il n’a rien dit. S’il a dit à sa servante : « Te voici permise à tout homme », il n’a rien dit.
לא אמר ולא כלום אמר לה לשפחתו הרי את מותרת לכל אדם לא אמר ולא כלום
Kiddouchin 6b קידושין
Structure du débat :Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
S’il a dit à sa femme : « Te voici à toi-même », qu’en est-il ? Disons-nous qu’il lui parle du travail, ou peut-être le lui dit-il de façon totale ?
אמר לה לאשתו הרי את לעצמך מהו מי אמרינן למלאכה קאמר לה או דילמא לגמרי קאמר לה
Ravina dit à Rav Achi : Viens entendre, car il est enseigné : Le texte essentiel de l’acte d’affranchissement [est] : « Te voici affranchi », « Te voici à toi-même ». Or si l’esclave cananéen, dont il possède le corps même, lorsqu’il lui dit « Te voici à toi-même », c’est de façon totale qu’il le lui dit, la femme, dont il ne possède pas le corps, à plus forte raison !
א"ל רבינא לרב אשי ת"ש דתניא גופו של גט שחרור הרי אתה בן חורין הרי אתה לעצמך השתא ומה עבד כנעני דקני ליה גופיה כי א"ל הרי אתה לעצמך לגמרי קא"ל אשה דלא קני ליה גופה לא כ"ש
Ravina dit à Rav Achi : S’il a dit à son esclave : « Je n’ai plus affaire avec toi », qu’en est-il ? Disons-nous que « Je n’ai plus affaire avec toi », il le lui dit de façon totale, ou peut-être le lui dit-il au sujet du travail ?
א"ל רבינא לרב אשי אמר לעבדו אין לי עסק בך מאי מי אמרינן אין לי עסק בך לגמרי קא"ל או דילמא למלאכה קאמר ליה
Rav Na’hman dit à Rav Achi — et certains disent : Rav ’Hanin de Me’hoza dit à Rav Achi — Viens entendre : Celui qui vend son esclave à un idolâtre, [l’esclave] sort libre, mais il a besoin d’un acte d’affranchissement de son premier maître.
א"ל ר"נ לרב אשי ואמרי לה רב חנין מחוזאה לרב אשי ת"ש המוכר עבדו לעובד כוכבים יצא לחירות וצריך גט שחרור מרבו ראשון
Rabban Chimon ben Gamliel a dit : En quel cas cela est-il dit ? Lorsqu’il n’a pas écrit pour lui son « onou » ; mais s’il a écrit pour lui son onou, c’est là son affranchissement. Qu’est-ce que l’onou ? Rav Chéchet a dit : Qu’il lui a écrit : « Lorsque tu t’enfuiras de chez lui, je n’aurai plus affaire avec toi. »
אמר רשב"ג בד"א שלא כתב עליו אונו אבל כתב עליו אונו זהו שחרורו ה"ד אונו אמר רב ששת דכתב ליה כשתברח ממנו אין לי עסק בך:
Abayé a dit : Celui qui consacre [une femme] par une créance, elle n’est pas consacrée ; par le bénéfice d’un prêt, elle est consacrée, mais il est interdit de faire ainsi, à cause du contournement [de l’interdit] de l’usure.
אמר אביי המקדש במלוה אינה מקודשת בהנאת מלוה מקודשת ואסור לעשות כן מפני הערמת רבית
Ce bénéfice d’un prêt, comment est-il ? Si l’on dit qu’il a converti [la dette] en lui disant : « Quatre pour cinq », c’est de l’usure caractérisée ! Et de plus, c’est la créance elle-même !
האי הנאת מלוה ה"ד אילימא דאזקפה דאמר לה ארבע בחמשה הא רבית מעלייתא הוא ועוד היינו מלוה
Ce n’est nécessaire que s’il lui a accordé un délai supplémentaire.
לא צריכא דארווח לה זימנא:
Rava a dit : « Voici pour toi un mané, à condition que tu me le rendes » : dans une vente, il n’acquiert pas ; pour une femme, elle n’est pas consacrée ; pour le rachat du fils, son fils n’est pas racheté ;
אמר רבא הילך מנה על מנת שתחזירהו לי במכר לא קנה באשה אינה מקודשת בפדיון הבן אין בנו פדוי
pour la terouma, il est quitte de l’obligation de la donner, mais il est interdit de faire ainsi, parce qu’il ressemble à un cohen qui aide dans les aires de battage.
בתרומה יצא ידי נתינה ואסור לעשות כן מפני שנראה ככהן המסייע בבית הגרנות
Que pense Rava ? S’il pense qu’un don à condition de le restituer est appelé un don, alors dans tous les autres cas aussi [ce serait valable] ; et s’il pense que ce n’est pas appelé un don, alors même pour la terouma non plus !
מאי קסבר רבא אי קסבר מתנה על מנת להחזיר שמה מתנה אפילו כולהו נמי ואי קסבר לא שמה מתנה אפילו תרומה נמי לא
Et de plus, c’est Rava lui-même qui a dit qu’un don à condition de le restituer est appelé un don, car Rava a dit : « Voici pour toi ce cédrat, à condition que tu me le rendes » : s’il l’a pris et l’a rendu, il est quitte ; sinon, il n’est pas quitte.
ועוד הא רבא הוא דאמר מתנה על מנת להחזיר שמה מתנה דאמר רבא הילך אתרוג זה על מנת שתחזירהו לי נטלו והחזירו יצא ואם לאו לא יצא
Rav Achi a donc dit : Dans tous les cas, il acquiert, sauf pour la femme, parce que la femme n’est pas acquise par l’échange. Rav Houna Mar, fils de Rav Ne’hemia, dit à Rav Achi : C’est ainsi que nous le disons au nom de Rava, comme toi.
אלא אמר רב אשי בכולהו קני לבר מאשה לפי שאין אשה נקנית בחליפין א"ל רב הונא מר בריה דרב נחמיה לרב אשי הכי אמרינן משמיה דרבא כוותיך:
Rava a dit : « Donne un mané à un tel
אמר רבא תן מנה לפלוני
Original : Kiddushin 6b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.