Ici aussi, pas à la lettre. Rav Assi dit : s’il en est ainsi, pourquoi fallait-il enseigner les deux ?
ה"נ לאו דוקא אמר רב אסי אם כן למה לי למיתני תרתי
Me’ila 5b מעילה
Structure du débat :Question 2Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Mais [dis plutôt que] pour la me’ila, [c’est] toujours à la lettre,
אלא לעולם דמעילה דוקא
et elle nous enseigne qu’un inapte rend [le reste du sang] « résidu » :
והא קמ"ל דפסול עושה שיריים
bien qu’un inapte ait recueilli et aspergé, puis qu’un apte ait recueilli et aspergé, cela ne compte pas. Pour quelle raison ? Parce que c’est un résidu.
אע"ג דקיבל פסול וזרק וקיבל כשר וזרק לאו כלום היא מאי טעמא דשיריים נינהו
והא בעא מיניה ר"ל מר' יוחנן פסול מהו שיעשה שיריים
Et il lui a répondu : rien ne rend [le sang] résidu, sauf [l’intention] hors de son temps et hors de son lieu, puisqu’ils procurent l’agrément quant à leur [statut de] pigoul.
וא"ל אין לך דבר שיעשה שיריים אלא חוץ לזמנו וחוץ למקומו הואיל ומרצין לפיגולן
N’est-ce pas à l’exclusion de l’inapte ? Non, même l’inapte.
מאי לאו בר מפסול לא אפילו פסול
Mais il est enseigné : « rien ne » !
והא אין לך קתני
Voici ce qu’il veut dire : rien de ce qui ne procure pas l’agrément dans [les sacrifices de] la collectivité ne rend [le sang] résidu, sauf [l’intention] hors de son temps et hors de son lieu ; mais l’impur, qui est admis pour la collectivité, rend [le sang] résidu,
ה"ק אין לך דבר שאינו מרצה בציבור ועושה שיריים אלא חוץ לזמנו וחוץ למקומו אבל טמא דאיתיה בציבור משוי שיריים
tandis que les autres inaptitudes, qui ne sont pas admises pour la collectivité, ne rendent pas [le sang] résidu.
שאר פסולין דלא איתנון בציבור לא משוין שיריים
Viens et entends : « Le pigoul est toujours soumis à la me’ila. »
ת"ש הפיגול לעולם מועלין בו
N’est-ce pas [le cas] où l’on n’a pas aspergé ? Et déduis-en que c’est la permission [résultant] de l’aspersion que nous avons apprise.
לאו דלא זרק ושמע מינה היתר זריקה שנינו
Non, [il s’agit du cas] où il l’a aspergé.
לא זרקה
Et que signifie « toujours » ? Elle nous enseigne ceci, conformément à Rav Guidel, car Rav Guidel a dit au nom de Rav : l’aspersion d’un pigoul ne fait pas sortir du domaine de la me’ila et ne fait pas entrer dans le domaine de la me’ila.
ומאי לעולם הא קא משמע לן כדרב גידל דאמר רב גידל אמר רב זריקת פיגול אינו מוציא מידי מעילה ואינו מביא לידי מעילה
Original : Meilah 5b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.