De plus, il est enseigné dans la suite : « Si son sang est resté la nuit, bien qu’on l’ait ensuite aspergé, il reste soumis à la me’ila. »
ועוד דקתני סיפא לן דמה אע"פ שחזר וזרקו מועלין בו
Me’ila 4b מעילה
Structure du débat :Question 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Si tu dis [qu’il s’agit] d’un ’hatat, c’est bien ;
אי אמרת בשלמא בחטאת שפיר
mais si tu dis [qu’il s’agit] d’un holocauste, fallait-il le dire ?
אלא אי אמרת בעולה צריכא למימר
La suite le soutient certainement ; et le début, qu’en est-il ? Puisque la suite le soutient, le début aussi le soutient.
סיפא ודאי מסייע ליה רישא מאי הואיל ומסייע ליה סיפא מסייע ליה נמי רישא
La suite le soutient-elle certainement ? En quoi [diffère-t-elle] ? Pour [le sang] resté la nuit, où il a agi de ses mains, l’aspersion n’est pas efficace pour faire sortir du domaine de la me’ila ;
סיפא (לאו) ודאי מסייע ליה מ"ש הלנה דקעביד בידים לא מהני זריקה לאפוקי מידי מעילה
pour l’intention, où il n’a pas agi de ses mains, l’aspersion est efficace pour faire sortir du domaine de la me’ila.
מחשבה לא קא עביד בידים מהני ליה זריקה לאפוקי מידי מעילה
Dirons-nous que ceci le soutient : « Le pigoul des sacrifices de sainteté majeure est soumis à la me’ila » ? N’est-ce pas même si l’on a aspergé, ce qui le soutient ? Non, [il s’agit du cas] où l’on n’a pas aspergé.
לימא הא מסייע ליה הפיגול בקדשי קדשים מועלין בו לאו אף על גב דזרק ומסייע ליה לא דלא זרק
Mais si l’on a aspergé, qu’en est-il ? Il ne serait effectivement pas soumis à la me’ila ? Pourquoi alors enseigne-t-elle dans la suite : « Pour les sacrifices de sainteté mineure, il n’est pas soumis à la me’ila » ?
אבל זרק מאי הכי נמי דאין מועלין בו אמאי קתני סיפא בקדשים קלים אין מועלין בו
Qu’elle distingue dans le premier cas même et enseigne : avant l’aspersion il est soumis à la me’ila, après l’aspersion il n’est pas soumis à la me’ila ! Cela le soutient certainement.
ליפלוג ברישא וליתני לפני זריקה מועלין בו לאחר זריקה אין מועלין בו ההוא ודאי מסייע ליה
Dirons-nous : puisque la suite le soutient, le début aussi le soutient ? Pour les sacrifices de sainteté mineure, [la règle] est tranchée pour lui ; ici, elle n’est pas tranchée pour lui.
לימא הואיל ומסייע ליה סיפא מסייע ליה נמי רישא קדשים קלים פסיקא ליה הכא לא פסיקא ליה
Rabbi Yehochoua a énoncé une règle générale : tout [sacrifice] qui a connu un moment où il était permis aux cohanim n’est pas soumis à la me’ila, et tout [sacrifice] qui n’a pas connu de moment où il était permis aux cohanim est soumis à la me’ila.
כלל אמר רבי יהושע כל שהיתה לה שעת היתר לכהנים אין מועלין בה וכל שלא היתה לה שעת היתר לכהנים מועלין בה
Lequel a connu un moment où il était permis aux cohanim ? Celui qui est resté la nuit, qui est devenu impur ou qui est sorti.
איזוהי שהיתה לה שעת היתר לכהנים שלנה ושנטמאת ושיצאת
Et lequel n’a pas connu de moment où il était permis aux cohanim ? Celui qui a été égorgé [avec l’intention] hors de son temps ou hors de son lieu, ou dont des [officiants] inaptes ont recueilli et aspergé le sang.
ואיזוהי שלא היתה לה שעת היתר לכהנים שנשחטה חוץ לזמנה וחוץ למקומה ושקבלו פסולין וזרקו את דמה
Bar Kappara dit à Bar Pedat : fils de ma sœur, regarde bien ce que tu me demanderas demain à la maison d’étude : est-ce la permission [résultant] de l’égorgement que nous avons apprise,
אמר ליה בר קפרא לבר פדת בן אחותי ראה מה אתה שואלני למחר בבית המדרש היתר שחיטה שנינו
Original : Meilah 4b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.