Rabbi Yehouda suit l’apparence, et dans les deux cas c’est une espèce avec son espèce !
רבי יהודה בתר חזותא אזיל ואידי ואידי מין במינו הוא
Mena’hot 23b מנחות
Structure du débat :Baraïta 1Question 3Preuve 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
C’est plutôt selon Rabbi ’Hiya, car Rabbi ’Hiya a enseigné : la nevéla et la bête égorgée s’annulent l’une dans l’autre.
אלא אליבא דרבי חייא דתני רבי חייא נבילה ושחוטה בטילות זו בזו
Rabbi ’Hiya, selon qui ? Si c’est selon les Sages, ils disent que ce sont les choses qui montent qui ne s’annulent pas l’une l’autre, mais une espèce avec son espèce est annulée ; et si c’est selon Rabbi Yehouda, toute espèce avec son espèce, selon Rabbi Yehouda, n’est pas annulée !
רבי חייא אליבא דמאן אי אליבא דרבנן הא אמרי עולין הוא דלא מבטלי אהדדי הא מין במינו בטיל ואי אליבא דר' יהודה כל מין במינו לר' יהודה לא בטיל
En vérité, c’est selon Rabbi Yehouda ; et quand Rabbi Yehouda dit qu’une espèce avec son espèce n’est pas annulée, cela ne vaut que lorsqu’elle peut devenir comme elle ; mais lorsqu’elle ne peut pas devenir comme elle, elle est annulée.
לעולם אליבא דר' יהודה וכי קא אמר ר' יהודה מין במינו לא בטל ה"מ היכא דאפשר ליה למיהוי כוותיה אבל היכא דלא אפשר ליה למיהוי כוותיה בטל
Et voici sur quoi ils sont en désaccord : Rav ’Hisda estime que nous suivons ce qui annule,
ובהא קא מיפלגי דרב חסדא סבר בתר מבטל אזלינן
et Rabbi ’Hanina estime que nous suivons ce qui est annulé.
ור' חנינא סבר בתר בטל אזלינן
Nous avons appris : deux offrandes dont on n’a pas pris la poignée et qui se sont mélangées l’une à l’autre : s’il peut prendre une poignée de l’une séparément et de l’autre séparément, elles sont valides ; sinon, elles sont invalides. Or ici, dès qu’il a pris la poignée de l’une, l’autre devient des restes, et les restes n’annulent pas l’offrande dont la poignée n’a pas été prélevée (tivla).
תנן שתי מנחות שלא נקמצו ונתערבו זו בזו אם יכול לקמוץ מזו בפני עצמה ומזו בפני עצמה כשרות ואם לאו פסולות והא הכא כיון דקמיץ ליה מחדא אידך הוה ליה שירים ולא קא מבטלי שירים לטיבלא
Selon qui ? Si ce sont les Sages, ils disent que ce sont les choses qui montent qui ne s’annulent pas l’une l’autre, mais une espèce avec son espèce est annulée ; c’est donc évidemment Rabbi Yehouda.
מני אי רבנן הא אמרי עולין הוא דלא מבטלי הדדי הא מין במינו בטל אלא פשיטא רבי יהודה
Cela se comprend selon celui qui dit que nous suivons ce qui est annulé : ce qui est annulé est comme ce qui annule, car lorsqu’il prend la poignée de l’autre, ils deviennent des restes comme ceux-là.
בשלמא למ"ד בתר בטל אזלינן בטל הוי כמבטל דלכי קמיץ מאידך הוו להו שירים כי הני
Mais selon celui qui dit que nous suivons ce qui annule, les restes sont-ils une offrande dont la poignée n’a pas été prélevée ? Dirons-nous (selon Rav ’Hisda) que ce n’est pas selon Rabbi ’Hiya ?
אלא למ"ד בתר מבטל אזלינן שירים מי קא הוו טיבלא לימא (אליבא דרב חסדא) דלא כרבי חייא
Là-bas, c’est selon Rabbi Zeïra, car Rabbi Zeïra a dit : « faire fumer » a été dit à propos de la poignée, et « faire fumer » a été dit à propos des restes.
התם כדר' זירא דא"ר זירא נאמרה הקטרה בקומץ ונאמרה הקטרה בשירים
De même que pour « faire fumer » dit à propos de la poignée, une poignée n’annule pas sa compagne, de même pour « faire fumer » dit à propos des restes, les restes n’annulent pas la poignée.
מה הקטרה האמורה בקומץ אין הקומץ מבטל את חבירו אף הקטרה האמורה בשירים אין שירים מבטלין את הקומץ
Viens et entends : une poignée qui s’est mélangée à une offrande dont on n’a pas pris la poignée, il ne la fera pas fumer ; et s’il l’a fait fumer, celle dont on a pris la poignée est comptée aux propriétaires, et celle dont on n’a pas pris la poignée n’est pas comptée aux propriétaires. Et l’offrande dont la poignée n’a pas été prélevée n’annule pas la poignée.
ת"ש הקומץ שנתערב במנחה שלא נקמצה לא יקטיר ואם הקטיר זו שנקמצה עלתה לבעלים וזו שלא נקמצה לא עלתה לבעלים ולא קא מבטיל ליה טיבלא לקומץ
Selon qui ? Si ce sont les Sages, ils disent que ce sont les choses qui montent qui ne s’annulent pas l’une l’autre, mais une espèce avec son espèce est annulée ; c’est donc évidemment Rabbi Yehouda.
מני אי רבנן הא אמרי עולין הוא דלא מבטלי הדדי הא מין במינו בטיל אלא פשיטא ר' יהודה
Cela se comprend selon celui qui dit que nous suivons ce qui annule : ce qui annule est comme ce qui est annulé, car chaque petite partie est apte à ce qu’on en prenne une poignée, et c’est donc une espèce avec son espèce, et une espèce avec son espèce n’est pas annulée.
בשלמא למ"ד בתר מבטל אזלינן מבטל הוי כבטל דכל פורתא חזי למקמץ מיניה והוי ליה מין ומינו ומין במינו לא בטל
Mais selon celui qui dit que nous suivons ce qui est annulé, la poignée est-elle une offrande dont la poignée n’a pas été prélevée ? Dirons-nous que ce n’est pas selon Rabbi ’Hiya ? — Cela aussi est selon Rabbi Zeïra.
אלא למ"ד בתר בטל אזלינן קומץ מי קא הוי טיבלא לימא דלא כרבי חייא הא נמי כדרבי זירא
Viens et entends : si sa poignée s’est mélangée aux restes d’une autre, il ne la fera pas fumer ; et s’il l’a fait fumer, elle est comptée aux propriétaires. Or ici, ce qui annule n’est pas comme ce qui est annulé, et les restes n’annulent pas la poignée.
ת"ש נתערב קומצה בשירים של חברתה לא יקטיר ואם הקטיר עלתה לבעלים והא הכא דלא הוי מבטל כבטיל ולא קא מבטלי ליה שירים לקומץ
Selon qui ? Si ce sont les Sages, etc.
מני אי רבנן וכו'
Rabbi Zeïra dit : « faire fumer » a été dit à propos de la poignée, et « faire fumer » a été dit à propos des restes : de même que pour « faire fumer » dit à propos de la poignée, une poignée n’annule pas sa compagne, de même pour « faire fumer » dit à propos des restes, les restes n’annulent pas la poignée.
א"ר זירא נאמרה הקטרה בקומץ ונאמרה הקטרה בשירים מה הקטרה האמורה בקומץ אין קומץ מבטל את חבירו אף הקטרה האמורה בשירים אין שירים מבטלין את הקומץ
Viens et entends : s’il l’a assaisonnée de nigelle, de sésame ou de toutes sortes d’épices, elle est valide : c’est une matsa, seulement on l’appelle « matsa assaisonnée ». On pensait qu’il y avait mis plus d’épices que de matsa.
ת"ש תיבלה בקצח בשומשמין ובכל מיני תבלין כשרה מצה היא אלא שנקראת מצה מתובלת קא סלקא דעתך דאפיש לה תבלין טפי ממצה
Cela se comprend selon celui qui dit que nous suivons ce qui est annulé : ce qui est annulé est comme ce qui annule, car lorsqu’elle moisit, elle devient comme les épices ; mais selon celui qui dit que nous suivons ce qui annule, les épices deviennent-elles de la matsa ?
בשלמא למאן דאמר בתר בטל אזלינן בטיל הוי כמבטל דלכי מעפשא הוי לה כתבלין אלא למאן דאמר בתר מבטל אזלינן תבלין מי קא הוו מצה
De quoi s’agit-il ici ? Du cas où il n’y a pas mis beaucoup d’épices, de sorte que la majeure partie est de la matsa et qu’elle n’est pas annulée. C’est aussi précis, car on enseigne : « c’est une matsa, seulement on l’appelle matsa assaisonnée ». Tires-en la preuve.
הכא במאי עסקינן דלא אפיש לה תבלין דרובה מצה היא ולא בטלה דיקא נמי דקתני מצה היא אלא שנקראת מצה מתובלת ש"מ
Lorsque Rav Kahana monta [en terre d’Israël], il trouva les fils de Rabbi ’Hiya assis, qui disaient : un ’issaron qu’on a divisé
כי סליק רב כהנא אשכחינהו לבני רבי חייא דיתבי וקאמרי עשרון שחלקו
Original : Menachot 23b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.