Lod, Ono et Gué-Haharachim étaient entourées d’une muraille depuis l’époque de Josué fils de Noun.
לוד ואונו וגיא החרשים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון הוו
Meguila 4a מגילה
Est-ce donc Josué qui les a bâties ? N’est-ce pas Elpaal qui les a bâties, comme il est écrit : « Fils d’Elpaal : Éber, Michâm et Chémer ; c’est lui qui bâtit Ono et Lod avec ses dépendances » (1 Ch 8, 12) ? Et selon ton raisonnement, c’est Asa qui les a bâties, comme il est écrit : « Et [Asa] bâtit [des villes fortes en Juda] » (2 Ch 14, 5) !
והני יהושע בננהי והא אלפעל בננהי דכתיב (דברי הימים א ח, יב) בני אלפעל עבר ומשעם ושמר הוא בנה את אונו ואת לוד ובנותיה ולטעמיך אסא בננהי דכתיב (דברי הימים ב יד, ה) ויבן (אסא את ערי הבצורות אשר ליהודה)
Rabbi Éléazar a dit : celles-ci étaient entourées d’une muraille depuis l’époque de Josué fils de Noun ; elles furent détruites à l’époque de la concubine de Guibea ; Elpaal vint et les rebâtit ; elles retombèrent encore ; Asa vint et les restaura.
אמר ר' אלעזר הני מוקפות חומה מימות יהושע בן נון הוו חרוב בימי פילגש בגבעה ואתא אלפעל בננהי הדור אינפול אתא אסא שפצינהו
C’est aussi ce qui ressort du texte, car il est écrit : « Il dit à Juda : Rebâtissons ces villes » (2 Ch 14, 6) — ce qui implique qu’elles étaient des villes dès l’origine. Déduis-le.
דיקא נמי דכתיב (דברי הימים ב יד, ו) ויאמר ליהודה נבנה את הערים האלה מכלל דערים הוו מעיקרא ש"מ
Et Rabbi Yehochoua ben Lévi a dit : les femmes sont astreintes à la lecture de la Méguila, car elles aussi ont pris part à ce miracle. Et Rabbi Yehochoua ben Lévi a dit : quand Pourim tombe un Chabbat, on interroge et on expose sur le sujet du jour.
ואריב"ל נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס ואמר רבי יהושע בן לוי פורים שחל להיות בשבת שואלין ודורשין בענינו של יום
Pourquoi mentionner Pourim ? Même un jour de fête aussi, comme il est enseigné : Moïse a institué pour Israël qu’ils interrogent et exposent sur le sujet du jour : les lois de Pessa’h à Pessa’h, les lois de Chavouot à Chavouot, et les lois de la fête [de Soukkot] à la fête.
מאי אריא פורים אפילו י"ט נמי דתניא משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת והלכות חג בחג
Il avait besoin [de l’enseigner] pour Pourim : on aurait pu dire que nous l’interdisons à cause [du décret] de Rabba ; il nous apprend [que non].
פורים איצטריכא ליה מהו דתימא נגזור משום דרבה קמ"ל
Et Rabbi Yehochoua ben Lévi a dit : on est tenu de lire la Méguila la nuit et de la répéter le jour, comme il est dit : « Mon Dieu, je crie le jour et Tu ne réponds pas, et la nuit, sans trouver de repos » (Ps 22, 3).
ואריב"ל חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום שנאמר (תהלים כב, ג) אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי
Ils en conclurent : la lire la nuit et étudier sa michna le jour. Rabbi Yirmeya leur dit : cela m’a été expliqué par Rabbi ’Hiya bar Abba : comme on dit communément : « Je terminerai cette section et je la répéterai. »
סבור מינה למקרייה בליליא ולמיתנא מתניתין דידה ביממא אמר להו רבי ירמיה לדידי מיפרשא לי מיניה דרבי חייא בר אבא כגון דאמרי אינשי אעבור פרשתא דא ואתנייה
On a dit aussi : Rabbi ’Helbo a dit au nom d’Oulla de Biri : on est tenu de lire la Méguila la nuit et de la répéter le jour, comme il est dit : « Afin que mon âme Te chante sans se taire ; Éternel mon Dieu, je Te louerai à jamais » (Ps 30, 13).
איתמר נמי אמר רבי חלבו אמר עולא ביראה חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום שנאמר (תהלים ל, יג) למען יזמרך כבוד ולא ידום ה' אלהי לעולם אודך:
« Si ce n’est que les villages avancent au jour de rassemblement. » Rabbi ’Hanina a dit : les Sages ont été indulgents envers les villages, leur permettant d’avancer au jour de rassemblement afin qu’ils fournissent eau et nourriture à leurs frères des villes fortifiées.
אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה: א"ר חנינא חכמים הקילו על הכפרים להיות מקדימין ליום הכניסה כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבכרכין
Original : Megillah 4a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.