom de Rav : On contraint et on demande. Deux choses ? Voici ce qu’il dit : On lui demande de donner un acte de divorce, et s’il l’a donné de lui-même, on le contraint à donner la ketouba.
איתמר נמי אמר רב אחא בר אדא אמר רב ואמרי לה אמר רב אחא בר אדא אמר רב המנונא אמר רב כופין ומבקשין תרתי ה"ק מבקשין ממנו ליתן גט ואם נתן מעצמו כופין אותו ליתן כתובה
Rav Yehouda dit : Celui qui consacre devant un seul témoin, on ne tient pas compte de ses kiddouchin. On demanda à Rav Yehouda : Si tous deux l’admettent, qu’en est-il ? [Il répondit :] Oui et non — la chose était incertaine pour lui. Il a été dit : Rav Na’hman dit au nom de Chmouel : Celui qui consacre devant un seul témoin, on ne tient pas compte de ses kiddouchin, même si tous deux l’admettent.
אמר רב יהודה המקדש בעד אחד אין חוששין לקידושיו בעו מיניה מרב יהודה שניהם מודים מאי אין ולא ורפיא בידיה איתמר אמר רב נחמן אמר שמואל המקדש בעד אחד אין חוששין לקידושיו ואפי' שניהם מודים
Rava objecta à Rav Na’hman : Celui qui dit à une femme : Je t’ai consacrée, et qu’elle dit : Tu ne m’as pas consacrée, lui est interdit avec ses proches à elle, et elle est permise avec ses proches à lui. S’il y a des témoins, pourquoi est-elle permise avec ses proches à lui ? Et s’il n’y a pas de témoins, pourquoi est-il interdit avec ses proches à elle ? N’est-ce donc pas avec un seul témoin ?
איתיביה רבא לרב נחמן האומר לאשה קדשתיך והיא אומרת לא קדשתני הוא אסור בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו אי דאיכא עדים אמאי מותרת בקרוביו ואי דליכא עדים אמאי אסור בקרובותיה אלא לאו בעד אחד
De quoi s’agit-il ici ? Du cas où il lui a dit : Je t’ai consacrée devant un tel et un tel, et ils sont partis outre-mer.
הכא במאי עסקינן כגון דאמר לה קידשתיך בפני פלוני ופלוני והלכו להם למדינת הים
Il lui objecta : Celui qui divorce sa femme, et elle a passé la nuit avec lui dans une auberge — Beit Chammaï disent : Elle n’a pas besoin de lui d’un second acte de divorce ; et Beit Hillel disent : Elle a besoin de lui d’un second acte de divorce. Comment cela ? S’il y a des témoins, quelle est la raison de Beit Chammaï ? Et s’il n’y a pas de témoins, quelle est la raison de Beit Hillel ? N’est-ce donc pas avec un seul témoin ?
איתיביה המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי ב"ש אומרים אינה צריכה הימנו גט שני וב"ה אומרים צריכה הימנו גט שני היכי דמי אי דאיכא עדים מאי טעמייהו דב"ש ואי דליכא עדים מאי טעמייהו דבית הלל אלא לאו בעד אחד
Et selon ton raisonnement, dis la fin : Et ils concèdent, pour celle qui a été divorcée après les fiançailles, qu’elle n’a pas besoin de lui d’un second acte de divorce, car il n’est pas familier avec elle. Or si tu penses qu’un seul témoin est cru, quelle différence entre après les fiançailles et après le mariage ?
וליטעמיך אימא סיפא ומודים בנתגרשה מן האירוסין שאין צריכה הימנו גט שני מפני שאין לבו גס בה ואי סלקא דעתך עד אחד מהימן מה לי מן האירוסין מה לי מן הנשואין
Mais de quoi s’agit-il ici ? Du cas où il y a des témoins de l’isolement, mais pas de témoins de la cohabitation. Beit Chammaï estiment qu’on ne [dit] pas
אלא הכא במאי עסקינן כגון דאיכא עדי יחוד וליכא עדי ביאה בית שמאי סברי לא
Original : Kiddushin 65a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.