On objecte : « Le surplus de l’encens, qu’en faisait-on ? On en mettait à part le salaire des artisans,
מיתיבי מותר הקטרת מה היו עושין בו היו מפרישין ממנה שכר האומנין
Me’ila 14b מעילה
Structure du débat :Baraïta 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
on le rachetait sur l’argent des artisans, on le donnait aux artisans, puis on le leur reprenait [en le payant] avec le nouveau prélèvement [de la chambre]. »
ומחללין אותה על מעות האומנין ונותנין אותה לאומנין וחוזרין ונוטלין אותה מתרומה חדשה
Pourquoi donc ? Qu’on le rachète sur la construction !
ואמאי ליחליה אבנין
[C’est] qu’il n’y a pas de construction. — Mais il est enseigné : « l’argent des artisans » ! — Qu’il n’y a pas de construction équivalant à l’argent.
דלא איכא בנין והא מעות האומנין קתני דליכא בנין כשיעור מעות
Mais Chmouel n’a-t-il pas dit : un bien consacré valant une mané que l’on a racheté sur [la valeur d’]une prouta est racheté ? — Cela vaut [seulement] si on l’a fait ; d’emblée, non.
והאמר שמואל הקדש שוה מנה שחיללו על שוה פרוטה מחולל הני מילי דאי עבד לכתחלה לא
Rav Papa dit : voici la raison pour laquelle on construit avec des [matériaux] profanes : la Torah n’a pas été donnée aux anges de service. On dit : peut-être voudra-t-il s’adosser, et s’adossera-t-il sur [les murs] ; si l’on avait construit avec du consacré, il se trouverait qu’il commet une me’ila sur du consacré.
רב פפא אמר היינו טעמא דבונין בחול לא נתנה תורה למלאכי השרת אמרי דלמא בעי למיזגא וזגא עלייהו אי בנא בקודשא אישתכח דקמעיל בקודשא
Nous avons appris : « Les trésoriers qui ont acheté du bois, il est soumis à la me’ila, mais ni les copeaux ni les feuilles ne sont soumis à la me’ila. »
תנן הגזברין שלקחו את העצים מועלין בהן ואין מועלין לא בשיפויי ולא בנבייה
Pourquoi est-il soumis à la me’ila ? Ici aussi, qu’on le fasse en profane ! On dit : car peut-être voudra-t-il s’adosser, et s’adossera-t-il sur [le bois], et il se trouverait qu’il commet une me’ila sur du consacré.
ואמאי מועלין בהן הכא נמי ליעבד בחול אמרי דדלמא בעי למיזגא וזגא עליהן ואישתכח דקא מועל בקדשים
Rav Papa dit : s’il s’agit du bois pour l’avenir, il en est effectivement ainsi ; mais ce que nous avons appris dans la Michna concerne le bois du jour même.
א"ר פפא אי בעצים דמכאן ואילך הכי נמי אלא כי תנן במתניתין בעצים דיומיה
Nous revenons à toi, [chapitre] « Le petit d’un ’hatat ».
הדרן עלך ולד חטאת
Original : Meilah 14b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.