Structure du débat :Question 5Preuve 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Cela veut-il dire que c’est une disposition en faveur des villes fortifiées ? N’avons-nous pas appris : s’il tombe un lundi, les villages et les grandes bourgades lisent ce jour-là ? Or s’il en était ainsi, qu’ils avancent au jour de rassemblement [précédent] ! — Cela ferait le 10, et le 10, les Sages ne l’ont pas institué.
למימרא דתקנתא דכרכין הוי והתנן חל להיות בשני כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום ואם איתא ליקדמו ליום הכניסה הוו להו עשרה ועשרה לא תקינו רבנן
Viens et entends : s’il tombe un jeudi, les villages et les grandes bourgades lisent ce jour-là. Or s’il en était ainsi, qu’ils avancent au jour de rassemblement, qui est le 11 ! — On ne repousse pas d’un jour de rassemblement à un [autre] jour de rassemblement.
ת"ש חל להיות בחמישי כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום ואם איתא ליקדמו ליום הכניסה דאחד עשר הוא מיום הכניסה ליום הכניסה לא דחינן
Viens et entends : Rabbi Yehouda a dit : quand [cela s’applique-t-il] ? Dans un lieu où l’on se rend [en ville] le lundi et le jeudi ; mais dans un lieu où l’on ne se rend pas [en ville] le lundi et le jeudi, on ne la lit qu’en son temps. Or si tu pensais que c’est une disposition en faveur des villes fortifiées, parce qu’ils ne se rendent pas [en ville] le lundi et le jeudi, feraient-ils perdre les villes fortifiées ?
תא שמע א"ר יהודה אימתי במקום שנכנסים בשני ובחמישי אבל מקום שאין נכנסים בשני ובחמישי אין קורין אותה אלא בזמנה ואי סלקא דעתך תקנתא דכרכין היא משום דאין נכנסים בשני ובחמישי מפסדי להו לכרכין
— Ne dis pas « afin qu’ils fournissent eau et nourriture », mais dis « parce qu’ils fournissent eau et nourriture à leurs frères des villes fortifiées ».
לא תימא כדי שיספקו מים ומזון אלא אימא מפני שמספקים מים ומזון לאחיהם שבכרכין:
« Comment cela ? S’il tombe un lundi, les villages et les grandes bourgades lisent ce jour-là, etc. » Pourquoi la première partie suit-elle l’ordre [des jours] du mois, alors que la fin suit l’ordre des jours de la semaine ?
כיצד חל להיות בשני בשבת כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום וכו': מאי שנא רישא דנקט סידורא דירחא ומאי שנא סיפא דנקט סידורא דיומי
Qu’en est-il de Rabbi ? Car il est enseigné : s’il tombe la veille de Chabbat, les villages et les grandes bourgades avancent au jour de rassemblement, et les [villes] entourées d’une muraille lisent ce jour-là. Rabbi dit : je dis, moi, que les bourgades ne seront pas repoussées de leur place ; mais les unes et les autres lisent ce jour-là.
מאי רבי דתניא חל להיות בע"ש כפרים ועיירות גדולות מקדימין ליום הכניסה ומוקפין חומה קורין בו ביום ר' אומר אומר אני לא ידחו עיירות ממקומן אלא אלו ואלו קורין בו ביום
Quelle est la raison du premier Tanna ? Car il est écrit : « chaque année » : de même que chaque année les bourgades précèdent les [villes] entourées, de même ici les bourgades précèdent les [villes] entourées.
מאי טעמא דת"ק דכתיב בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה עיירות קודמות למוקפין אף כאן עיירות קודמות למוקפין
Dis plutôt « chaque année » : de même que chaque année les bourgades ne sont pas repoussées de leur place, de même ici les bourgades ne seront pas repoussées de leur place ? — Ici c’est différent, car ce n’est pas possible.
ואימא בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה אין נדחין עיירות ממקומן אף כאן לא ידחו עיירות ממקומן שאני הכא דלא אפשר
Et Rabbi, quelle est sa raison ? « Chaque année » : de même que chaque année les bourgades ne sont pas repoussées de leur place, de même ici les bourgades ne seront pas repoussées de leur place.
ורבי מ"ט בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה אין עיירות נדחין ממקומן אף כאן לא ידחו עיירות ממקומן
Dis plutôt « chaque année » : de même que chaque année les bourgades précèdent les [villes] entourées, de même ici aussi les bourgades précèdent les [villes] entourées ? — Ici c’est différent, car ce n’est pas possible.
ואימא בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה עיירות קודמות למוקפין אף כאן נמי עיירות קודמות למוקפין שאני הכא דלא אפשר
Qu’en est-il de Rabbi Yossé ? Car il est enseigné : s’il tombe la veille de Chabbat, les [villes] entourées et les villages avancent au jour de rassemblement, et les grandes bourgades lisent ce jour-là. Rabbi Yossé dit : les [villes] entourées ne précèdent pas les bourgades ; mais les unes et les autres lisent ce jour-là.
מאי ר' יוסי דתניא חל להיות בערב שבת מוקפין וכפרים מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות קורין בו ביום רבי יוסי אומר אין מוקפין קודמין לעיירות אלא אלו ואלו קורין בו ביום
Quelle est la raison du premier Tanna ? Car il est écrit : « chaque année » : de même que chaque année les bourgades [lisent] le 14 et que le temps de l’un n’est pas le temps de l’autre, de même ici les bourgades [lisent] le 14 et le temps de l’un n’est pas le temps de l’autre.
מ"ט דתנא קמא דכתיב בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה עיירות בארבעה עשר וזמנו של זה לא זמנו של זה אף כאן עיירות בארבעה עשר וזמנו של זה לא זמנו של זה
Dis plutôt « chaque année » : de même que chaque année les [villes] entourées ne précèdent pas les bourgades, de même ici les [villes] entourées ne précèdent pas les bourgades ? — Ici c’est différent, car ce n’est pas possible.
ואימא בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה אין מוקפין קודמין לעיירות אף כאן אין מוקפין קודמין לעיירות שאני הכא דלא אפשר
Quelle est la raison de Rabbi Yossé ? « Chaque année » : de même que chaque année les [villes] entourées ne précèdent pas les bourgades, de même ici les [villes] entourées ne précèdent pas les bourgades.
מ"ט דר' יוסי בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה אין מוקפין קודמין לעיירות אף כאן אין מוקפין קודמין לעיירות
Dis plutôt « chaque année » : de même que chaque année le temps de l’un n’est pas le temps de l’autre, de même ici le temps de l’un n’est pas le temps de l’autre ? — Ici c’est différent, car ce n’est pas possible.
ואימא בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה זמנו של זה לא זמנו של זה אף כאן זמנו של זה לא זמנו של זה שאני הכא דלא אפשר
Et Rabbi pense-t-il que nous ne repoussons pas les bourgades au jour de rassemblement ? N’est-il pas enseigné : s’il tombe un Chabbat, les villages avancent au jour de rassemblement, les grandes bourgades lisent la veille de Chabbat, et les [villes] entourées d’une muraille le lendemain. Rabbi dit : je dis, moi, que puisque les bourgades ont été repoussées de leur place, qu’elles soient repoussées au jour de rassemblement ?
וסבר רבי עיירות לא דחינן ליום הכניסה והתניא חל להיות בשבת כפרים מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות קורין בע"ש ומוקפות חומה למחר ר' אומר אומר אני הואיל ונדחו עיירות ממקומן ידחו ליום הכניסה
Comment comparer ? Là-bas, leur temps est le Chabbat, et puisqu’elles sont repoussées, qu’elles soient repoussées [jusqu’au jour de rassemblement] ; mais ici, leur temps est la veille de Chabbat.
הכי השתא התם זמנם שבת היא והואיל דנדחו ידחו והכא זמנם ערב שבת
Selon qui va ce qu’a dit Rabbi ’Helbo au nom de Rav Houna : quand Pourim tombe un Chabbat, tous sont repoussés au jour de rassemblement ? « Tous sont repoussés », peux-tu le penser ? Il y a pourtant les [villes] entourées, qui le célèbrent le lendemain ! Il faut donc [comprendre] : quiconque est repoussé est repoussé au jour de rassemblement. Selon qui ? Selon Rabbi.
כמאן אזלא הא דאמר רבי חלבו א"ר הונא פורים שחל להיות בשבת הכל נדחין ליום הכניסה הכל נדחין סלקא דעתך והא איכא מוקפין דעבדי למחר אלא כל הנדחה ידחה ליום הכניסה כמאן כרבי
Selon tous, en tout cas, on ne lit pas la Méguila le Chabbat. Quelle est la raison ? Rabba a dit : tous sont astreints à la lecture de la Méguila (et à la sonnerie du chofar), mais tous ne sont pas experts dans la lecture de la Méguila. C’est un décret, de peur qu’on ne la prenne en main pour aller chez un expert apprendre, et qu’on ne la transporte sur quatre coudées dans le domaine public.
דכולי עלמא מיהא מגילה בשבת לא קרינן מאי טעמא אמר רבה הכל חייבין בקריאת מגילה (ובתקיעת שופר) ואין הכל בקיאין במקרא מגילה גזירה שמא יטלנה בידו וילך אצל בקי ללמוד ויעבירנה ארבע אמות ברשות הרבים
Rav Yossef a dit : parce que les yeux des pauvres sont tournés vers la lecture de la Méguila. On a enseigné de même : bien qu’on ait dit que les villages avancent au jour de rassemblement, on collecte ce jour-là et on distribue ce jour-là.
רב יוסף אמר מפני שעיניהן של עניים נשואות במקרא מגילה תניא נמי הכי אע"פ שאמרו כפרים מקדימין ליום הכניסה גובין בו ביום ומחלקין בו ביום
« Bien qu’on ait dit » ? Au contraire, c’est justement parce qu’on l’a dit ! Il faut donc [lire] : puisqu’on a dit que les villages avancent au jour de rassemblement, on collecte ce jour-là et on distribue ce jour-là, parce que les yeux des pauvres sont tournés vers la lecture de la Méguila. Mais
אע"פ שאמרו אדרבה משום דאמרו הוא אלא הואיל ואמרו שכפרים מקדימין ליום הכניסה גובין בו ביום ומחלקין בו ביום מפני שעיניהם של עניים נשואות במקרא מגילה אבל
Original : Megillah 4b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.