les cloisons l’ont absorbé à tout égard.
קלטוה מחיצות לכל דבר
Me’ila 3b מעילה
Structure du débat :Question 1Récit 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rabbi Éléazar demanda : [un holocauste d’autel privé qu’on a introduit et qui est devenu inapte,] s’il est monté [sur l’autel], doit-il redescendre ?
בעי ר"א [עולת במת יחיד שהכניסה שנפסלה] עלו מהו שירדו
Puisqu’il pose la question pour l’un, il s’ensuit que l’autre lui est évident, soit comme Rabba, soit comme Rav Yossef !
מדקמיבעיא ליה לחדא מכלל דאידך פשיטא ליה אי כרבה אי כדרב יוסף
Il pose la question l’une à partir de l’autre :
חדא מגו חדא קמיבעיא ליה
Rabba n’a dit là-bas « s’ils sont montés, ils redescendent » [que parce qu’]une cloison en bonne et due forme
עד כאן לא קאמר רבה התם אם עלו ירדו מחיצה כתיקנה
rend inapte, mais une [cloison] qui n’est pas en bonne et due forme ne rend pas inapte ;
פסלה שלא כתיקנה לא פסלה
ou peut-être, même selon Rav Yossef, qui a dit « s’il est monté, il ne redescend pas », une cloison en bonne et due forme absorbe, mais une [cloison] qui n’est pas en bonne et due forme n’absorbe pas ? Que [la question] demeure.
או דילמא אפילו לרב יוסף דאמר אם עלתה לא תרד מחיצה כתיקנה קלטה שלא כתיקנה לא קלטה תיקו
Rav Guidel a dit au nom de Rav : l’aspersion [du sang] d’un pigoul ne fait pas sortir du domaine de la me’ila pour les sacrifices de sainteté majeure, et ne fait pas entrer dans le domaine de la me’ila pour les sacrifices de sainteté mineure.
אמר רב גידל אמר רב זריקת פיגול אינו מוציא מידי מעילה בקדשי קדשים ואינו מביא לידי מעילה בקדשים קלים
Abayé était assis et énonçait cette leçon. Rav Papa objecta à Abayé : « Celui qui égorge le [sacrifice de] remerciement à l’intérieur alors que ses pains sont hors de la muraille, il n’a pas consacré le pain.
יתיב אביי וקאמר לה להא שמעתא איתיביה רב פפא לאביי השוחט את התודה לפנים ולחמה חוץ לחומה לא קדש את הלחם
S’il l’a égorgé avant que [les pains] aient formé une croûte au four, et même si tous ont formé une croûte sauf un seul, il n’a pas consacré le pain. S’il l’a égorgé [avec l’intention de le consommer] hors de son temps ou hors de son lieu, il a consacré le pain. »
שחטה עד שלא קרמו פניה בתנור ואפילו קרמו כולן חוץ מאחת מהן לא קדש הלחם שחטה חוץ לזמנה וחוץ למקומה קדש הלחם
Il en ressort que le pigoul fait entrer [le pain] dans le domaine de la me’ila ! Il se tut.
אלמא פיגול מייתי לה לידי מעילה אישתיק
Quand il vint devant Rabbi Abba, celui-ci lui dit : [Rav parlait] de l’aspersion.
כי אתא לקמיה דרבי אבא אמר ליה בזריקה
Rav Achi dit à Rava : mais ’Oula n’a-t-il pas dit : la poignée [de farine] pigoul qu’on a fait monter sur l’autel, son [statut de] pigoul l’a quittée ?
אמר ליה רב אשי לרבא והא אמר עולא קומץ פיגול שהעלו לגבי מזבח פקע פיגולו ממנו
Or le prélèvement de la poignée équivaut à l’égorgement !
וקמיצה היינו שחיטה
Il lui répondit : [il s’agit de] l’interdit qui fait entrer dans le [statut de] pigoul.
אמר ליה איסורא דמייתי לידי פיגול
Original : Meilah 3b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.