Structure du débat :Michna 1Question 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Pourquoi ai-je encore besoin de cela ? Si [c’est pour l’intention] de manger et de manger ce qu’on n’a pas coutume de manger, pour nous apprendre que cela se combine, tu l’as déduit du début (de la fin) (puisqu’il enseigne : une demi-olive au-dehors et une demi-olive le lendemain, c’est invalide ; donc une demi-olive le lendemain et une demi-olive le lendemain, c’est du pigoul).
הא תו למה לי אי לאכול ולאכול דבר שאין דרכו לאכול קמ"ל דמצטרף מרישא (דסיפא) שמעת מינה (דקתני כחצי זית בחוץ כחצי זית למחר פסול הא כחצי זית למחר וכחצי זית למחר פיגול)
Car si de [l’intention] de manger et de manger ce qu’on n’a pas coutume de manger tu as dit que cela ne se combine pas, de manger et de faire fumer, faut-il le dire ?
דהשתא מה לאכול ולאכול דבר שאין דרכו לאכול אמרת לא מצטרף לאכול ולהקטיר מיבעיא
Oui, il lui fallait [enseigner] « de manger et de faire fumer ». Il t’aurait pu venir à l’esprit : là, c’est parce qu’il n’a pas l’intention de la manière habituelle ;
אין לאכול ולהקטיר איצטריכא ליה ס"ד אמינא התם הוא דלא כי אורחיה קמחשב
mais ici, où pour celui-ci il a l’intention de la manière habituelle et pour celui-là il a l’intention de la manière habituelle, dis que cela se combine. Cela nous apprend [que non].
אבל הכא דבהאי כי אורחיה קמחשב ובהאי כי אורחיה קא מחשב אימא לצטרף קמ"ל:
MICHNA: Celui qui prélève la poignée de l’offrande [avec l’intention] de manger ses restes ou de faire fumer sa poignée le lendemain, Rabbi Yossé admet dans ce cas que c’est du pigoul et que l’on est passible de retranchement à son sujet. [Avec l’intention] de faire fumer son encens le lendemain, Rabbi Yossé dit : c’est invalide, mais il n’y a pas de retranchement ; et les Sages disent : c’est du pigoul et l’on est passible de retranchement à son sujet.
מתני׳ הקומץ את המנחה לאכול שיריה או להקטיר קומצה למחר מודה רבי יוסי בזה שהוא פיגול וחייבין עליו כרת להקטיר לבונתה למחר רבי יוסי אומר פסול ואין בו כרת וחכ"א פיגול וחייבין עליו כרת
Ils lui dirent : en quoi celle-ci diffère-t-elle du sacrifice animal ? Il leur dit : c’est que, pour le sacrifice animal, son sang, sa chair et ses parties offertes ne font qu’un, tandis que l’encens ne fait pas partie de l’offrande.
אמרו לו מה שינה זה מן הזבח אמר להן שהזבח דמו ובשרו ואימוריו אחד ולבונה אינה מן המנחה:
Parce qu’il veut enseigner à la fin : « [avec l’intention] de faire fumer son encens le lendemain, Rabbi Yossé dit : c’est invalide, mais il n’y a pas de retranchement ».
משום דקא בעי למיתנא סיפא להקטיר לבונתה למחר ר' יוסי אומר פסול ואין בו כרת
On aurait pu dire que la raison de Rabbi Yossé est qu’il pense qu’on ne rend pas pigoul par la moitié de ce qui rend permis, et [qu’il en est ainsi] même au début.
מהו דתימא טעמא דר' יוסי משום דקסבר אין מפגלין בחצי מתיר ואפי' רישא נמי
Original : Menachot 13a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.