Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Il paîtra jusqu’à ce qu’il contracte un défaut, sera vendu, et son prix ira aux offrandes volontaires. Rabbi Eliézer dit : Il l’offrira, car s’il ne vient pas pour ce péché-ci, il vient pour un autre péché.
ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה ר' אליעזר אומר יקריב שאם אינו בא על חטא זה הרי הוא בא על חטא אחר
Si le sang a [déjà] été aspergé, la chair sera mangée. Rabbi Yossé dit : Même si le sang est [encore] dans la coupe, il sera aspergé et la chair sera mangée.
נזרק הדם הבשר יאכל ורבי יוסי אומר אפילו הדם בכוס יזרק והבשר יאכל
Est-ce vraiment la raison ? On dit en Occident [en terre d’Israël] au nom de Rabbi Yossé bar ’Hanina : Voici la raison de Rabbi Yossé : il pense que les ustensiles de service consacrent [même] ce qui est inapte, pour qu’il soit offert d’emblée.
מידי הוא טעמא אמרי במערבא משמיה דרבי יוסי בר חנינא היינו טעמא דר' יוסי דקסבר כלי שרת מקדשין את הפסולין לכתחילה ליקרב
Rav Achi dit à Rav Kahana : Puisque Rabbi Chimon dit : Tout ce qui est destiné à être aspergé est considéré comme aspergé, alors tout ce qui est destiné à être brûlé est aussi considéré comme brûlé. Le notar et la vache [rousse], pourquoi transmettent-ils l’impureté des aliments ? Ce n’est que de la poussière ! Il lui répondit : L’attachement au sacré les rend aptes [à l’impureté].
אמר ליה רב אשי לרב כהנא מדאמר רבי שמעון כל העומד לזרוק כזרוק דמי כל העומד לשרוף נמי כשרוף דמי נותר ופרה אמאי מטמאין טומאת אוכלין עפרא בעלמא נינהו אמר ליה חיבת הקודש מכשרתן
Ravina dit à Rav Achi : Admettons que l’attachement au sacré serve à ce qu’ils soient eux-mêmes invalidés ; mais [suffit-il] pour qu’ils soient appelés impurs, au point de compter à partir d’eux un premier et un second [degré] ?
אמר ליה רבינא לרב אשי נהי דמהניא להו חיבת הקודש לאיפסולי דגופיה ליקרויי טמא נמי למימני ביה ראשון ושני
Tranche [ainsi] ce que Rech Lakich a demandé : la croûte [brûlée] des offrandes de farine, compte-t-on à partir d’elle un premier et un second [degré], ou ne les compte-t-on pas ?
תפשוט דבעי ריש לקיש צריד של מנחות מונין בו ראשון ושני או אין מונין בו ראשון ושני
MICHNA: Celui qui dit : Je prends sur moi [une offrande] sur la plaque, et qui l’a apportée dans la poêle ; dans la poêle, et qui l’a apportée sur la plaque : ce qu’il a apporté, il l’a apporté, mais il ne s’est pas acquitté de son obligation.
מתני׳ האומר הרי עלי במחבת והביא במרחשת במרחשת והביא במחבת מה שהביא הביא וידי חובתו לא יצא
« Celle-ci, pour être apportée sur la plaque », et il l’a apportée dans la poêle ; « dans la poêle », et il l’a apportée sur la plaque : elle est invalide.
זו להביא במחבת והביא במרחשת במרחשת והביא במחבת הרי זו פסולה
Celui qui dit : Je prends sur moi deux dixièmes à apporter dans un seul ustensile, et qui les a apportés dans deux ustensiles ; dans deux ustensiles, et qui les a apportés dans un seul ustensile : ce qu’il a apporté, il l’a apporté, mais il ne s’est pas acquitté de son obligation.
האומר הרי עלי שני עשרונות להביא בכלי אחד והביא בשני כלים בשני כלים והביא בכלי אחד מה שהביא הביא וידי חובתו לא יצא
« Ceux-ci, dans un seul ustensile », et il les a apportés dans deux ustensiles ; « dans deux ustensiles », et il les a apportés dans un seul ustensile : ils sont invalides.
אלו בכלי אחד והביא בשני כלים בשני כלים והביא בכלי אחד הרי אלו פסולין
« Je prends sur moi deux dixièmes à apporter dans un seul ustensile », et il les a apportés dans deux ustensiles ; on lui a dit : Tu as fait vœu [de les apporter] dans un seul ustensile. S’il les offre dans deux ustensiles, ils sont invalides ; dans un seul ustensile, ils sont valides.
הרי עלי שני עשרונות להביא בכלי אחד והביא בשני כלים אמרו לו בכלי אחד נדרת הקריבן בשני כלים פסולין בכלי אחד כשרין
« Je prends sur moi deux dixièmes à apporter dans deux ustensiles », et il les a apportés dans un seul ustensile ; on lui a dit : Tu as fait vœu [de les apporter] dans deux ustensiles. S’il les offre dans deux ustensiles, ils sont valides ; s’il les a mis dans un seul ustensile, ils sont comme deux offrandes de farine qui se sont mélangées.
הרי עלי שני עשרונות להביא בשני כלים והביא בכלי אחד אמרו לו בשני כלים נדרת הקריבן בשני כלים כשרין נתנו לכלי אחד כשתי מנחות שנתערבו:
il nous avait appris le premier, [on aurait dit que c’est] parce qu’il a dit « sur la plaque » et apporte dans la poêle ; mais ici, où il s’agit dans les deux cas de la plaque, ou dans les deux cas de la poêle, je dirais qu’il s’est aussi acquitté de son vœu.
אשמעינן הך קמייתא משום דאמר במחבת וקא מייתי במרחשת אבל הכא דאידי ואידי במחבת ואידי ואידי במרחשת אימא ידי נדרו נמי יצא
Et s’il nous avait appris celui-ci, [on aurait dit que c’est] parce qu’il les a divisés ; mais là, où il n’a rien divisé, je dirais que non. Il fallait donc [les deux].
ואי אשמעינן הך משום דקא פליג להו אבל התם דלא פליג ביה אימא לא צריכא
Les Sages ont enseigné : Ce qu’il a apporté, il l’a apporté, mais il ne s’est pas acquitté de son vœu. Rabbi Chimon dit : Il s’est aussi acquitté de son vœu.
תנו רבנן מה שהביא הביא וידי נדרו לא יצא ר' שמעון אומר אף ידי נדרו נמי יצא:
« Celle-ci, pour être apportée sur la plaque » [, elle est invalide]. Mais il a pourtant été enseigné : Les ustensiles de service ne les ont pas consacrées ! Abayé dit : Ils ne les ont pas consacrées pour être offertes, mais ils les ont consacrées pour être invalidées.
זו להביא במחבת: והא תניא לא קידשום כלי שרת אמר אביי לא קידשום ליקרב אבל קידשום ליפסל
Original : Menachot 102b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.