Dix pour le levé, un dixième par gâteau ; et dix pour la matsa ; et dans la matsa, trois sortes : gâteaux, galettes et [pâte] ébouillantée. Il se trouve trois dixièmes et un tiers pour chaque sorte, et trois gâteaux par dixième.
עשרה לחמץ עשרון לחלה ועשרה למצה ובמצה שלש מינין חלות רקיקין ורבוכה נמצאו שלשה עשרונים ושליש לכל מין ומין ושלש חלות לעשרון
Et en mesure de Jérusalem, c’étaient trente kav : quinze pour le levé et quinze pour la matsa. Quinze pour le levé, un kav et demi par gâteau ; quinze pour la matsa, et dans la matsa trois sortes : gâteaux, galettes et [pâte] ébouillantée ; il se trouve cinq kav pour chaque sorte, et deux gâteaux par kav.
ובמדה ירושלמית היו שלשים קב חמשה עשר לחמץ וחמשה עשר למצה חמשה עשר לחמץ קב ומחצה לחלה חמשה עשר למצה ובמצה שלש מינין חלות ורקיקין ורבוכה נמצאו חמשת קבין לכל מין ומין ושתי חלות לקב:
GUEMARA: « Le sacrifice de reconnaissance venait [avec] cinq séas de Jérusalem. » D’où ces paroles ? Rav ’Hisda dit : Car le verset dit : « L’épha et le bat seront d’une même mesure » (Ez 45, 11) : de même que le bat [contient] trois séas, de même l’épha trois séas.
גמ׳ התודה היתה באה חמש סאין ירושלמיות מנא הני מילי אמר רב חסדא דאמר קרא (יחזקאל מה, יא) האיפה והבת תוכן אחד יהיה (לכם) מה בת שלש סאין אף איפה שלש סאין
Et le bat lui-même, d’où le savons-nous ? Si l’on dit : de ce qu’il est écrit : « le bat contiendra le dixième du ’homer » (Ez 45, 11), pour l’épha aussi il est écrit : « et l’épha le dixième du ’homer » (Ez 45, 11) ! Mais le ’homer, je ne sais pas combien [il contient] ; ici non plus, je ne sais pas combien !
ובת גופא מנלן אילימא מדכתיב (יחזקאל מה, יא) לשאת (את) מעשר החומר הבת איפה נמי הכתיב (יחזקאל מה, יא) ועשירית החומר האיפה אלא חומר לא ידענא כמה הכא נמי לא ידענא כמה
Plutôt, d’ici : « Et la règle pour l’huile, le bat d’huile : le dixième du bat par kor ; dix bats font un ’homer, car dix bats font un ’homer » (Ez 45, 14).
אלא מהכא (יחזקאל מה, יד) וחק השמן הבת השמן ומעשר הבת מן הכור עשרת הבתים חומר כי עשרת הבתים חומר
Chmouel dit : On n’ajoute pas aux mesures plus d’un sixième, ni à la monnaie plus d’un sixième ; et celui qui fait un profit ne profitera pas de plus d’un sixième.
אמר שמואל אין מוסיפין על המדות יותר משתות ולא על המטבע יותר משתות והמשתכר לא ישתכר יותר משתות
Plutôt, à cause de la lésion, afin qu’il n’y ait pas d’annulation de la vente. Mais Rava a dit : Pour toute chose [vendue] à la mesure, au poids ou au nombre, même [pour une erreur] inférieure à la mesure de la lésion, on revient [sur la vente] !
אלא משום אונאה כי היכי דלא ליהוי ביטול מקח והא אמר רבא כל דבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין אפילו פחות מכדי אונאה חוזר
Plutôt, à cause du commerçant, afin qu’il ne subisse pas de perte. – Qu’il ne subisse pas de perte, [soit] ; mais un profit, ne lui en faut-il pas ? « Achète et vends [sans gain], et on t’appellera commerçant ? »
אלא משום תגרא כי היכי דלא למטייה דיאנה דיאנה הוא דלא לימטייה רוחא לא בעי זבן וזבין תגרא איקרי
Plutôt, Rav ’Hisda dit : Chmouel a trouvé un verset et l’a interprété : « Le sicle sera de vingt guéras ; vingt sicles, vingt-cinq sicles, dix et cinq sicles feront pour vous la mine » (Ez 45, 12). La mine fait [ainsi] deux cent quarante [zouz].
אלא אמר רב חסדא שמואל קרא אשכח ודרש (יחזקאל מה, יב) השקל עשרים גרה עשרים שקלים חמשה ועשרים שקלים עשרה וחמשה שקל המנה יהיה לכם מנה מאתן וארבעין הוו
Déduis-en donc trois [choses] : déduis-en que la mine du Sanctuaire était double ; déduis-en qu’on ajoute aux mesures, mais qu’on n’ajoute pas plus d’un sixième ; et déduis-en que le sixième est [compté] de l’extérieur.
אלא שמע מינה תלת שמע מינה מנה של קודש כפול היה ושמע מינה מוסיפין על המדות ואין מוסיפין יותר משתות ושמע מינה שתותא מלבר
Ravina dit : La Michna aussi le laisse entendre avec précision, car elle enseigne : « Le sacrifice de reconnaissance venait [avec] cinq séas de Jérusalem, qui font six du désert. » Déduis-en.
אמר רבינא מתני' נמי דיקא דקתני תודה היתה באה חמש סאין ירושלמיות שהן שש מדבריות שמע מינה:
Original : Menachot 77a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.