Rabba dit : Quelle est la chose qui nécessite deux exclusions ? Dis : c’est l’offrande cuite au four.
אמר רבה איזהו דבר שצריך שני מיעוטין הוי אומר זו מנחת מאפה:
Mena’hot 75b מנחות
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 2Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
MICHNA: L’offrande d’un Israélite, il plie [chaque gâteau] d’un en deux et de deux en quatre, et sépare [les morceaux]. L’offrande des cohanim, il la plie d’un en deux et de deux en quatre, et ne sépare pas. L’offrande du cohen oint, il ne la pliait pas. Rabbi Chimon dit : L’offrande des cohanim et l’offrande du cohen oint ne comportent pas d’émiettement, parce qu’elles ne comportent pas de prélèvement de poignée ; et tout ce qui ne comporte pas de prélèvement de poignée ne comporte pas d’émiettement. Et toutes, il les émiette en [morceaux de la taille d’]olives.
מתני׳ מנחת ישראל קופל אחד לשנים ושנים לארבעה ומבדיל מנחת כהנים קופל אחד לשנים ושנים לארבעה ואינו מבדיל מנחת כהן משיח לא היה מקפלה רבי שמעון אומר מנחת כהנים ומנחת כהן משיח אין בהן פתיתה מפני שאין בהן קמיצה וכל שאין בהן קמיצה אין בהן פתיתה וכולן פותתן כזיתים:
GUEMARA: Les Rabbanan ont enseigné : « Tu la rompras » – on pourrait croire [en] deux ; le verset dit : « en morceaux ». Si « en morceaux », on pourrait croire qu’il la réduit en miettes ; le verset dit : « la » – elle, [on la rompt] en morceaux, et non un morceau en morceaux.
גמ׳ תנו רבנן פתות יכול לשנים תלמוד לומר פתים אי פתים יכול יעשנה פירורין תלמוד לומר אותה אותה לפתיתים ולא פתיתה לפתיתים
Comment donc ? L’offrande d’un Israélite, il la plie d’un en deux et de deux en quatre, et sépare ; l’offrande [des cohanim] et du cohen oint, il la pliait, etc. Mais nous avons appris : « il ne la pliait pas » ! Rabba dit : Il ne la plie pas en quatre, mais il la plie en deux.
הא כיצד מנחת ישראל קופל אחד לשנים ושנים לארבעה ומבדיל מנחת [כהנים] וכהן משיח היה מקפלה וכו' והא אנן תנן לא היה מקפלה אמר רבה אינו מקפלה לארבעה אבל מקפלה לשנים
« Rabbi Chimon dit : L’offrande des cohanim et l’offrande du cohen oint ne comportent pas d’émiettement. » Rav Yossef dit : Cette bouillie [de pain] dans laquelle il y a des miettes de la taille d’une olive, on récite sur elle [la bénédiction] « qui fait sortir le pain de la terre » ; s’il n’y a pas de miettes de la taille d’une olive, on récite sur elle « qui crée les diverses sortes d’aliments ».
רבי שמעון אומר מנחת כהנים ומנחת כהן משיח אין בהן פתיתה אמר רב יוסף האי חביצא דאית בה פירורין כזית מברכינן עליה המוציא לחם מן הארץ אי לית בה פירורין כזית מברכינן עליה בורא מיני מזונות
Rav Yossef dit : D’où est-ce que je le dis ? Car il a été enseigné : S’il était en train d’offrir des offrandes à Jérusalem, il dit : « Béni… qui nous a fait vivre et nous a maintenus » ; s’il les a prises pour les manger, il dit : « qui fait sortir le pain de la terre ». Et nous avons appris : et toutes, on les émiette en [morceaux de la taille d’une] olive.
אמר רב יוסף מנא אמינא לה דתניא היה עומד ומקריב מנחות בירושלים אומר ברוך שהחיינו וקימנו נטלן לאכלן אומר המוציא לחם מן הארץ ותנן וכולן פתיתים בכזית
Abayé lui dit : Et selon le tanna de l’école de Rabbi Yichmaël, qui dit qu’on les émiette jusqu’à les ramener à l’état de fleur de farine, on ne réciterait donc pas « qui fait sortir » ?
אמר ליה אביי ולתנא דבי רבי ישמעאל דאמר מפרכן עד שמחזירן לסלתן הכי נמי דלא מברך המוציא
Et si tu dis qu’il en est bien ainsi, mais il a été enseigné : S’il a ramassé de toutes [les miettes] la taille d’une olive et l’a mangée, si c’est du ’hamets, il est passible de karet ; si c’est de la matsa, on s’acquitte par elles de son obligation à Pessa’h !
וכי תימא הכי נמי והתניא ליקט מכולן כזית ואכלו אם חמץ הוא ענוש כרת אם מצה הוא אדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח
De quoi s’agit-il ici ? Du cas où il les a pétries de nouveau [ensemble].
הכא במאי עסקינן בשעירסן
S’il en est ainsi, [comment comprendre] ce qu’on enseigne à ce sujet : « à condition qu’il les ait mangées dans le temps de manger un demi-pain » ? Si c’est le cas où il les a pétries de nouveau, il aurait fallu dire : « qu’il l’ait mangée » ! Plutôt, de quoi s’agit-il ici ? De [miettes] qui proviennent d’un grand pain.
אי הכי היינו דקתני עלה והוא שאכלן בכדי אכילת פרס ואי בשעירסן שאכלו מיבעי ליה אלא הכא במאי עסקינן בבא מלחם גדול
Qu’en est-il finalement ? Rav Chéchet dit : Même des miettes qui n’ont pas la taille d’une olive. Rava dit : À condition qu’elles aient encore l’apparence du pain.
מאי הוי עלה רב ששת אמר אפילו פירורין שאין בהן כזית אמר רבא והוא דאיכא תוריתא דנהמא עלייהו:
Original : Menachot 75b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.