Déduis-en que les êtres vivants peuvent être écartés [définitivement] ;
ש"מ בעלי חיים נדחים
Kiddouchin 7b קידושין
et déduis-en que ce qui est écarté dès le départ est [définitivement] écarté ; et déduis-en qu’il y a un écartement pour [ce qui n’est consacré que pour] sa valeur.
וש"מ דחוי מעיקרא הוי דחוי וש"מ יש דחוי בדמים
Rava demanda : « Ta moitié pour une demi-prouta, et ta moitié pour une demi-prouta », qu’en est-il ? Puisqu’il lui a dit « une demi-prouta », a-t-il tranché [l’acte], ou peut-être compte-t-il au fur et à mesure ?
בעי רבא חצייך בחצי פרוטה וחצייך בחצי פרוטה מהו כיון דאמר לה חצי פרוטה פסקה או דילמא מונה והולך הוא
Si tu veux dire qu’il compte au fur et à mesure : « Ta moitié pour une prouta, et ta moitié pour une prouta », qu’en est-il ? Puisqu’il lui a dit « pour une prouta » et « une prouta », a-t-il tranché son affaire, ou peut-être, tout au long de la journée, compte-t-il au fur et à mesure ?
אם תימצי לומר מונה והולך הוא חצייך בפרוטה וחצייך בפרוטה מהו כיון דאמר לה בפרוטה ופרוטה פסקה למילתיה או דילמא כל ביומיה מונה והולך הוא
Si tu veux dire que, tout au long de la journée, il compte au fur et à mesure : « Ta moitié pour une prouta aujourd’hui, et ta moitié pour une prouta demain », qu’en est-il ? Puisqu’il lui a dit « demain », a-t-il tranché, ou peut-être voici ce qu’il lui dit : les fiançailles commencent dès maintenant, et elles ne s’achèveront que demain ?
את"ל כל ביומיה מונה והולך הוא חצייך בפרוטה היום וחצייך בפרוטה למחר מהו כיון דאמר לה למחר פסקה או דילמא הכי קאמר לה קדושין מתחלו מהאידנא ומגמר לא ניגמרו עד למחר
« Tes deux moitiés pour une prouta », qu’en est-il ? Ici, assurément, il le lui dit en une seule fois ; ou peut-être une femme ne se consacre-t-elle jamais par moitiés ? La question reste sans réponse.
שני חצייך בפרוטה מהו הכא ודאי בחד זימנא קאמר לה או דילמא אין אשה מתקדשת לחצאין כלל תיקו:
Rava demanda : « Tes deux filles à mes deux fils pour une prouta », qu’en est-il ? Allons-nous d’après celui qui donne et celui qui reçoit, et il y a là une valeur ? Ou peut-être allons-nous d’après eux-mêmes, et il n’y en a pas ? La question reste sans réponse.
בעי רבא שתי בנותיך לשני בני בפרוטה מהו בתר נותן ומקבל אזלינן והאיכא ממונא או דילמא בתר דידהו אזלינן והא ליכא תיקו
Rav Papa demanda : « Ta fille et ta vache pour une prouta », qu’en est-il ? Disons-nous : ta fille pour une demi-prouta et ta vache pour une demi-prouta ? Ou peut-être : ta fille pour une prouta, et ta vache par la traction ? La question reste sans réponse.
בעי רב פפא בתך ופרתך בפרוטה מהו מי אמרינן בתך בחצי פרוטה ופרתך בחצי פרוטה או דילמא בתך בפרוטה ופרתך במשיכה תיקו
Rav Achi demanda : « Ta fille et ton terrain pour une prouta », qu’en est-il ? Ta fille pour une demi-prouta et ton terrain pour une demi-prouta ? Ou peut-être : ta fille pour une prouta et ton terrain par la prise de possession ? La question reste sans réponse.
בעי רב אשי בתך וקרקעך בפרוטה מהו בתך בחצי פרוטה וקרקעך בחצי פרוטה או דילמא בתך בפרוטה וקרקעך בחזקה תיקו
Un homme consacra [une femme] avec des soieries. Rabba a dit : elles n’ont pas besoin d’estimation. Rav Yossef a dit : elles ont besoin d’estimation. S’il lui a dit « pour ce qu’elles valent », tout le monde est d’accord qu’elles n’ont pas besoin d’estimation.
ההוא גברא דאקדיש בשיראי רבה אמר לא צריכי שומא רב יוסף אמר צריכי שומא אי דאמר לה בכל דהו כולי עלמא לא פליגי דלא צריכי שומא
S’il lui a dit « cinquante » et qu’elles ne valent pas cinquante, elles ne les valent pas. Ils sont en désaccord lorsqu’il a dit « cinquante » et qu’elles valent cinquante : Rabba dit : elles n’ont pas besoin d’estimation, puisqu’elles valent cinquante ; Rav Yossef dit : elles ont besoin d’estimation : puisque la femme n’est pas experte en estimation, elle n’est pas assurée [de leur valeur].
אי דאמר לה חמשין ולא שוו חמשין הא לא שוו כי פליגי דאמר חמשין ושוו חמשין רבה אמר לא צריכי שומא דהא שוו חמשין רב יוסף אמר צריכי שומא כיון דאיתתא לא בקיאה בשומא לא סמכה דעתה
Certains disent : même pour « ce qu’elles valent », ils sont en désaccord. Rav Yossef dit : la valeur d’argent est comme l’argent : de même que l’argent est déterminé,
איכא דאמרי בכל דהו נמי פליגי רב יוסף אמר שוה כסף הרי הוא ככסף מה כסף דקיץ
Original : Kiddushin 7b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.