s’il les a estimés, en a prélevé la dîme, les a replantés et qu’ils ont crû.
דאמדינהו ועשרינהו ושתלינהו והוסיפה להו
Mena’hot 70a מנחות
Structure du débat :Michna 1Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Si tu en viens à dire que nous n’allons pas selon la base, et que l’accroissement requiert la dîme, qu’en est-il de la base ? Abayé lui a dit : En quoi est-ce différent de tous les blés et orges du monde ?
אם תמצא לומר לא אזלינן בתר עיקר ותוספת בעי עשורי עיקר מאי אמר ליה אביי מאי שנא מכל חיטי ושערי דעלמא
Il lui a dit : Pour une chose dont la semence se consume, je ne le demande pas ; je ne le demande que pour une chose dont la semence ne se consume pas. Qu’en est-il ?
אמר ליה דבר שזרעו כלה לא מיבעיא לי אלא כי קמיבעיא לי דבר שאין זרעו כלה מאי
Résous-le à partir de ce qu’a dit Rabbi Yitz’hak au nom de Rabbi Yo’hanan : Une livre d’oignon qu’on a rendue apte [en prélevant la dîme] et qu’on a semée est soumise à la dîme selon le tout.
תפשוט ליה מהא דאמר רבי יצחק אמר ר' יוחנן ליטרא בצל שתיקנו וזרעו מתעשר לפי כולו
Là-bas, c’est sa façon d’être semé ; ici, ce n’est pas sa façon d’être semé.
התם היינו זריעתו הכא לאו היינו זריעתו
Rabbi ’Hanina bar Minyomi a dit à Abayé : Un pot non perforé, qu’en est-il ? S’il n’est pas perforé, il n’est pas perforé !
אמר ליה ר' חנינא בר מניומי לאביי עציץ שאינו נקוב מהו אי לא נקוב הא לא נקוב
Peut-être veux-tu dire [le cas] où il l’a ensuite perforé ?
דלמא חזר ונקבו קא אמרת
Ici, c’est une seule semaille : c’est seulement qu’il s’attache [au sol] et croît ; là-bas, ce sont deux semailles.
הכא חדא זריעה היא איחבורי הוא דקא מיחברא ועולה התם שתי זריעות נינהו
Rabbi Abbahou a demandé : Un épi qu’on a égalisé dans le tas, qu’on a planté, et sur lequel on a prononcé le nom [de terouma] alors qu’il était attaché [au sol], qu’en est-il ? Puisqu’on l’a égalisé, il est devenu tével [soumis aux prélèvements] ; quand on a prononcé sur lui le nom, il a été consacré. Ou bien, puisqu’on l’a planté, son état de tével a disparu ?
בעי ר' אבהו שבולת שמרחה בכרי ושתלה וקרא עליה שם במחובר מהו כיון דמרחה טבלא לה כי קרא עליה שם קדשה לה או דלמא כיון דשתלה פקע ליה טבלא מינה
Les Sages ont dit à Abayé : S’il en est ainsi, nous avons trouvé une terouma attachée au sol ; or nous avons appris : Nous n’avons pas trouvé de terouma attachée au sol !
אמרי ליה רבנן לאביי אם כן מצינו תרומה במחובר לקרקע ותנן לא מצינו תרומה במחובר לקרקע
Il leur a dit : Quand cela a été enseigné, c’était à propos de l’obligation de mort et du cinquième ; car s’il l’arrache et la mange, elle est arrachée ; et s’il se penche et la mange [attachée], son intention est annulée par rapport à celle de tout homme.
אמר ליה כי תניא ההיא לענין איחיובי מיתה וחומש דאי תליש ואכיל תלוש הוא ואי גחין ואכיל בטלה דעתו אצל כל אדם
En quoi est-ce différent de ce qui est écrit sur le carnet d’Ilfa : Les œufs d’une charogne d’oiseau pur, en partie dehors et en partie dedans : [ceux] du dedans rendent impurs les vêtements dans le gosier ; [ceux] du dehors ne rendent pas impurs les vêtements dans le gosier ?
ומאי שנא מדכתב אפינקסא דאילפא ביצי נבלת העוף הטהור מקצתן בחוץ ומקצתן בפנים מבפנים מטמאין בגדים אבית הבליעה מבחוץ אין מטמאין בגדים אבית הבליעה
[Ce qui est] arraché, les gens ont coutume de le manger ainsi ; [ce qui est] attaché, les gens n’ont pas coutume de le manger.
תלוש עבידי אינשי דאכלי הכי במחובר לא עבידי אינשי דאכלי
Rav Tavyomi bar Kisna a dit au nom de Chmouel : Celui qui sème des espèces mélangées dans un pot non perforé, c’est interdit. Abayé a dit : Certes, s’il nous avait enseigné qu’il reçoit la flagellation de rébellion selon les rabbins, ce serait bien ; mais « c’est interdit », que nous enseigne-t-il ?
אמר רב טביומי בר קיסנא אמר שמואל הזורע כלאים בעציץ שאינו נקוב אסור אמר אביי בשלמא אי אשמעינן לוקה מכת מרדות מדרבנן שפיר אלא אסור מאי קמ"ל
Que selon les rabbins c’est une semaille ? Nous l’avons [déjà] appris : S’il a prélevé [la terouma] de [ce qui pousse dans un pot] non perforé pour [ce qui pousse dans un pot] perforé, c’est une terouma, et il doit recommencer à prélever.
דמדרבנן הויא זריעה תנינא תרם משאינו נקוב על הנקוב תרומה ויחזור ויתרום:
MICHNA: Le blé, l’orge, l’épeautre, l’avoine et le seigle sont soumis à la ’hala et se joignent l’un à l’autre ; ils sont interdits comme récolte nouvelle avant Pessa’h, et [il est interdit] de les moissonner avant l’omer. S’ils ont pris racine avant l’omer, l’omer les rend permis ; et sinon, ils sont interdits jusqu’à ce que vienne l’omer suivant.
מתני׳ החיטין והשעורין והכוסמין והשיבולת שועל והשיפון הרי אלו חייבין בחלה ומצטרפין זה עם זה ואסורים בחדש מלפני הפסח ומלקצור מלפני העומר אם השרישו קודם לעומר העומר מתירן ואם לאו אסורין עד שיבא העומר הבא:
GUEMARA: Il est enseigné : L’épeautre est une espèce de blé ; l’avoine et le seigle sont des espèces d’orge. Kussemin [épeautre],
גמ׳ תנא כוסמין מין חיטים שיבולת שועל ושיפון מין שעורין כוסמין
Original : Menachot 70a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.