Structure du débat :Michna 1Objection 1Preuve 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
MICHNA: S’il a eu une intention de pigoul lors [de l’offrande] de la poignée mais non de l’encens, ou lors de l’encens mais non de la poignée, Rabbi Meïr dit : c’est pigoul et l’on est passible de retranchement (karet) ; et les Sages disent : il n’y a pas de karet tant qu’il n’a pas rendu pigoul tout ce qui permet [l’offrande].
מתני׳ פיגל בקומץ ולא בלבונה בלבונה ולא בקומץ ר' מאיר אומר פיגול וחייבין עליו כרת וחכמים אומרים אין בו כרת עד שיפגל בכל המתיר
Les Sages reconnaissent à Rabbi Meïr, pour l’offrande du pécheur et l’offrande de jalousie, que s’il a eu une intention de pigoul lors de la poignée, c’est pigoul et l’on est passible de karet, car la poignée est ce qui permet [l’offrande].
ומודים חכמים לר' מאיר במנחת חוטא ובמנחת קנאות שאם פיגל בקומץ שהוא פיגול וחייבין עליו כרת שהקומץ הוא המתיר
S’il a égorgé l’un des agneaux dans l’intention de manger les deux pains le lendemain, ou s’il a fait fumer l’une des coupes [d’encens] dans l’intention de manger les deux rangées [de pains de proposition] le lendemain, Rabbi Meïr dit : c’est pigoul et l’on est passible de karet ; et les Sages disent : il n’y a pas de karet tant qu’il n’a pas rendu pigoul tout ce qui permet.
שחט אחד מן הכבשים לאכול ב' חלות למחר הקטיר אחד מן הבזיכין לאכול ב' סדרים למחר ר"מ אומר פיגול וחייבין עליו כרת וחכמים אומרים אין בו כרת עד שיפגל בכל המתיר
S’il a égorgé l’un des agneaux dans l’intention d’en manger le lendemain, celui-ci est pigoul et son compagnon est valide ; dans l’intention de manger de son compagnon le lendemain, tous deux sont valides.
שחט אחד מן הכבשים לאכול ממנו למחר הוא פיגול וחבירו כשר לאכול מחבירו למחר שניהם כשרים:
Mais s’il a placé la poignée avec l’intention et l’encens en silence, de l’avis de tous c’est pigoul, car quiconque agit, agit selon sa première intention. Et Chmouel dit : c’est encore l’objet de la discussion.
אבל נתן הקומץ במחשבה ואת הלבונה בשתיקה דברי הכל פיגול שכל העושה על דעת ראשונה הוא עושה ושמואל אמר עדיין הוא מחלוקת
Rava était assis et énonçait cet enseignement. Rav A’ha bar Rav Houna objecta à Rava : de quoi parle-t-on ? De la prise de la poignée, de sa mise dans l’ustensile et du transport.
יתיב רבא וקאמר לה להא שמעתא איתיביה רב אחא בר רב הונא לרבא בד"א בקמיצה ובמתן כלי ובהילוך
[Mais] lorsqu’il en vient à faire fumer, s’il a placé la poignée en silence et l’encens avec intention, ou la poignée avec intention et l’encens en silence, Rabbi Meïr dit : c’est pigoul et l’on est passible de karet ; et les Sages disent : il n’y a pas de karet tant qu’il n’a pas rendu pigoul tout ce qui permet.
[אבל] בא לו להקטרה נתן את הקומץ בשתיקה ואת הלבונה במחשבה את הקומץ במחשבה ואת הלבונה בשתיקה ר"מ אומר פיגול וחייבין עליו כרת וחכמים אומרים אין בו כרת עד שיפגל בכל המתיר
Dis : « et il avait déjà placé l’encens en silence auparavant ». — Il y a deux réponses à cela : d’abord, ce serait le premier cas ; et de plus, on a enseigné : « ensuite ».
אימא וכבר נתן את הלבונה בשתיקה מעיקרא שתי תשובות בדבר חדא דהיינו קמייתא ועוד התניא אח"כ
Mais pour le sang qui est aspergé sur l’autel intérieur, comme les quarante-trois [aspersions] de Yom Kippour, les onze du taureau du cohen oint et les onze du taureau [offert pour] l’erreur de la communauté, s’il a eu une intention de pigoul, que ce soit lors de la première, de la deuxième ou de la troisième [série], Rabbi Meïr dit : c’est pigoul et l’on est passible de karet ; et les Sages disent : il n’y a pas de karet tant qu’il n’a pas rendu pigoul tout ce qui permet.
אבל דמים הניתנין על מזבח הפנימי כגון מ"ג של יום הכיפורים ואחת עשרה של פר כהן משוח ואחת עשרה של פר העלם דבר של ציבור פיגל בין בראשונה בין בשניה ובין בשלישית ר"מ אומר פיגול וחייבין עליו כרת וחכ"א אין בו כרת עד שיפגל בכל המתיר
Et si tu dis qu’ici aussi il s’agit de deux intentions, c’est bien selon celui qui dit [que le verset parle] du taureau, et même du sang du taureau ; mais selon celui qui dit : du taureau, et non du sang du taureau, que peut-on dire ?
וכי תימא ה"נ בשתי דעות הניחא למאן דאמר בפר ואפי' בדמו של פר אלא למ"ד בפר ולא בדמו של פר מאי איכא למימר
Rava dit : de quoi s’agit-il ici ? Du cas où il a eu une intention de pigoul lors de la première, s’est tu lors de la deuxième et a eu une intention de pigoul lors de la troisième. Car nous disons : s’il te venait à l’esprit que quiconque agit, agit selon sa première intention, pourquoi lui faudrait-il revenir à une intention de pigoul lors de la troisième ?
אמר רבא הכא במאי עסקי' כגון שפיגל בראשונה ושתק בשניה ופיגל בשלישית דאמרי' אי ס"ד כל העושה על דעת ראשונה הוא עושה מיהדר פיגולי בשלישית למה לי
Rav Achi objecta : enseigne-t-on « il s’est tu » ? Rav Achi dit plutôt : de quoi s’agit-il ici ? Du cas où il a eu une intention de pigoul lors de la première, de la deuxième et de la troisième. Car nous disons : s’il te venait à l’esprit que quiconque agit, agit selon sa première intention, pourquoi lui faudrait-il revenir à une intention de pigoul lors de la deuxième (et de la troisième) ?
מתקיף לה רב אשי מידי שתק קתני אלא אמר רב אשי הכא במאי עסקי' כגון שפיגל בראשונה ובשניה ובשלישית דאמרי' אי ס"ד כל העושה על דעת ראשונה הוא עושה מיהדר פגולי בשניה (ובשלישית) למה לי
Original : Menachot 16a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.