avec la rase on mesurait pour les galettes du grand prêtre.
מחוק שבו היה מודד לחביתי כהן גדול
Mena’hot 87b מנחות
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et les Sages disent : Il n’y avait là qu’un seul dixième, car il est dit : « et un dixième pour chaque agneau » (Nb 29, 4). S’il en est ainsi, que vient enseigner « un dixième, un dixième » ? Il vient inclure le demi-dixième.
וחכמים אומרים לא היה שם אלא עשרון אחד שנאמר (במדבר כט, ד) ועשרון אחד לכבש האחד אם כן מה תלמוד לאמר עשרון עשרון לרבות חצי עשרון
Et Rabbi Meïr, d’où tire-t-il le demi-dixième ? Il le tire de « et un dixième » ; et les Sages ne tirent pas de leçon du vav.
ור' מאיר חצי עשרון מנא ליה נפקא ליה מועשרון ורבנן וי"ו לא דרשי
Et Rabbi Meïr, que fait-il de « et un dixième pour chaque agneau » ? Il en tire qu’on ne mesure ni avec une [mesure] de trois pour le taureau, ni avec une de deux pour le bélier.
ורבי מאיר האי ועשרון אחד לכבש האחד מאי עביד ליה ההוא שלא ימדוד לא בשל שלשה לפר ולא בשל שנים לאיל
Et les Sages le tirent des points, comme il est enseigné : Rabbi Yossé dit : Pourquoi le vav du milieu de « dixième » (Nb 29, 15) — le dixième du premier jour de la fête — est-il pointé ? Pour qu’on ne mesure ni avec une [mesure] de trois pour le taureau, ni avec une de deux pour le bélier. Et Rabbi Meïr ne tire pas de leçon des points.
ורבנן נפקא להו מנקודו דתניא אמר ר' יוסי למה נקוד וי"ו שבאמצע (במדבר כט, ד) עשרון של עשרון ראשון של יום טוב הראשון של חג שלא ימדוד לא בשל ג' לפר ולא בשל שנים לאיל ורבי מאיר נקודו לא דריש:
« À quoi servait le demi-dixième ? C’est avec lui qu’on mesurait les galettes du grand prêtre. »
חצי עשרון מה היה משמש שבו היה מודד לחביתי כהן גדול:
« On mesurait » ? On objecta : Les galettes du grand prêtre ne venaient pas par moitiés ; mais on apportait un dixième entier et on le partageait !
מודד ורמינהי חביתי כהן גדול לא היו באין חצאין אלא מביא עשרון שלם וחוצהו
Rav Chechet dit : Que signifie « on mesurait » ? C’est aussi « on partageait ».
אמר רב ששת מאי מודד נמי דקתני מחלק
Rami bar ’Hama demanda à Rav ’Hisda : Le demi-dixième, selon Rabbi Meïr, était-il comble ou ras ?
בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא חצי עשרון לרבי מאיר גדוש היה או מחוק היה
(Moyen mnémotechnique : demi, galettes, table.)
(סימן: חצ"י חבית"י שלח"ן)
Pose donc la question selon les Sages ! — Selon les Sages, c’est le dixième lui-même qui fait question : était-il comble ou ras ?
ותיבעי לך לרבנן לרבנן עשרון גופיה קא מיבעיא להו גדוש היה או מחוק היה
Il lui dit : De Rabbi Meïr nous l’apprendrons pour Rabbi Meïr, et de Rabbi Meïr nous l’apprendrons pour les Sages.
אמר ליה מדר' מאיר נשמע לרבי מאיר ומדרבי מאיר נשמע לרבנן
Puisque Rabbi Meïr dit que le dixième [des galettes] est ras, le demi-dixième est ras lui aussi ; et puisque selon Rabbi Meïr il est ras, selon les Sages aussi il est ras.
מדאמר ר' מאיר עשרון מחוק חצי עשרון נמי מחוק מדר' מאיר מחוק לרבנן נמי מחוק
Rami bar ’Hama demanda à Rav ’Hisda : Les galettes du grand prêtre, avec quoi les partage-t-on en galettes ? À la main ou avec un ustensile ? — C’est évident : à la main, car si c’était avec un ustensile, il faudrait introduire une balance !
בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא חביתי כהן גדול במה מחלקן לחלות ביד או בכלי פשיטא דביד דאי בכלי טורטני יכניס
Qu’il l’introduise ! — Puisque cela est écrit dans la malédiction, ce n’est pas convenable.
ויכניס כיון דבקללה כתיב לאו אורח ארעא
Rami bar ’Hama demanda à Rav ’Hisda : La table consacre-t-elle les poignées [d’encens] placées sur sa partie débordante ? Puisqu’elle consacre le pain, consacre-t-elle aussi les poignées ; ou bien consacre-t-elle ce qui lui convient, et ne consacre-t-elle pas ce qui ne lui convient pas ?
בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא שלחן מהו שיקדש קמצים בגודש שלו מדמקדש לחם קמצים נמי מקדש או דלמא דחזי ליה מקדש דלא חזי ליה לא מקדש
Il lui dit : Elle ne les consacre pas. — Est-ce vrai ? Rabbi Yo’hanan n’a-t-il pas dit : Selon celui qui dit que [les pains] se repliaient de deux palmes et demie, il se trouve que la table consacre jusqu’à quinze palmes en hauteur ; selon celui qui dit qu’ils se repliaient de deux palmes, il se trouve que la table consacre jusqu’à douze palmes en hauteur ?
אמר ליה אינו מקדש איני והאמר רבי יוחנן לדברי האומר טפחיים ומחצה קופל נמצא שלחן מקדש חמשה עשר טפח למעלה לדברי האומר טפחיים קופל נמצא שלחן מקדש י"ב טפח למעלה
Il lui dit : Elle ne consacre pas pour être offert, mais elle consacre pour être rendu invalide.
אמר ליה אינו מקדש ליקרב אבל מקדש ליפסל:
MICHNA: Il y avait au Temple sept mesures pour les liquides : le hin, le demi-hin, le tiers de hin, le quart de hin,
מתני׳ שבע מדות של לח היו במקדש הין וחצי הין ושלישית ההין ורביעית ההין
le log, le demi-log et le quart de log.
לוג וחצי לוג ורביעית לוג
Rabbi Eliézer fils de Rabbi Tsadok dit : Il y avait des graduations sur le hin : jusqu’ici pour le taureau, jusqu’ici pour le bélier, jusqu’ici pour l’agneau.
ר' אליעזר בר ר' צדוק אומר שנתות היו בהין עד כאן לפר ועד כאן לאיל עד כאן לכבש
Rabbi Chimon dit : Il n’y avait pas de hin là ; à quoi le hin aurait-il servi ? Mais il y avait une mesure supplémentaire d’un log et demi, avec laquelle on mesurait pour l’offrande de farine du grand prêtre : un log et demi le matin, un log et demi au crépuscule.
ר' שמעון אומר לא היה שם הין וכי מה היה הין משמש אלא מדה יתירה של לוג ומחצה היתה שם שבה היה מודד למנחת כהן גדול לוג ומחצה בבוקר לוג ומחצה בין הערבים:
GUEMARA: Les Sages ont enseigné : Il y avait au Temple sept mesures pour les liquides : le quart de log, le demi-log, le log, le quart de hin, le tiers de hin, le demi-hin et le hin — selon Rabbi Yehouda. Rabbi Meïr dit : Le hin, le demi-hin, le tiers de hin, le quart de hin, le log, le demi-log et le quart de log. Rabbi Chimon dit : Il n’y avait pas de hin là ; à quoi le hin aurait-il servi ?
גמ׳ תנו רבנן שבע מדות של לח היו במקדש רביעית לוג וחצי לוג ולוג ורביעית ההין ושלישית ההין וחצי הין והין דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר הין וחצי הין ושלישית ההין ורביעית ההין ולוג וחצי לוג ורביעית לוג רבי שמעון אומר לא היה שם הין וכי מה היה הין משמש
Original : Menachot 87b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.